האם האב יכול לבקש ולקבל משמורת משותפת והאם יש צורך בלערב את הרווחה?

שלום רב אני אם לתינוק בן חודש וחצי שנולד כתוצאה מקיום זוגיות ללא נישואין. הריתי במפתיע כ 4 חודשים לאחר שהתחלנו לצאת. בתחילה האבא לא רצה בהריון, לא תמך בי רגשית או כלכלית משך כל ההריון. למעט פעמיים שלקח אותי למיון בבית החולים לא הביע התעניינות בהריון. הוריי הם אלו שדאגו לי ( ביליתי לא מעט בבתי חולים בחודשי ההריון הראשונים). בסופו של דבר התינוק נולד והאב היה מעורב בתהליך. האב לא תומך כלכלית בכלל בילד, לא שילם מזונות מיוזמתו ואין בינינו הסכם לגבי מזונות. הוא מרוויח משכורת נמוכה וטוען כי לא יכול לשלם גם את המינימום. לא דרשתי מזונות עד כה. לגבי הסדרי ראייה - גיליתי במהלך מגורים משותפים שלנו שנמשכו חודשים בודדים כי הבן אדם לוקח כדורים פסיכיאטרים נגד דיכאון וחרדות. אציין כי יש לו בעיות רגשיות נראות לעין. אני פוחדת לתת לו להיות לבד עם הילד. הוא בן אדם מעופף שלא לוקח אחריות לא כלכלית - מעולם לא הוציא שקל על הילד, את הקניות לתינוק כולל מיטה, עגלה, ביגוד, וכו׳ אני מוציאה לבד. הוא מנותק הרבה פעמים מהסביבה ויש לו בעיה חמורה מאוד של קשה וריכוז. שבוע שעבר בשל בעיות נפשיות אלו שלו וחוסר הבנתו כי תינוק הוא לא בובה וצריכים להיזהר איתו - הוא החליק איתו במדרגות וכמעט גרם למותו. הילד היה מאושפז יומיים בהית חולים כדי לבדוק מה מצבו וכמובן שאני איתו הייתי בכל רגע. האבא לא טרח אפילו להביא לי מבית הוריי שם אני והילד מתגוררים - ציוד לילד לשבת כולל הפורמולה שהוא אוכל, ביגוד, טיטולים וכו. שאלתי היא האם לאור נתונים אלו וזה רק על קצה המזלג ( אין התעניינות בילד מצד משפחתו , אפילו שבנס הוא חי היום באשמת האב ) הוא יכול לטעון למשמורת משותפת? אני לא מסוגלת לחשוב על לתת לו את הילד בטח לא בשנים הראשונות ובכלל לא... הבעיות הנפשיות המוכרות של הבן אדם יוצאות עכשיו, הוא מטופל ע״י פסיכיאטר שרושם לו מרשם לכדורים. כרגע הוא בא לראות את הילד בין פעם לפעמיים בשבוע בבית הוריי (וכל פעם הוא בא ומתחיל להקניט אותי ולצרוח שם, הוריי עוד מכבדים אותו אבל גם להם כבר נמאס ולא רחוק היום בו יגידו לו אל תיכנס יותר לבית הזה) כאשר אני כל הזמן לידו ולא משאירה אותו לבד עם הילד גם לא לשנייה. האם אני צריכה לערב את הרווחה? זה מקרה עדין מאוד של תינוק שלא אשם בשום דבר, אציין כי התינוק הזה הוא כל עולמי ומקבל את הטיפול הכי טוב שיש. הן ממני והן מאימי ומשפחתי שמאוד תומכת בי ואוהבת את הילד. תודה מראש וסליחה על אורך הדברים