מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
איך מחשבים את הנמנעים?
שלום רב. אני מבקש לדעת מה משקלם של הנמנעים בחישוב הקולות כאשר צריך לקבל אחוז מסוים מכלל המצביעים כדי לעבור אחוז חסימה? האם בחישוב האחוזים בספירה כוללים אך ורק את מצביעי הבעד והנגד או שכוללים גם את מספר הנמנעים כמשפיעים על מספר המצביעים הנחוץ כדי לעבור את אחוז החסימה?
שלום רב! החלטה הדרושה להשגת מינימום-תומך שונה מהחלטה ניהולית רגילה; החלטה ניהולית מתקבלת על-פי רוב המתקבל בספירה של המצביעים לחיוב או לשלילה, ללא ספירת קולות הנמנעים. כלל מעשי והגיוני זה נובע גם מכך, כי מי שנמנע מהצבעה עניינית איננו צריך להיספר כמי שהתנגד להצעת-ההחלטה – דבר אשר ינבע, אם יידרש רוב להחלטה תוך ספירת הנמנעים. מבחינה "חשבונית" – ניתן אזי לראות כל נמנע כמוסיף "אפס" לספירת המחייבים והשוללים. בהתאם לכך, לגבי אגודה שיתופית קובעות "תקנות האגודות השיתופיות ( רשויות האגודה )", כי "במנין קולות המצביעים באסיפה כללית יובאו בחשבון רק קולות המצביעים 'הן' או 'לאו' " – תקנת-משנה 12(ג); כותרת תקנה 12 – "קבלת החלטות". ברם, אחרת עשוי להיות המצב במקרה שבו לביסוס החלטה ( חיובית ) נדרש מינימום: לכאורה, בהעדר הוראה מפורשת, בדומה לתקנת-המשנה 12(ג) הנ"ל – יש להתחשב אזי גם בקולות הנמנעים. מכל מקום – התשובה לשאלה צריכה להינתן על-פי בדיקה עניינית ופרשנית של ההוראות הנוגעות לדרישת-המינימום המדוברת, ופרטים וניסוחים על כך לא נכללו בשאלה. בהערת-אגב: הוראה הדורשת מינימום-תומך הינה הוראה מיוחדת, ואף חריגה – מה גם שמדובר כאן ב"אחוז-חסימה". יתכן כי יש מקום לבחון, אם הדרישה הנזכרת ע"י השואל איננה עומדת, מעיקרא, בסתירה להוראות הגוברות עליה בדין או בתקנון-האגודה, ואם מקורה בתקנון-האגודה – האם היא מתיישבת עם הוראות הדין.