חישוב דמי מחלה בעקבות ניתוח

חוק דמי מחלה מתיר לכל עובד מספר ימי מחלה בתשלום כל שנה, כאשר על פי רוב מוגדר מספרם המדויק במסגרת חוקי המגן או הסכם (קיבוצי או אישי) בין העובד למעביד. דמי המחלה מגיעים לעובד אך ורק בגין התקופה בה שררו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעבידו. להבדיל מחוקים סוציאליים אחרים, כדוגמת סע’ 13 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, שעניינו "פדיון חופשה", אין בחוק דמי מחלה כל הוראה המקנה זכות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים בלתי מנוצלים.
הזכות ל"פדיון מחלה" הינה זכות אשר מוקנית לעתים לסקטורים שונים, בתנאים מסוימים, אולם אין היא מוענקת לעובד מכוח חוק דמי מחלה, כי אם מכוח הסכם אישי, הסכם קיבוצי או כל הסדר אחר.
במאמר מוסגר, יצוין כי גם כאשר מוקנית לעובדים מסוימים הזכות כאמור, גם אז אין היא חלה על כל עובד שפוטר מעבודתו, אלא על עובדים שפרשו לקצבה וגילם מעל 55 שנים, או בפרישה לקצבה מחמת מצב בריאותי לקוי או בנסיבות מוגדרות אחרות