אשמח מאוד לסיוע ומענה על פנייתי: בתביעה שלנו שהגיעה לבורר (שופט בדימוס היה הבורר), זכינו בסכום כלשהו ובהחזר אגרת בית המשפט. לאחר סיום ההליך, החל עורך הדין להתעלם מאיתנו במשך זמן רב, החזיק בכספים שהגיעו בחשבונו ואף הגדיל לעשות ושלח מכתב למזכירות בית המשפט ובו הוא בקש (ואף קבל) את כספי החזר האגרה שלנו. כספים, שאף שייכים לצד ג', שלווה לנו אותם. צד ג' הפקיד ישירות את הכספים בזמנו לעו"ד, כך שהוא יודע שהם לא שלנו ושאנו חייבים אותם. מה עוד, שבקשנו, הן בע"פ והן במיילים, עוד בטרם הגעת האגרה, שכשהיא תגיע, שיעבירם לצד ג'. הוא כאמור, לא עשה זאת אלא לקח את החזר האגרה יחד עם שאר הכספים. יש לנו הוכחות על פניות אליו, על התעלמותו מאיתנו ועל הכל בעצם... לבסוף, הוא בא וטוען, תוך כדי הגשת דרישה לשכר, לסכום שהוא מופרז ביותר (מעל 50 אחוז מכספי הזכייה, כשההסכם המקורי היה על 40 אחוז, שזה גם תעריף גבוה מאוד). או אז הבנו, שהוא תכנן לקחת את הכסף, כי הוא ידע שיש לו דרישת שכר גבוהה שנתנגד לה. ומשכך, פנינו לשופטת שטיפלה לנו בתיק, על מנת שתורה לו להחזיר את הכספים, את החזר האגרה בעיקר ושתחליט מה שכרו. השופטת פנתה אליו והוא בקש שוב ושוב דחיה בהחלטתה ואו אז לאחר כחודש, קבלנו לידינו צו עיקול זמני במעמד צד אחד והזמנה לסדר דין מקוצר בנתניה, זאת למרות שהכל התנהל בת"א והוא גר ועובד בת"א. הצו, מלא ב"חורים" כגון כך שעוה"ד לא התבקש מצד הרשמת לתת לכל ערבות או ערבון מלבד הצהרתו שבמידת הצורך לפיצוי מקבלי הצו, הוא עו"ד ולכן מרוויח טוב ואין חשש. כמו כן זה הוגש לנו לאחר 5 ימים, בהדבקה על הדלת. במסמכים שהוא הגיש בצו כתמיכה לבקשתו, ניתן לראות שהוא מחק למשל 2 סעיפים הקשורים במייל ששלחנו לו ובו דרשנו את העברת החזר האגרה לצד ג' (עניין תום לב) ועוד ועוד חורים. מה עוד, שיש לנו ערבה אמידה במידת הצורך וכו, אך בדיון לאחר שבקשנו ביטול לעיקול, היה נראה שהוא והרשמת חברים. היא קראה לו בשמו הפרטי, בקשה שירחם עלינו... צעקה עלינו בלי סוף וכבר אמרה לנו שמצידה אנו חייבים לו כסף וזה מה שהיא גם תפסוק בסדר דין כנראה ולא רק בהשארת צו העיקול. לא התחשבה בכלום מבקשותינו, בקיצור משהו מחפיר. היא לא מכירה את החוק, חברה של העו"ד עצמו, שכנראה לא מן הסתם העביר הכל לנתניה וכו... כבר עברו 20 יום מהדיון הראשון והיא לא נתנה החלטה (עובד עברה על הסעיפים)... מה עושים?????????? למי פונים בכדי לצאת מהתסבוכת הזו? היא עושה מה שבא לה הרשמת הזו, מאיימת עלינו בהוצאות, במחיקת בקשת הביטול אם לא נציג לה מסמכים כאלו ואחרים, לא קוראת את כתבי ההגנה שלנו, לא בודקת את אופציית הערבה שלנו, כל שיקוליה כגון עניין ההכבדה, תום לב ועוד הקשורים במתן הפסק, כולם לא נכונים ועוד... אנו אגב, פנינו לועדת שכר שתפסוק בנושא כי למיטב הבנתנו במקרים כגון אלו, פסיקתה אינה המלצה בלבד, אלא שהיא מחייבת. גם בזה היא לא מתחשבת הרשמת. האם ניתן להחזיר את התיק לת"א? מה לעשות?
