האם אתם יודעים מה המשותף בין זוג שחותם על הסכם ממון, הורים גרושים שמתקוטטים על הילדים ומישהו שמכין צוואה "פשוטה" באינטרנט? כולם חושבים שהם יודעים מה הם עושים, עד שהם מגלים כמה זה יכול לעלות להם ביוקר.
המציאות המרה היא שרוב הישראלים נתקלים לפחות פעם אחת בחייהם בסוגיה משפטית הקשורה למשפחה וירושה, ולרוב זה קורה בדיוק ברגע הכי לא נוח, בעת משבר, קונפליקט או אובדן במשפחה. בזמנים כאלה, טעות משפטית אחת יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים, שנים של הליכים מתישים ויתרה מכך - להרוס יחסים משפחתיים לכל החיים.
אבל יש חדשות טובות: רוב הבעיות הללו ניתנות למניעה. כל מה שצריך זה לדעת את הכללים מראש, להבין מה הזכויות והחובות שלכם ולא להסתמך על "זה בסדר, זה לא יקרה לנו".
במדריך המקצועי הזה ריכזתי עבורכם את 18 השאלות הנפוצות ביותר שמגיעות למשרדי כעורכת דין המתמחה בדיני משפחה. אלו השאלות שכל זוג שמתחתן, כל הורה שמתגרש וכל אחד שמתכנן את העתיד שלו חייב לדעת את התשובות עליהן. כי כשמדובר במשפחה שלכם ובעתיד הכלכלי שלכם, לא כדאי להסתמך על הזדמנויות.
1. מה הן הטעויות הנפוצות ביותר בהסכם ממון לפני נישואין?
הטעות הראשונה והקריטית ביותר היא חוסר גילוי מלא של הנכסים. זוגות רבים נמנעים מלחשוף את המצב הכספי האמיתי שלהם, דבר שעלול להוביל לביטול ההסכם בעתיד. בית המשפט דורש שקיפות מוחלטת בעת חתימת ההסכם.
הטעות השנייה נוגעת לנוסח כללי ולא מותאם. זוגות רבים מוצאים "תבנית" באינטרנט ומשתמשים בה מבלי להתאימה למצבם הספציפי. הסכם ממון חייב להיות מותאם לנסיבות הייחודיות של כל זוג - עיסוק, נכסים עתידיים, קריירה ועוד.
הטעות השלישית היא חתימה ללא ייעוץ משפטי נפרד. כל צד חייב לקבל ייעוץ משפטי עצמאי. חתימה ללא ייעוץ או עם עורך דין משותף עשויה להוות עילה לביטול ההסכם.
הטעות הרביעית נוגעת לעיתוי החתימה. חתימה קרובה מדי לחתונה (פחות מחודש) עלולה להיחשב לחתימה תחת לחץ.
2. איך מתנהל הליך גירושין עם ילדים קטנים ואילו אתגרים ייחודיים קיימים?
הליך גירושין עם ילדים קטנים מורכב משני מסלולים מקבילים: מסלול בבית הדין הרבני ומסלול בבית המשפט לענייני משפחה. בבית הדין הרבני מתנהל ההליך לפירוק הנישואין עצמו, ואילו בבית המשפט האזרחי נדונים הנושאים הכספיים והקשורים לילדים: משמורת, מזונות, דיור וחלוקת הרכוש.
האתגרים הייחודיים העיקריים:
קביעת הסדרי המשמורת והביקורים - זהו התחום המורכב ביותר. בית המשפט בוחן את טובת הילד תוך התחשבות בגורמים כמו גיל הילדים, הקשר עם כל הורה, יכולת הורית, יציבות הסביבה והעדפת הילדים עצמם (בגילאים מתאימים).
חישוב מזונות הילדים - נעשה על פי נוסחת מזונות מחייבת המתבססת על הכנסות שני ההורים, מספר הילדים וחלוקת זמן השהייה. הנוסחה אינה מוחלטת ובית המשפט יכול לסטות ממנה בנסיבות מיוחדות.
קביעת מקום מגורי הילדים - במיוחד כאשר ההורים רוצים לעבור למקומות מגורים רחוקים זה מזה. בית המשפט שוקל את השפעת המרחק על הקשר עם ההורה השני.
