ב-24 ביוני 2008 התובע החנה את רכבו בחוף הים בבית ינאי, אך כאשר חזר למקום התברר שהרכב נגרר מהמקום לחניון במרחק מה מחוף הים. נגד התובע נרשם דו"ח חניה, והוא בחר להישפט. ביום הדיון, ה-6 ביולי 2010 נערך משפט, בו התובע זוכה והדו"ח בוטל.

התובע ביקש החזר של הוצאות הגרירה בסך 220 שקלים ועוד 8000 שקלים פיצוי עבורו ועבור משפחתו, בטענה שהחוויה "הרסה לנו את כל הבילוי המשפחתי המהנה שארגנה המועצה בחוף הים באותו יום. נגרמה לנו אי נוחות בזבזו זמן ועוגמת נפש רבה". עוד טען התובע, כי נאלץ ללכת 4 ק"מ עם ילדיו, וכי שמע מהנוכחים במקום כי: "עושים קופה עליכם גוררים לכם את המכוניות".

אין בסיס לפצות את התובע

השופט  הרווי גרובס החליט לדחות את התביעה. ראשית, נקבע כי התובע חנה בשולי הכביש בניגוד לתמרור. שנית, נקבע כי התובע אמנם זוכה בדיון בבית המשפט, אך מדובר בזיכוי טכני בלבד.לא התנהל דיון לגופו של עניין, שכן העד שהוזמן מטעם המדינה הודה מיד שהוא לא ערך את הדו"ח נשוא הדיון.

על כן, השופט קבע כי אין בפניו כל הוכחה שהדו"ח נרשם שלא כדין, ובנסיבות אלה, גם אם כתוצאה מרישום הדו"ח נגרמה לתובע ומשפחתו אי נעימות, אין בסיס לפצותו.

השופט הוסיף, כי בכל מקרה, דרישתו של התובע לפיצוי בסך 8,000 שקלים אינה סבירה כלל וכלל. "אין הסבר מניח את הדעת מדוע התובע לא הזמין מונית להסיע אותו למגרש החניה שאליו הרכב נגרר", כתב השופט בפסק הדין.

השופט ציין, כי אין תמיכה מכל מקור אובייקטיבי לטענות התובע לפיהן המועצה פעלה בחוסר תום לב על מנת "לעשות קופה" על חשבון בעלי מכוניות שחנו במקום. "מוטב היה שהתובע היה מרסן את דבריו", הטעים השופט.
לאור האמור, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם הוצאות משפט בסך 500 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 40638-08-10 סוקולובסקי נ' עמק חפר)