מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
ויתור על חברות בקיבוץ - המשך
תודה על התשובה לשאלה הקודמת. כהצעתך, לאחר ששקלנו הן הפן הכלכלי והן החברתי נפגשנו עם מזכיר הקיבוץ. עם כל ההבנה שלו כלפי תחושותיי סיכם כי הקיבוץ לא יוכל להרשות סטאטוס של "אשת חבר" כתקדים. אמרתי שמבחינתי הולכת למהלך חד צדדי. השאלה המשפטית היא על התהליך? אני פונה לרשם האגודות? איך פונים אליו? אני צריכה ליווי משפטי או שאוכל לנהל התהליך לבד?
שלום רב! האמור בתשובה לשאלה הקודמת – עומד בעינו. בעקבות שאלת-ההמשך – הערות אחדות: בדרך כלל, המציאות הקיימת אמורה להכתיב את קיומו של סטטוס, אף אם הינו חדש; כדוגמה בולטת: הסטטוס החדשני של "חבר בעצמאות כלכלית", תולדת המציאות הקיבוצית של שנות ה-2000. מכל מקום: אם קיים, ממילא, סטטוס של "תושב" – על הקיבוץ להציג נימוק משכנע, מדוע אשת-חבר לא תהיה זכאית להעדיף סטטוס זה. זאת ועוד: יש לקבל בהבנה את החשש של המסגרת הקיבוצית מפני יצירת תקדים בלתי-רצוי – אך לא ברור ( לפי החלק הגלוי המוצג בשתי השאלות עד כה ) האם בחירתה של השואלת תיצור מצב בלתי-רצוי. בנוסף: דווקא החשש מפני תקדים במקרה זה, צריך להביא את הקיבוץ להיזהר מפני תוצאה של החלטה שיפוטית תקדימית, אשר תהיה גרועה הרבה יותר, מבחינתו, מאשר מקרה מיוחד ויחיד בקיבוץ; בהעדר נימוק משכנע לעמדתו הנוכחית של הקיבוץ, עלול גורם שיפוטי למצוא, כי עמדה זו מהווה אף התערבות פוגעת בחיים משותפים של בני-זוג נשואים.... עם כל זאת, מוצע לבחון מעשית, אם השואלת ובעלה זקוקים כאן להכרה "רשמית" בסטטוס חדש כלשהו ( מעבר לסטטוס המוכר של "תושב" ). אם יימצא מקום למאבק מול עמדת הקיבוץ, מומלץ לפנות לסיוע של עו"ד, לפחות להתייעצות ( תוך בדיקת מכלול הנסיבות, במיוחד אם ישנן כאלה שלא פורטו בשאלות ), וניהול מו"מ מול הקיבוץ - טרם נקיטת "מהלך חד צדדי" כאמור בשאלת-ההמשך.