השפעה רגשית על הילדים - לעתים נדרש מינוי מומחה או מטפלים להעריך את המצב הרגשי של הילדים ולהמליץ על ההסדרים המתאימים.
3. האם בית המשפט מחליט על הורות משותפת למרות התנגדות של אחד ההורים?
כן, בית המשפט יכול ולעתים קרובות מחליט על הורות משותפת גם כאשר אחד ההורים מתנגד, אם הדבר משרת את טובת הילד.
4. מה הם המקרים שבהם בית המשפט נוטה להורות על הסדרי שהות שוויוניים למרות התנגדות?
הדבר קורה כאשר ההתנגדות נובעת מרגשות שליליים כלפי בן הזוג לשעבר ולא משיקולים אובייקטיביים הנוגעים לטובת הילד. זהו מצב נפוץ במיוחד בתקופה הראשונה שלאחר הפרידה. מצב אחר הוא כאשר שני ההורים הוכיחו יכולת הורית טובה במהלך הנישואין, גם אם כעת קיים קונפליקט ביניהם. הסדרי שות כאלה ניתנים גם במקרים שבהם הילדים מבטאים רצון לשמור על קשר משמעותי עם שני ההורים.
5. מתי בית המשפט לא יורה על הסדרי שהות שוויוניים?
במקרים של אלימות במשפחה או חשש לפגיעה בילדים; במקרים של חוסר יכולת הורית של אחד ההורים, ובמצב בו ההורות המשותפת תגרום נזק רגשי משמעותי לילדים בשל רמת הקונפליקט הגבוהה.
6. איך אפשר לזהות מצבים של ניכור הורי ומה הכלים המשפטיים להתמודדות?
ניכור הורי הוא תהליך שבו ילד מפתח עמדה עוינת ודוחה כלפי הורה אחד ללא הצדקה אובייקטיבית, בדרך כלל כתוצאה מהשפעה של ההורה השני.
הסימנים העיקריים לניכור: הילד מבטא דחייה קיצונית ובלתי מוצדקת כלפי הורה שבעבר היה קשור אליו, כולל שימוש בביטויים בוגרים שאינם מתאימים לגיל הילד כאשר הוא מתאר את ההורה הנדחה וחוסר יכולת לציין דברים חיוביים על ההורה הנדחה גם לגבי התקופה שלפני הפרידה. כמו כן, מצב שבו הילד טוען שההחלטה לדחות את ההורה היא שלו בלבד, ללא השפעה חיצונית; וכן תופעת "הרחבת האיבה" - דחיית בני משפחה נוספים של ההורה הנדחה ללא הצדקה.
7. מה הם הכלים המשפטיים להתמודדות עם ניכור הורי?
מינוי מומחה או יועצת משפחה - בית המשפט יכול למנות מומחה לבדיקת המצב המשפחתי שיכין חוות דעת מפורטת על דינמיקת היחסים במשפחה.
צווי ביקור מפורטים ומחייבים - קביעת הסדרי ביקורים ספציפיים ומדויקים, לעיתים בליווי של מרכז להורות או במרכז קשר.
טיפול משפחתי מחייב - בית המשפט יכול להורות על טיפול משפחתי לכל המשפחה או לחלקים ממנה.
סנקציות על ההורה המנכר - אזהרות, שינוי הסדרי המשמורת, חיוב בתשלום הוצאות טיפול, ובמקרים קיצוניים אפילו העברת המשמורת להורה השני.
צו איסור יציאה מהארץ - למניעת נסיונות להרחיק את הילדים מההורה הנדחה.
8. מה הן הסיבות העיקריות שגורמות לזוגות לפנות לגישור משפחתי במקום לבית משפט?
הסיבה הראשית היא חיסכון במשאבים כספיים, זמן ומשאבים רגשיים. הליכי משפט יכולים להימשך שנים ולעלות עשרות אלפי שקלים, בעוד גישור יכול להסתיים בחודשים ספורים בעלות נמוכה משמעותית.
