ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) אישרה ב-21 בנובמבר 2011 לקריאה ראשונה את הצעות החוק של חברי הכנסת חנין, ברכה, סוייד, אגבאריה, גלאון, חוטובלי, וילף, הורוביץ וגילאון, לפיה אישה השוהה במקלט לנשים מוכות לתקופה של למעלה מחודש, תהיה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה.
יש לציין, כי נכון להיום, נשים אלה אינן זכאיות לגמלה. זאת בניגוד לנגמלים מסמים ולנתונים בפיקוח קצין מבחן, הזכאים להבטחת הכנסה על פי חוק.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), יוזמת הצעת החוק: "נשים מוכות מעדיפות להישאר במעגל הטרור הביתי, כי אם יעברו למקלט המוגן המדינה תוריד מהכנסתן, כי לכאורה בעצם השהות במקלט היא דואגת למחסורן. אולם בינתיים עליהן לכלכל את ילדיהן ולשלם חובות והמצוקה הכלכלית רבה".
רבקה לויפר מאגף התקציבים במשרד האוצר אמרה בדיון: "תעריף אחזקתן של נשים במקלט הוא גבוה מאוד. אם ברצוננו להעניק להן גם הבטחת הכנסה, הרי שעליהן לשאת בהשתתפות עצמית מינימאלית, כי אחרת נשים עצמאיות שמפרנסות את עצמן תופלנה לרעה לעומת אלה השוהות במקלט. אי לכך אנחנו מציעים להגדיל את דמי הכיס אותם משלמת המדינה לנשים השוהות במקלטים".
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ נזעק למשמע הדברים: "נשים השוהות במקלטים זכאיות לדמי כיס בסך של כעשרה שקלים ביום בלבד. כל רצוננו הוא להעניק לנשים האלה את המינימום שיאפשר להן להתקיים בכבוד במהלך מנוסתן מהבעל האלים".
מדו"ח מיוחד שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון עולה כי:
• העלות המרבית בגין מתן גמלת הבטחת הכנסת לכלל השוהות במקלטים כיום מוערכת בכ-4.3 מיליוני ש"ח (אולם ההערכה היא שלא כולן זכאיות ובפועל תקטן העלות).
• כבר כיום זכאיות השוהות במקלטים לדמי קיום בסכום ממוצע של כ-25% מגמלת הבטחת הכנסה.
• כיום פועלים בישראל 13 מקלטים לנשים מוכות. בשנת 2010 שהו בהם 765 נשים ו-1,097 ילדים (עלייה לעומת שנת 2009). מימון שהותן על ידי משרד הרווחה עומד על כ-17 מיליון שקלים בשנה (על פי תעריף של 12,700 ₪ לאישה עם ילדים בחודש).
• מבין השוהות במקלטים בשנת 2010, 45% נשארו במקלטים במשך פחות מחודש ו-12% עדיין שוהות שם נכון להיום.
• 32% מהנשים השוהות במקלטים אינן נמצאות שם עם ילדים.
אושר לקריאה ראשונה: שוהות במקלטים לנשים מוכות יהיו זכאיות להבטחת הכנסה
נציגי משרד האוצר התנגדו להצעת החוק והציעו להגדיל את דמי הכיס המשולמים לשוהות

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

חזרה מחופשת לידה וזומנה לשימוע: האם זה חוקי?
עו"ד שרונה ברנבוים, העוסקת בדיני עבודה, מספרת על שני מקרים שבהם מעסיקים שכחו שהעובדת נמצאת בתקופה מוגנת ושילמו על כך ביוקר. היא מסבירה מה העובדת חייבת לעשות כדי לקבל את ההגנה, ולמה ייעוץ אחד לפני השימוע יכול לחסוך למעסיק תביעה

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.


