עו"ד נמרוד האן. "הביקורת חשובה אבל צריך לשמור על מידתיות". צילום: שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון
עיקרי הדברים:
• רוצים לקטר על בית עסק? היצמדו לעובדות יבשות ולתיאור חוויה אישית, במקום להשתמש בכינויי גנאי כמו "נוכל" או "גנב".
• זיכרו ששיתוף של פוסט פוגעני נחשב לפרסום חדש שעלול לחשוף אתכם לתביעה בדיוק כמו הכותב המקורי.
• פיצוי על לשון הרע ללא הוכחת נזק יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים עבור כל פרסום בודד ברשת.
____________________________________________________
הרשתות החברתיות שינו מזמן את מאזן הכוחות בין צרכנים לעסקים. לקוח מאוכזב כבר לא צריך להתלונן רק אל מול מעגל הקרובים המצומצם שלו. הוא יכול לכתוב פוסט, להעלות תמונה ולהזהיר עשרות אלפי אנשים בלחיצת כפתור. כך למשל, בפסק דין שניתן בעקבות פרסום בקבוצת פייסבוק, תבע בעל עסק בתחום המזון 200 אלף שקל מלקוחה שפרסמה נגדו טענות חמורות. בית המשפט קבע כי חלק מהפרסום מהווה לשון הרע וחייב אותה לשלם פיצוי והוצאות בסך כ־23,500 שקל.
החופש להעביר ביקורת לא מעניק כפי הנראה את החופש להשמיץ. חוק איסור לשון הרע מאפשר לעסק להגיש תביעה גם בלי להוכיח שנגרם לו נזק בפועל, והפיצוי עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים. מנגד, החוק גם מגן על ביקורת צרכנית לגיטימית ועל חופש הביטוי. אז איך מבדילים בין ביקורת מותרת לבין לשון הרע ומה כדאי לדעת לפי שלוחצים על כפתור הפרסום? כדי לעשות סדר בנושא, שוחחנו עם עו"ד נמרוד האן.
עו"ד האן, איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין עבירה על חוק איסור לשון הרע?
"קודם כל, חשוב להבין שמותר לבקר עסקים ברשת. החוק לא אוסר על ביקורת, הוא אוסר על הכפשה ועל השפלה. המסר העיקרי הוא שהרשתות החברתיות אינן שטח הפקר. אנחנו לא בעידן של סתימת פיות ויש חופש ביטוי, אבל יש גם אחריות. פייסבוק היא זירה ציבורית לכל דבר והפרסום בה הוא כמו פרסום בעיתון. חופש הביטוי הוא לא החופש להרוס שם טוב ללא הצדקה".
מה מותר לכתוב על מסעדה שלא נהנינו בה או גרוע מכך?
"מותר בהחלט לתאר חוויה אישית. אפשר לכתוב שהאוכל לא היה טעים או שהשירות היה איטי. הבעיה מתחילה כשעוברים מהבעת דעה להאשמה חמורה. למשל, מותר לומר לא נהנינו מהאוכל, אבל מסוכן מאוד לומר שזה מקום שמנוהל על ידי נוכל, מרעיל או גנב. אלו הן האשמות פליליות שמשנות את התמונה. לשון הרע מוגדרת כפרסום שעלול להשפיל או לבזות אדם או עסק בעיני הציבור. לכן, השאלה היא לא רק מה כתבתם אלא איך כתבתם".
ומה לגבי מי שכותב מתוך כעס רגעי, למשל אחרי חופשה גרועה בצימר?
"אנשים שיושבים לכתוב מתוך כעס הם לא עורכי דין, הם כותבים מה שעובר להם בראש באותו רגע ולעתים זה כולל מילים משפילות כי הם מרגישים פגועים. לכן, אני מציע שלושה כללים פשוטים לפני שלוחצים על 'פרסם': להיצמד לעובדות ולחוויה האישית, להימנע מכינויי גנאי ומהאשמות פליליות ולשאול את עצמכם האם הייתם מוכנים לעמוד מאחורי המילים האלו גם בבית המשפט".
מה לגבי הגנת אמת דיברתי? אם כתבתי אמת, אני מוגן?
"לא תמיד. קודם כל, צריך להוכיח שהדברים הם אכן אמת. מעבר לזה, צריך שתהיה מידתיות ועניין לציבור. אם עסק לא סיפק את מה שהבטיח, זו מחלוקת עסקית וזה לא בהכרח אומר שבעל העסק הוא נוכל או רמאי. אם תכתבו את זה, אתם חורגים מהמידתיות וחשופים לתביעה. המטרה היא לא רק לנצח במשפט, אלא לא להגיע אליו בכלל כי רק הייצוג המשפטי יכול לעלות עשרות אלפי שקלים".