שמירה על היחסים העתידיים - זוגות עם ילדים מבינים שהם יצטרכו לתקשר זה עם זה עוד שנים רבות. גישור מאפשר שמירה על יחסים נסבלים לטובת הילדים, בעוד משפט יוצר אווירה של ניצחון והפסד.
שליטה על התוצאה – בגישור, הצדדים קובעים בעצמם את ההסכמה, בעוד בבית משפט השופט מחליט עבורם. זוגות רבים מעדיפים לשלוט בגורלם.
סודיות - הליכי גישור חסויים ולא נרשמים כמו הליכי משפט. זוגות רבים רוצים לשמור על פרטיותם.
גמישות בפתרונות - גישור מאפשר יצירתיות בפתרונות שבית משפט לא יכול להציע. למשל, הסדרים מיוחדים לחגים, חלוקת זמן ייחודית או הסדרים כספיים לא סטנדרטיים.
הימנעות מטראומה רגשית - הליכי משפט יוצרים חשיפה פומבית של פרטים אינטימיים ויכולים להיות משפילים. גישור מתנהל באווירה רגועה ומכבדת יותר.
9. מתי בית המשפט מחליט לשנות הסדרי משמורת קיימים?
שינוי הסדרי משמורת הוא צעד דרסטי שבית המשפט נוקט רק כאשר מתרחש שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק את השינוי לטובת הילד. הנסיבות העיקריות המצדיקות שינוי:
הוכחת הזנחה או פגיעה בילד - כאשר ההורה בעל המשמורת מזניח את הילד, פוגע בו פיזית או נפשית, או חושף אותו לסכנות.
שינוי במצב הנפשי או הכלכלי - החמרה משמעותית במצב הנפשי של ההורה (דיכאון חמור, התמכרות), או התדרדרות כלכלית שמונעת מתן מענה הולם לצורכי הילד.
העברת מקום מגורים - כאשר ההורה בעל המשמורת עובר למקום רחוק באופן שפוגע ביכולת של ההורה השני לקיים קשר עם הילד.
ניכור הורי חמור - כאשר ההורה בעל המשמורת מבצע ניכור שיטתי נגד ההורה השני.
רצון הילד - בגילאים מתאימים (בדרך כלל מעל גיל 14), רצון הילד יכול להוות גורם מכריע, בתנאי שהוא מבוסס על שיקול דעת בוגר ולא על השפעה חיצונית.
שינוי מהותי בנסיבות ההורה השני - שיפור משמעותי ביכולת ההורית, במצב הכלכלי או בסטטוס האישי של ההורה שמבקש את השינוי.
ההליך לשינוי משמורת כולל הגשת בקשה מפורטת, צירוף ראיות לשינוי הנסיבות, לעתים מינוי מומחה לבדיקת המצב וחקירה יסודית של כל הנסיבות.
10. איך מתמודדים עם מקרים שבהם בן זוג מסתיר נכסים לפני הליכי גירושין?
הסתרת נכסים בהליכי גירושין היא תופעה נפוצה ובית המשפט מתמודד איתה בכלים משפטיים חדים.
שלבי החקירה וההוכחה:
צו גילוי נכסים מקיף - בית המשפט יכול לחייב את בן הזוג לגלות את כל נכסיו תחת אזהרה פלילית. הצו כולל לא רק נכסים קיימים אלא גם העברות שנעשו בתקופה שלפני הגירושין.
זימון מסמכים פיננסיים - הזמנת כל המסמכים הבנקאיים, דו"חות על השקעות, פוליסות ביטוח וכל מסמך פיננסי רלוונטי מהשנים האחרונות.
מינוי חוקר פרטי או יועץ כלכלי - במקרים מורכבים, בית המשפט יכול למנות מומחה לחקור את המצב הכלכלי האמיתי.
חקירה נגדית מעמיקה - בן הזוג החשוד בהסתרה ייחקר בפירוט על כל התנועות הכספיות שלו.
הכלים המשפטיים לטיפול בהסתרה:
הסקת מסקנות שליליות - אם בן הזוג לא מסביר באופן משכנע היכן נמצאים נכסים שהיו לו בעבר, בית המשפט יכול להניח שהוא מסתיר אותם ולחלק את הנכסים בהתאם.
