שלום רב, אני בת 38 נשואה +2 ילדים בגילאי 4 ו- 7. השבוע התחלתי לחתום בלשכת התעסוקה לאחר שעבדתי כ 6 שנים במשרה חלקית בתפקיד פקידותי ופוטרתי בשל קיצוצים. יש לי תעודת מקצוע של גרפיקאית שהוצאתי דרך הלשכה לפני הרבה שנים, אך מעולם לא מצאתי עבודה בתחום ולכן עבדתי כפקידה. לפי מיטב ידיעתי, עד היום היו חייבים למצוא לי עבודה רק במקצוע שבו יש לי תעודה בשלושת החודשים הראשונים. לא רק ששולחים אותי לכל עבודה שאפילו דומה לפקידות, גם מתעקשים לשלוח אותי לעבודה במשרה מלאה עד השעה 17:00 במיקום שייקח לי עוד שעה להגיע הביתה וכלל לא מעניין אותם שבכלל אין מסגרות קיימות שאפשר להשאיר בהן את הילדים גם אם הייתי מעוניינת - ואני לא. הפקידה טוענת שזה החוק וזה לא עניינה אם יש או אין לי סידור לילדים, ואם לא אקבל את ההפניות שתיתן לי זהו סירוב מבחינתי. איפה ההיגיון והצדק כאן? במשך 20 השנים האחרונות אני משלמת לביטוח לאומי מהמשכורות שלי במיוחד למקרה כזה שאצטרך אותם פעם בחיים שלי, למה להקשות? למה אני לא יכולה לקבל את המגיע לי בתקופה שהיא קשה גם ככה בלי לטרטר אותי למקומות שפשוט אין באפשרותי לעבוד בהם? אם אין לה עבודה שבאמת מתאימה לי אז שלא תיתן, בשביל משרה פקידותית אני לא צריכה את משרד התעסוקה, אני יכולה למצוא לבד באינטרנט. האם באמת אין חוק שמתחשב באימהות?
לשכת התעסוקה מחוייבת לנסות למצוא לאקדמאים ובעלי מקצוע משרות בתחומם. עם זאת, חוסר ההתחשבות בשעות עבודה אפשרויות עבורך נשמע לי כשרירות לב, אם הוגדרת כמסורבת עבודה תוכלי באופן שאינו מוצדק לטעמך באפרשרותך לפנות לועדת הערר של שירות התעסוקה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?