השופט אטינגר פרש בעקבות הערה לתובעת/דעה

לאחרונה פורסם, כי שופט בית המשפט לתעבורה במחוז המרכז, שלמה נחשון אטינגר, פורש מתפקידו בעקבות פרשת ההערה הפוגעת שהעיר לתובעת משטרתית. השופט אטינגר הודיע לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס כי החליט לפרוש באופן מיידי. בעקבות זאת משכו הנשיא גרוניס ושרת המשפטים לבני את התלונה שהגישו נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.

שלשום סוכם בין השופט לבין הנהלת בתי המשפט, כי השופט ייצא לחופשה ובעקבות זאת הוא יפרוש מהמערכת. השופט עשה זאת בהמשך לתלונה שהגישו נגדו בשבוע שעבר נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושרת המשפטים ציפי לבני.

במהלך דיון בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, ב-10 באפריל, במהלך "ישיבת הקראות" חיפשה תובעת משטרתית את תיקו של אחד הנאשמים. משלא מצאה אותו פנתה לשופט, וביקשה ממנו את שם משפחתו של אותו נאשם, השופט אומר לה ששם המשפחה שלו מתחיל באות ז'. לטענתה, הוא הוסיף, כי האות ז' היא נושא שהיא מתמצאת בו. התובעת נפגעה, עזבה מיד את האולם, והתלוננה בפני המפקדים שלה.

בעקבות זאת ערך הנשיא גרוניס בירור מטעמו אודות נסיבות המקרה, בשיתוף עם נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, דפנה בלטמן-קדראי. במסגרת זו אף קיים פגישה אישית עם השופט אטינגר-נחשון, ולאחריה פירסמו גרוניס ולבני הודעה משותפת, לפיה: "נראה כי קיימות גרסאות שונות לגבי הדברים שנאמרו בדיון".

הליך לא שגרתי
הטיפול המהיר בפרשה הוא הליך לא שיגרתי, שכן רוב התלונות המוגשות נגד שופטים מוגשות בדרך כלל על ידי עורכי דין ולא על ידי השר או נשיא בית המשפט העליון.

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופט יוסף אלון, אמר כי אם יתברר שהשופט נחשון אכן פנה לתובעת משטרתית במהלך דיון, ואמר לה את הדברים המיוחסים לו - יש לנקוט את האמצעים החריפים ביותר, "והדבר מעורר שאלה ביחס להתאמתו לתפקיד השיפוטי". בהתבטאות פומבית אודות חומרת הדברים המיוחסים לשופט נחשון, אמר אלון בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין, שהתקיים באילת, כי: "יש לבדוק ולברר את העובדות, אך באופן תיאורטי מדובר בהתבטאות חמורה ביותר, שלא צריכה להיות בבית משפט".

התבטאות שופטים
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "נוכח תפקידה של מערכת השפיטה בישראל, על שופטים להתנהג ולהתבטא ללא רבב. טוב עשה השופט שלמה אטינגר-נחשון, שבהחלטתו הבהיר כי הוא מבין את חומרת ההתבטאות ואת השלכותיה".

יש לציין, כי ככלל, השופטים עושים מלאכתם נאמנה בתנאים לא קלים ובעומס כבד שאין לו אח ורע בארצות אחרות.

אולם, יש שהעשייה השיפוטית לוקה בחסר. הטיפול בליקויי התנהגות או התנהלות נתון למנגנוני ביקורת אחרים, שהעיקרי שבהם הוא נציבות תלונות הציבור על שופטים, שהוקמה מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ג-2003. הנציבות היא גוף נפרד ועצמאי המברר את תלונות הציבור ואת בקשות הבירור מטעם נשיא בית המשפט העליון או שר המשפטים. הנציבות מטפלת בתלונות "על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם" (סעיף 2 לחוק). סמכות הביקורת שהוענקה לנציב משתרעת על מישור האחריות האתית-משמעתית.

הכהונה השיפוטית
הכהונה השיפוטית ייחודית ומיוחדת ואינה מקצוע כשאר המקצועות. היא בגדר ייעוד, שליחות ואורח חיים, המחייבים את השופט ברמה האישית, המקצועית, המוסרית והערכית הגבוהה ביותר. בעטותו את הגלימה נוטל השופט על עצמו מטלה כבדה ואחריות גדולה. בעשותו במלאכת השיפוט פוסק השופט בסכסוכים בין אדם לחברו ובין אדם לרשות במקרים הבאים לפניו. הוא מכריע בדיני ממונות ובדיני נפשות, וקובע נורמות וערכים המעוגנים והמגולמים בחוק. הוא שומר על התנהלותן התקינה של זרועות השלטון ומונע חריגה מסמכות, שימוש לרעה בה ופגיעה בלתי מידתית ושלא לתכלית ראויה בזכויות אדם.

סגולותיו וכישוריו של שופט
השופט הוא בראש ובראשונה אדם, וככזה אין הוא נקי מחולשות. מייחודה של מערכת השפיטה - שבה עוסק השופט בהכרעת גורלות, בדיני נפשות ובשמירה על שלטון החוק, על זכויות האדם ועל ערכי הדמוקרטיה - נגזרת הדרישה שעליו להיות בעל אישיות, סגולות וכישורים מיוחדים המכשירים אותו לכהונתו. עיקרי התכונות הנדרשות הן: יושר אישי, יושרה, טוהר מידות, ניקיון כפיים, מקצועיות, עצמאות מחשבתית, אובייקטיביות ונייטרליות. נוסף על התכונות האמורות, על השופט - בשבתו על כס השיפוט - להיות קשוב, רגיש, סבלני וסובלני. עליו להחזיק במוסרות ההליך המשפטי ולנהל את המשפט בהגינות וביעילות. כללי האתיקה השיפוטית מחייבים את השופט בשמירה על כבוד הזולת: עליו להפגין מזג שיפוטי על אף היותו של ההליך - מעצם טבעו וטיבו - טעון מתח ועתיר לחצים. עליו להקרין מנהיגות, סמכות ומכובדות, ועם זאת להשרות באולם אווירה נינוחה, לגלות יחס שוויוני כלפי בעלי הדין ועורכי הדין, לתת למתדיינים את יומם בבית המשפט ולרחוש כבוד להם, לעורכי דינם ולציבור המזדמן לבית המשפט. כל אלה יסייעו בעשיית משפט צדק באופן שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה.

בעניינינו, נראה כי השופט אטינגר חרג מכללי האתיקה שהותוו, וכי המזג השיפוטי שהפגין כלפי התובעת לא היה כזה המצופה משופט.