ביטול עסקאות פיקטיביות - העברות נכסים לקרובי משפחה או חברים בתקופה שלפני הגירושין יכולות להיחשב כפיקטיביות ולהתבטל.
פיצויים והוצאות - בן הזוג שהסתיר נכסים יחויב בפיצויים ובהוצאות ההליך, כולל שכר טרחת חוקרים ומומחים.
תביעה פלילית - הסתרת נכסים יכולה להוות עבירה פלילית של הונאה או זיוף מסמכים.
11. מה הם הפתרונות במצב שבו ילדים מסרבים לבלות עם אחד ההורים למרות צו בית משפט?
כאשר ילדים מסרבים לקיים הסדרי ביקורים, בית המשפט נוקט בגישה הדרגתית המתחשבת בגיל הילד, סיבות הסירוב ואופי היחסים המשפחתיים.
השלב הראשון: בירור הסיבות - בית המשפט יבדוק מה עומד מאחורי הסירוב, האם מדובר בפחד מוצדק, בהשפעה של ההורה השני (ניכור), בקשיי הסתגלות או בבעיות אמיתיות עם ההורה. בית המשפט ימנה יועצת משפחה או מומחה לבדיקת המצב הרגשי של הילדים ויקבל המלצה על דרכי הטיפול המתאימות.
השלב השני: ביקורים מוגנים - הפעלת ביקורים במרכז מוגן או בנוכחות מפקח מטעם שירותי הרווחה. זה מאפשר לילדים להתרגל שוב לנוכחות ההורה בסביבה בטוחה.
השלב השלישי: טיפול משפחתי מחייב - הפנייה לטיפול משפחתי המיועד לשיקום היחסים בין ההורה לילדים. הטיפול מתמקד בהבנת הקשיים ובניית גשרים.
השלב הרביעי: סנקציות על ההורה המונע - אם הבירור מעלה שההורה השני מונע את הביקורים או משפיע על הילדים שלא לבוא, בית המשפט יכול להטיל סנקציות: קנסות כספיים, שינוי הסדרי המשמורת, חיוב בהוצאות הטיפול.
השלב החמישי: אכיפה משטרתית - במקרים קיצוניים, בית המשפט יכול להורות על אכיפה משטרתית של צו הביקורים. זהו צעד דרסטי שמתבצע רק כאשר כל הפתרונות האחרים מוצו.
שיקולים מיוחדים לפי גיל - ילדים קטנים (עד גיל 10) - הדגש על יצירת סביבה בטוחה ומשחק משותף. מתבגרים (גילאי 11-16) - התחשבות רבה יותר ברצון הילד, אך עדיין ניסיון לשמר הקשר. בני נוער (מעל גיל 16) - קושי רב יותר לאכוף ביקורים נגד רצונם, דגש על שכנוע ופתרונות יצירתיים.
12. מה הן הזכויות הכספיות וההבדל המשפטי בין זוגות נשואים לידועים בציבור?
ההבדלים המשפטיים הם משמעותיים ומרחיקי לכת: זוגות נשואים נהנים ממשטר רכושי שוויוני בהתאם לחוק יחסי ממון כברירת מחדל (אלא אם חתמו על הסכם ממון). משטר זה כולל חלוקה שווה של כל הנכסים שנרכשו במהלך הנישואין, זכויות במשכורות, פנסיה, פיצויים וכל נכס או זכות כספית שנוצרה או הצטברה תוך כדי הנישואין. לידועים בציבור - למרות ההכרה בסטטוס המשפטי שלהם - אין זכויות אוטומטיות ואין חלוקת נכסים אוטומטית בעת הפרידה.
ההבדלים הקונקרטיים:
זכויות ירושה - בן זוג נשוי יורש אוטומטית את בן זוגו (אחוז משתנה בהתאם למצב המשפחתי). ידוע בציבור נדרשת הוכחה, אלא אם צוין בצוואה מפורשת.
זכויות במשכורת ופיצויים - בן זוג נשוי זכאי למחצית מהפיצויים שנצברו במהלך הנישואין. ידוע בציבור אינו זכאי לזכויות אלו באופן אוטומטי.
