תלונה כנגד ועד האגודה

שלום רב! כוונה של אגודה או של "ועד מקומי" להימנע, ככל הניתן, מסכסוכי שכנים ביישוב שיתופי, ראויה לפחות להבנה, ואולי אף לשבח; ברם, גם כוונה כזו אינה יכולה להצדיק המשך התעלמות ממיפגע שנוצר, אם זה הפך למיטרד של ממש. כאשר משטחו של תושב חורגים ענפי-צמחים אל דרך המשמשת אחרים, מעבר למקובל ולנסבל, תוך יצירת מיטרד לעוברי-הדרך - מתחייבת התערבות מתאימה להסרת המיפגע; בשלב ראשון – ע"י פנייה לבעל הנכס בשיחה, ולפי הצורך - בדרישה ובהתראה בכתב. אם הדרך המדוברת הינה "דרך סטטוטורית", המוכרת ככזו ע"י רשויות התכנון והבניה – יש מקום ואף חובה לפעולה ע"י הרשויות המקומיות: "הוועד המקומי", ובהעדר התערבות מצדו – גם המועצה האזורית. לגופים אלה ישנן, בדרך כלל, גם סמכויות-עזר אפקטיביות, להסרת המיפגע על חשבון בעל-הנכס. אם מדובר בדרך-הרבים שנוצרה במסגרת פעולות התיישבותיות, אך ללא הכרה כדרך מתוכננת "רשמית", והרשות המקומית איננה מוצאת כי היא מוסמכת לפעול – מהווה האגודה השיתופית "כתובת" לפניות להסרת המיפגע, כמי שאחראית לתקינות ולשימוש הבלתי-מופרע בדרכים אלה, לטובת כל מי שהתיישב במקום במסגרת פעולותיה. זאת – בנוסף לפעולות מצדה מול רשויות התכנון הממשלתיות, להכרה בדרך גם מבחינה תכנונית. הכל – גם באין הסדר או בסיס לדרישה מן האגודה, על-פי הוראות התקנון או לפי תקדימי-התנהלות מצדה בעבר. אם יש צורך בסיוע של האגודה ההתיישבותית, והנהלתה מסרבת לפעול כנדרש – ניתן לפנות לגורמים פנימיים כועדת-ביקורת ו/או היועץ המשפטי הקבוע של האגודה ( אם ישנו כזה ), ואף לנסות לגייס את האסיפה הכללית למתן החלטת-הוראה לוועד-ההנהלה. דרך נוספת לשילוב האגודה בצעדים להסרת המיפגע, כרוכה בגיוס עו"ד, כדי לבחון – בין היתר – את צירוף האגודה כתובעת נוספת לתביעה כנגד יוצר-המיפגע, אף בעל-כורחה של האגודה, בדרך הקיימת לכך על-פי הדין: דרישה מתאימה בכתב לאגודה, לשתף פעולה בהליכי תביעה, ובמקרה של סירוב – צירופה כנתבעת-פורמאלית, כדין תובעת נוספת לצד חבריה הנפגעים. בכל מקרה: לכל פעולה בנושא רצוי לגייס גם שכנים אחרים, הסובלים מהמיטרד המדובר, הן כדי לתת לדרישה את המשקל הראוי כמקרה הנוגע לרבים, והן כדי לתגבר את יכולת ההתמודדות במקרה הצורך, כולל במימון עו"ד לליווי משפטי מול הנוגעים בדבר.