מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
זיקת הנאה לשטח שמוגדר כשצ"פ
האם זיקת הנאה יכולה להיות גם על שטח שמוגדר כשצ"פ במושב?
שלום רב! "זיקת הנאה" במקרקעין, שהינה זכות המוסדרת ב"חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969", נוצרת רק לאחר שימוש של 30 שנה לפחות, שלא על-פי הסכמה או רשות של בעלי-הזכויות באותם המקרקעין. במקרקעי משבצות-מושבים קיים קושי נוסף, עקב הוראת סעיף 113 של "חוק המקרקעין", לפיו ב"מקרקעי ציבור" ( הכוללים גם קרקעות בניהול רמ"י כיום, "מינהל מקרקעי ישראל" בעבר ) – אין תחולה לסעיף 94 של החוק, המכיר ב"זיקת הנאה" הנובעת משימוש נמשך כאמור לעיל. במקרה הנוכחי, לפי השאלה, מדובר בקושי נוסף – ייעוד הקרקע ל"שטח ציבורי פתוח" ( שצ"פ ). אם ניתן לאתר בפסיקה אפשרות, לפיה "זיקת הנאה" תוכר כבעלת כוח מחייב כלפי אגודת-המושב וכלפי בעלי-משקים אחרים, גם אם לא כלפי בעלי-הקרקע ( המיוצגים כיום ע"י רמ"י ) – ייעוד הקרקע לצרכי הציבור עלול להוות מכשול גם ל"מעין-זיקת-הנאה" כאמור ( מבלי להתעלם מהוראת סעיף 96 של "חוק המקרקעין", בהקשר לאינטרס הציבורי ). מכל מקום: אם מדובר בהליך משפטי קיים או מתוכנן – יש ממילא צורך בבדיקת מכלול הנסיבות ע"י עו"ד ( עם שאלת תחולתן והשפעתן של הוראות החוק הנוגעות לעניין ), ובמסגרת זו תינתן תשובה מתאימה למקרה הנוכחי.