זכויות בנכסים - נכס שנרכש על שם אחד מבני הזוג הנשואים נחשב לנכס משותף. אצל ידועים בציבור, הנכס נותר בבעלות מי שרכש אותו או על שמו הוא רשום.
13. איך זוגות שחיים יחד בלי נישואין יכולים להגן על עצמם מבחינה משפטית?
הכרה בסטטוס ידועים בציבור - זוגות שחיים יחד צריכים לדאוג להכרה רשמית בסטטוס שלהם כ"ידועים בציבור" באמצעות מתן הודעה לרשם האוכלוסין. זה מקנה הכרה פורמלית בקשר ומאפשר זכויות מסוימות.
הכנת הסכם דומה להסכם ממון - למרות שידועים בציבור לא יכולים לחתום על הסכם ממון פורמלי, הם יכולים לחתום על הסכם חיים משותפים המסדיר את היחסים הכספיים ביניהם. הסכם זה יכלול: חלוקת הוצאות השוטפות, בעלות על נכסים שנרכשו יחד, זכויות בפיצויים ובקצבאות פנסיה, הסדרים לטיפול בילדים במקרה של פרידה.
רישום נכסים על שם שני הצדדים - נכסים מהותיים כמו דירה או רכב כדאי לרשום על שם שני בני הזוג כשותפים. זה מבטיח שבמקרה של פרידה או מוות, שני הצדדים יוכרו כבעלים.
הכנת צוואות הדדיות - כיוון שאין זכויות ירושה אוטומטיות, חיוני שכל צד יכין צוואה המציינת את בן זוגו כיורש. בלי זה, במקרה מוות, כל הנכסים יעברו למשפחת המוות לפי חוק הירושה.
רישום כמוטבים בפוליסות ביטוח - חשוב לרשום את בן הזוג כמוטב בפוליסות ביטוח חיים ובקופות גמל, ולעדכן זאת באופן תקופתי.
תיעוד מקיף של ההוצאות המשותפות - שמירה על תיעוד מסודר של כל ההוצאות המשותפות על נכסים, שיפוצים והשקעות. זה יכול לסייע בתביעות עתידיות לשותפות או להשבת השקעות.
14. איך מכינים צוואה שבאמת תעמוד במבחן הזמן ותמנע סכסוכים במשפחה?
הדרישות הפורמליות הבסיסיות: צוואה חייבת להיות כתובה בידי המצווה או מודפסת וחתומה בידו בפני שני עדים שאינם יורשים או בני זוגם. העדים חייבים להכיר את המצווה ולהעיד שהוא חתם בפניהם מרצונו החופשי.
כללים למניעת מחלוקות:
שימוש בנוסח ברור ומדויק - הימנעות מביטויים דו-משמעיים או כלליים. במקום "רוב הנכסים לבני", יש לפרט בדיוק אילו נכסים ובאיזה יחס.
התייחסות לכל הנכסים - חשוב לפרט את כל הנכסים הקיימים ואת חלוקתם. נכס שלא מוזכר בצוואה יתחלק לפי חוק הירושה.
מינוי מבצע צוואה אמין - בחירת אדם אמין ובעל יכולת לביצוע הצוואה. מומלץ למנות גם מבצע משנה למקרה של מניעה.
הסבר המניעים - כאשר יש חלוקה לא שווה בין היורשים, מומלץ להסביר את הסיבות. זה מפחית את הסיכוי לתביעות על חוסר כשירות או השפעה בלתי הוגנת.
עדכון תקופתי - צוואה צריכה להתעדכן בהתאם לשינויים במצב החיים: נישואין, גירושין, לידות, רכישת נכסים חדשים או מות יורשים.
שימור ראיות לכשירות - רצוי לצרף לצוואה אישור רפואי על כשירות נפשית, בעיקר בגיל מתקדם.
התייחסות לחובות - יש לציין כיצד יטופלו חובות וכיצד יחולקו בין היורשים.
15. מהי החשיבות של ייפוי כוח מתמשך ומתי חובה להכין אחד?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם למנות מישהו אחר לפעול מטעמו גם לאחר שיאבד את כשירותו המשפטית.
