מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
דירה שנייה לחבר בקיבוץ
שלום האם חבר יכול לקנות דירה נוספת חוץ מהדירה שלו בקיבוץ שעבר שיוך דירות
שלום רב! "תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש )" - הן לפי תוכנן והן לפי נוסחן – מצביעות על הנחת-יסוד של דירה אחת לחבר ( כאן ולהלן: "חבר" - לרבות בני-זוג ). דירה שאיננה נדרשת למגורי החבר, או למגורי בני-משפחתו "הסמוכים על שולחנו" – רכישתה הינה לצרכי השקעה, ולכך אין מיועדים מקרקעי-הלאום שהוקצו לצרכי התיישבות לקיבוצים ולמושבים. עם זאת, כאשר ישנו בקיבוץ "עודף מצאי" של דירות – יש מקום להסדר מתאים של השכרה, לפיו תועמד דירה נוספת לחבר או לבני-משפחתו, לתקופה אשר תוארך מדי פעם, כל עוד הקיבוץ אינו נדרש להעמידה לשיוך או למגורים לחבר אחר; יש לזכור, כי גם אם נוצר "עודף מצאי" כזה בקיבוץ – הוא זמני מטבעו, ואיננו מאפשר רכישת-קבע. זווית-ראייה נוספת הנוגעת לנושא, ואשר מקומה עשוי להתברר בעתיד לא רחוק – עניינם של חברים במגורי בני-משפחה נוספים בקיבוץ, מעבר למגורי צאצא יחיד. בהקשר זה, יתכן כי הגיעה העת לבחון ולהסדיר לחברי-קיבוץ אפשרויות נוספות בתחומי השתכנות ביישובם, במגמה של צמצום הפער בהשוואה לאפשרויות הקיימות לבעלי-נחלות במושבים: החשיבות והתועלת של סמיכות מגורים בין קרובי-משפחה ( לעתים, כדי צורך של ממש ) - קיימות מאז ומתמיד, והן בולטות במיוחד לגבי תושבי יישובים קטנים יחסית, אשר לרוב הם גם מרוחקים למדי ממרכזי-אוכלוסין עירוניים בפרט, ומיישובים אחרים בכלל. הטעמים החלים בנושא על מושבים ומתיישביהם בישראל, חלים במידה רבה גם על קיבוצים וחבריהם. שטחה של נחלה במושב אמור להספיק אף לשלוש יחידות-מגורים; שטח משבצת-הקבע של קיבוץ מספיק דיו לאיתור קרקע ל"מעגל-השתכנות" מורחב, במגמה דומה, ככל שיימצא מוצדק ומתאים, גם אל מול ההשלכות התכנוניות הקשורות למספר בתי-אב ביישוב השיתופי.
שלום רב! "תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש )" - הן לפי תוכנן והן לפי נוסחן – מצביעות על הנחת-יסוד של דירה אחת לחבר ( כאן ולהלן: "חבר" - לרבות בני-זוג ). דירה שאיננה נדרשת למגורי החבר, או למגורי בני-משפחתו "הסמוכים על שולחנו" – רכישתה הינה לצרכי השקעה, ולכך אין מיועדים מקרקעי-הלאום שהוקצו לצרכי התיישבות לקיבוצים ולמושבים. עם זאת, כאשר ישנו בקיבוץ "עודף מצאי" של דירות – יש מקום להסדר מתאים של השכרה, לפיו תועמד דירה נוספת לחבר או לבני-משפחתו, לתקופה אשר תוארך מדי פעם, כל עוד הקיבוץ אינו נדרש להעמידה לשיוך או למגורים לחבר אחר; יש לזכור, כי גם אם נוצר "עודף מצאי" כזה בקיבוץ – הוא זמני מטבעו, ואיננו מאפשר רכישת-קבע. זווית-ראייה נוספת הנוגעת לנושא, ואשר מקומה עשוי להתברר בעתיד לא רחוק – עניינם של חברים במגורי בני-משפחה נוספים בקיבוץ, מעבר למגורי צאצא יחיד. בהקשר זה, יתכן כי הגיעה העת לבחון ולהסדיר לחברי-קיבוץ אפשרויות נוספות בתחומי השתכנות ביישובם, במגמה של צמצום הפער בהשוואה לאפשרויות הקיימות לבעלי-נחלות במושבים: החשיבות והתועלת של סמיכות מגורים בין קרובי-משפחה ( לעתים, כדי צורך של ממש ) - קיימות מאז ומתמיד, והן בולטות במיוחד לגבי תושבי יישובים קטנים יחסית, אשר לרוב הם גם מרוחקים למדי ממרכזי-אוכלוסין עירוניים בפרט, ומיישובים אחרים בכלל. הטעמים החלים בנושא על מושבים ומתיישביהם בישראל, חלים במידה רבה גם על קיבוצים וחבריהם. שטחה של נחלה במושב אמור להספיק אף לשלוש יחידות-מגורים; שטח משבצת-הקבע של קיבוץ מספיק דיו לאיתור קרקע ל"מעגל-השתכנות" מורחב, במגמה דומה, ככל שיימצא מוצדק ומתאים, גם אל מול ההשלכות התכנוניות הקשורות למספר בתי-אב ביישוב השיתופי.