ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע דן בתביעה שהגישה תושבת העיר- שכונה ד', אשר ב-14 בינואר 2010 נפלה על מדרכה עשויה בלטות המובילה לביתה, ונחבלה בידיה ובברכיה, עד כי הוגבלה בתנועותיה למשך זמן.

התובעת הגישה תביעה לפיצוי  כנגד עיריית באר-שבע בסך 30,000 שקלים, וטענה כי העירייה גרמה לנזקיה מכיוון שלא דאגה לתקן את המדרכה הלקויה, שהיתה עשויה בלטות בטון בגודל 45X45. לטענתה, הנחת הבלטות והתיקונים שבוצעו במדרכה על ידי העירייה, בוצעו באופן כה לקוי עד כי נוצרו מרווחים בין הבלטות והיא נתקעה בעקבה באחד המרווחים וכתוצאה מכך נפלה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

העירייה טענה מנגד, כי היא לא חבה בתחזוקת המדרכה האמורה, שכן מדובר בשטח פרטי לחלוטין, אשר תחזוקתו באחריות נציגות הבית המשותף. העירייה הודתה, כי בעבר נענתה לבקשת הדיירים, ולפנים משורת הדין ולמרות שאין זה מתפקידה, שיפצה קלות את השביל המוביל לבניין הדירות ואכן הניחה בלטות על מצע ראוי.

השופט איתי ברסלר-גונן קבע, כי במהלך ההליך התברר, שאכן מדובר בשטח פרטי , והתובעת לא הצליחה להוכיח כי מדובר בשטח ציבורי הנמצא באחריותה של העירייה.

אשמה של התובעת היה מכריע
על כן, נקבע כי העירייה לא כשלה ולא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת. "אין העירייה חבה באחריות לנעשה בשטח פרטי", פסק השופט. "התובעת הודתה כי השכנים דאגו מדי פעם להזיז את הבטלות ולסדרן. במצב שכזה אין העירייה אחראית, וכשם שלא היתה אחראית מלכתחילה לתחזוקה, בוודאי שלא יכולה להיות אחראית להמשך התחזוקה בשטח הפרטי", כתב השופט בפסק הדין.

עוד נקבע, כי אשמתה של התובעת וחלקה באירוע היו מכריעים. "התובעת היתה מודעת היטב למדרכה ולמצבה, ולמרות שידעה לכאורה על המפגע קודם לאירוע, לא נזהרה, הלכה במהירות (ספק ריצה), תוך שהיא נועלת עקבים, והאירוע התרחש כאשר אחד העקבים נכנס בין הבלטות. "אשמתה התורמת" של התובעת, במקרה זה, מגיע כדי אשמה כמעט מוחלטת", קבע השופט.

ליעוץ בנושא תאונות, פנו אל עורכי דין נזיקין

לאור האמור, התביעה נדחתה. השופט החליט שלא לחייב את התובעת בהוצאות.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 9517-02-10 רוזנברג נ' עיריית באר שבע)