בהיעדר ייפוי כוח מתמשך, במקרה של חוסר כשירות (שבץ, דמנציה, תאונה), הקרובים יצטרכו לפנות לבית משפט למינוי אפוטרופוס. זהו הליך ארוך, יקר ומורכב שיכול להימשך חודשים. ייפוי הכוח מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו ובאיזה אופן, במקום להשאיר את ההחלטה לבית משפט.
אין חובה חוקית להכין ייפוי כוח מתמשך, אך זה הכרחי מעשית במספר מצבים:
גיל - אין גיל מיוחד אלא שמומלץ מאוד להכין, בעיקר אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות ניווניות.
מחלות כרוניות - אנשים עם סוכרת, מחלות לב, או כל מחלה שעלולה להשפיע על התודעה.
עיסוק ברמת סיכון גבוהה - אנשים בעלי עסקים, נכסים רבים או משקיעים פעילים.
חיים ללא בני משפחה קרובים - אנשים ללא בני זוג או ילדים שזקוקים למישהו שיטפל בענייניהם.
ייפוי הכוח חייב לכלול: הגדרת התחומים שהמיופה מוסמך לטפל בהם (רפואה, נכסים, עניינים בנקאיים), הוראות ספציפיות לגבי טיפול רפואי ותרחישי סוף חיים, מנגנון פיקוח ובקרה על פעולות המיופה.
16. מה הם השלבים בהליך מינוי אפוטרופוס לאדם שלא מסוגל לדאוג לעצמו?
השלב הראשון: הגשת הבקשה - הבקשה מוגשת לבית משפט לענייני משפחה על ידי קרוב משפחה, הרווחה או כל מי שיש לו עניין. הבקשה חייבת לכלול פירוט מפורט של מצבו של האדם וההצדקה למינוי אפוטרופוס.
השלב השני: בדיקה רפואית - בית המשפט יורה על בדיקה רפואית מקיפה על ידי רופא מומחה (פסיכיאטר או נוירולוג) לקביעת מידת הכשירות ותחומי הליקוי.
השלב השלישי: זימון לדיון - האדם שעליו מבקשים למנות אפוטרופוס יוזמן לדיון בבית משפט, אלא אם מצבו אינו מאפשר זאת.
השלב הרביעי: בחירת האפוטרופוס - בית המשפט יבחר את האפוטרופוס בהתאם לסדר העדיפויות הקבוע בחוק: בן זוג, ילד בוגר, הורה, אח או אחות, קרוב משפחה אחר, או אפוטרופוס כללי.
השלב החמישי: הגדרת סמכויות - בית המשפט יגדיר בדיוק את תחומי הסמכות של האפוטרופוס - האם רק עניינים כספיים, גם עניינים אישיים, או האם זהו אפוטרופוס מוגבל לתחומים ספציפיים.
השלב השישי: מתן הוראות לאפוטרופוס - האפוטרופוס יקבל הוראות מפורטות לגבי דרכי הפעולה, חובות הדיווח לבית המשפט, והגבלות על פעולותיו.
חובות האפוטרופוס המתמשכות כוללות: דיווח תקופתי לבית המשפט על מצבו של הנפקד, קבלת אישור בית המשפט לעסקאות מהותיות, שמירה על נכסי הנפקד וניהולם בזהירות.
17. איך מתמודדים עם בעיות ירושה כשיש מספר נשים וילדים ממספר נישואין?
כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו בת זוג נוכחית, גרושות ממנו, וילדים ממספר נישואין, נוצרת מורכבות משפטית גדולה הדורשת טיפול מקצועי ומדויק.
זכויות לפי חוק הירושה:
בת הזוג הנוכחית זכאית לחלק מהירושה (בדרך כלל שליש עד מחצית, תלוי במספר הילדים והנסיבות).
ילדים מכל הנישואין זכאים לחלק שווה בירושה, ללא הבחנה בין ילדים מנישואין שונים.
גרושות אינן זכאיות לירושה, אלא אם צוין אחרת בצוואה או בהסכם גירושין.
הבעיות העיקריות וההתמודדות:
תביעות מזונות של גרושות - גרושה שקיבלה מזונות מהנפטר יכולה לתבוע את המזונות מהעיזבון זה יכול ליצור קונפליקט עם היורשים האחרים.
