אתם נרגשים ומצפים. חיכיתם והתכוננתם לראיון העבודה שמחכה לכם. סרקתם בראשכם שאלות אפשריות שתישאלו ועניתם לעצמכם תשובות מתאימות.
אתם מעוניינים שהמראיין, המעסיק הפוטנציאלי, יתרשם מהידע המקצועי שלכם ומהנסיון שצברתם, ויקבל אתכם לעבודה. רגע, האם בהכרח הראיון יתנהל כפי שחשבתם? ואם המעסיק יסטה מהפן המקצועי וישאל אתכם שאלות קצת אחרות, כגון: "כמה ימי מילואים אתה עושה בשנה?", "האם את מתכננת ללדת בקרוב?", "מי ישאר בבית עם הילדים כשהם יהיו חולים"? מה תשיבו? האם מותר למעסיק לשאול שאלות כגון אלו?

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

לא כולם יודעים, אבל ביולי 2010 התקבל בכנסת תיקון מספר 15 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, המתקן גם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אלו שני החוקים המרכזיים בישראל העוסקים בנושא.

התיקון לחוק: נטל הוכחה מוגבר על המעסיק
ע"פ התיקון לחוק, כשמעסיק דורש מעובד או ממועמד לעבודה, ישירות או בצורה עקיפה, מידע בנושא שאסור להפלות לגביו, תחול עליו חובה להוכיח כי לה הפלה את העובד. אם לא יצליח להוכיח- ייתכן שיצא חייב בתביעה אזרחית של העובד ושיורשע בתביעה פלילית. כלומר: בעקבות החוק, על המעביד מוטל נטל הוכחה גבוה, ועליו להיזהר מאוד כאשר הוא שואל שאלות מסוימות במהלך ראיון עבודה. עליו לחשוב כיצד לנסח את השאלות שהוא מעוניין לשאול.

נושאים "מחוץ לתחום"
כך למשל, ע" החוק, אין לשאול מועמד לעבודה על מעמדו האישי, נטייתו המינית, גילו, דתו, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הריון, משך שירות מילואים, השקפה פוליטית, ארץ מוצא ועוד.
בהתאם לכך, שאלה שמופנית למועמדת בנוסח:" האם חצית את גיל 40"? או לחילופין: "האם את בהריון"? תיחשב לשאלה מפלה, האסורה ע"פ החוק.

מעבר לכך, אם המועמד מסר למעסיק הפוטנציאלי את המידע הנ"ל מיוזמתו, או שהוא נשאל עליו בדרך עקיפה, אסור למעסיק להסתמך על המידע כאשר הוא מחליט אם לקבל את המועמד לעבודה או לא. במקרה שהמעביד כן יסתמך על המידע שקיבל, הרי שההסתמכות תיחשב כאפליה אסורה, וייתכן שהמעסיק יצטרך לשלם למועמד פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של 50,000 שקלים.

חשוב לציין, כי במקרים חריגים בלבד, המעסיק כן יוכל להסתמך על מידע כזה, השוקל שיקולים מפלים, וזאת כאשר המידע רלוונטי לאופי העבודה המוצעת.