פתרון: בדיקה מדויקת של הסכמי הגירושין והערכת היקף החיוב העתידי במזונות.
מחלוקות על חלוקת הנכסים - ילדים ממשפחות שונות עלולים לתבוע שנכסים מסוימים "שייכים" למשפחתם הביולוגית.
פתרון: הפרדה ברורה בין נכסים שהיו לנפטר לפני נישואיו השונים לבין נכסים שנרכשו במהלכם.
זכויות במגורים - בת הזוג הנוכחית זכאית להמשיך לגור בדירת המגורים, אך הילדים מהנישואין הקודמים עלולים לתבוע את חלקם בדירה.
פתרון: הסדרים לדחיית מימוש הזכויות או תשלום פיצוי במקום חלוקה פיזית.
המלצות למניעת סכסוכים: הכנת צוואה מפורטת המתייחסת לכל הנכסים ולכל בני המשפחה מכל הנישואין; הכנת הסכמי נישואין ברורים בנישואין השני והשלישי; דיונים פתוחים עם כל בני המשפחה על כוונות החלוקה; שימוש בנאמנות לניהול נכסים מורכבים.
18. מהו התהליך כשזוג מחליט לבטל הסכם ממון קיים במהלך הנישואין?
קיימת דרכים משפטיות לביטול או שינוי הסכם ממון:
הסכמה הדדית של שני בני הזוג - זוהי הדרך הפשוטה והמועדפת. הצדדים יכולים להסכים על ביטול ההסכם הקיים או על שינויו. השינוי חייב להיעשות בכתב, בפני עורכי דין נפרדים לכל צד, ובהתאם לכל הדרישות שחלו על ההסכם המקורי.
תביעה לבית משפט לביטול - כאשר אין הסכמה, צד אחד יכול לתבוע את ביטול ההסכם מהטעמים הבאים:
מום ברצון - הוכחה שההסכם נחתם תחת כפייה, הטעיה או ניצול מצוקה.
חוסר גילוי - הוכחה שהצד השני לא גילה נכסים משמעותיים בעת חתימת ההסכם.
שינוי מהותי בנסיבות - שינוי דרמטי במצב החיים שלא ניתן היה לצפות בעת חתימת ההסכם (למשל, מחלה קשה, פטירת יורש עיקרי, שינוי דרמטי בהכנסות).
הסכם שמוביל לתוצאה בלתי הוגנת - כאשר יישום ההסכם גורם לעוול חמור לאחד הצדדים.
השלבים בהליך השינוי בהסכמה:
ייעוץ משפטי נפרד - כל צד חייב לקבל ייעוץ משפטי עצמאי, גם אם מדובר בהסכמה לשינוי.
הערכת נכסים מחודשת - בדיקה מעודכנת של כל הנכסים והחובות של הזוג.
ניסוח ההסכם החדש - הכנת הסכם חדש המשקף את המצב הנוכחי ואת רצון הצדדים.
חתימה פורמלית - חתימה בפני עורכי דין ועדים, בדיוק כמו בהסכם מקורי.
השלבים בהליך ביטול שיתופי:
הגשת תביעה - הגשת בקשה מפורטת לבית משפט עם כל הראיות לטענות הביטול.
הגנת הצד השני - הצד השני יכול להתנגד ולטעון לתקפות ההסכם.
הליך הוכחות - חקירת עדים, הצגת מסמכים ובחינת כל הנסיבות.
החלטת בית המשפט - בית המשפט יחליט האם לבטל את ההסכם במלואו, בחלקו, או לדחות את התביעה.
שיקולים מיוחדים: ביטול הסכם ממון במהלך הנישואין הוא הליך מורכב ויקר שעלול לפגוע ביחסים בין בני הזוג. לכן, מומלץ לנסות תחילה במו״מ ובגישור לפני פנייה לבית משפט. חשוב לזכור שביטול ההסכם יחזיר את הצדדים למשטר קהילת הנכסים, מה שיכול להיות לא רצוי לאחד הצדדים או לשניהם.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרבטוק)