מותר להעלות צילומים מתוך העסק או צילומי מסך של התכתבויות?
"אם צילמתם בתוך צימר כדי להראות את המציאות מול ההבטחה, זה לגיטימי. לגבי התכתבויות בוואטסאפ, יש טעות נפוצה בנושא הגנת הפרטיות. החוק לא אוסר עליכם להעלות התכתבות שאתם צד לה. אם התכתבתם עם בעל העסק, אתם יכולים לפרסם את זה גם בלי אישורו. האיסור חל רק על פרסום התכתבות בין שני אנשים אחרים שאתם לא חלק ממנה".
האם לייק או שיתוף (Share) נחשבים גם הם ללשון הרע?
"בית המשפט העליון קבע שלייק לבדו אינו נחשב לשון הרע כי הוא לא יוצר פרסום חדש. לעומת זאת, שיתוף של פוסט הוא בהחלט פרסום מחדש. אם המידע בפוסט המקורי הוא לשון הרע ואתם שיתפתם אותו לקהל שלכם, אתם עלולים להיחשב כמי שפרסמו לשון הרע בעצמכם".
יש הבדל אם אני כותב על אדם פרטי או על דמות פוליטית?
"כן. דמויות ציבוריות, ובמיוחד פוליטיקאים, מוגדרים כבעלי עור עבה יותר. הם חשופים יותר לביקורת ציבורית ולכן בתי המשפט יאפשרו להעביר עליהם ביקורת חריפה יותר, כל עוד היא קשורה לעשייה הציבורית שלהם ולא לעניינים אישיים לחלוטין.
"חשוב שנוכל להתבטא ויש איזון ובסך הכל לא צריך לפחד לדבר ולהעביר ביקורת. העניין הוא שהחופש המוחלט לכתוב כל מה שאנחנו רוצים מתבטא במדיה הפרטית שלו, שהיא למעשה כיכר העיר. יש פה השלכות עמוקות כי אנשים תמימים כותבים שהם חטפו קלקול קיבה באיזו מסעדה, ותבעו אותם פתאום באיזה סכום אסטרונומי. עכשיו הם גם חטפו קלקול קיבה, גם לא התנצלו בפניהם וגם צריכים לשלם בסופו של דבר. אז שוב, מבלי להיכנס לפסק דין כזה או אחר, צריך לדעת איך לנסח את הדברים. זה נכון שלא מצפים עכשיו מכל אחד שכותב פוסט בפייסבוק להיות מומחה בלשון הרע, אבל צריך מידתיות".
האם קללה נחשבת לשון הרע?
"ככלל, הפסיקה אומרת שלא כל קללה תהיה לשון הרע, כי בסוף הרעיון של חוק איסור לשון הרע זה פוטנציאל אמיתי לפגיעה בשמך הטוב. אם אומרים למישהו שהוא 'נוכל', זו כבר קביעת עובדה, אבל 'מניאק' למשל זה ככל הנראה לא יהיה לשון הרע בשום צורה".
איך מכמתים נזק לשם הטוב?
"לעומת עוולות נזיקיות רגילות, מספיק רק שנפגע שמך הטוב כפוטנציאל, למרות שאין נזק מוחשי ולמרות שאין נזק ממוני (כספי, שניתן להוכיח). לפי סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע, אפשר לתבוע בפיצוי ללא הוכחת נזק. בחוק כתוב במקור 'עד 50 אלף', אבל הסכום הזה צמוד למדד והוא עומד על כ-84 אלף שקל כיום ללא הוכחת נזק, וזה במקרה שאין כוונה לפגוע.
"אם מוכיחים שהייתה כוונה לפגוע, זה עד כפל הסכום – כלומר כ-168 אלף שקל. בית המשפט רשאי לפסוק את הסכומים האלה בגין כל פרסום של לשון הרע, וזה לא מעט כסף. חיים ומוות ביד הלשון".
אם אני בעלת עסק ומישהו כתב עליי משהו רע, מה הדבר הראשון שאתה ממליץ לי לעשות?
"אני ממליץ לצלם מיד צילום מסך, כי הרי הרבה פעמים המפרסם מוחק את הפוסט ברגע שהוא מבין שזה הולך לכיוון של תביעה. יותר מזה, אני ממליץ לצלם גם כל כמה שעות, וחלילה אם זה נשאר יותר זמן, אז גם כל כמה ימים, כדי להציג שהפוסט לא נמחק ושהה זמן רב באוויר, מה שעלול להחמיר את מצבו של מפרסם הפוסט בבית המשפט".
לסיכום אומר עו"ד האן: "חשוב שנוכל להתבטא ושתהיה ביקורת, כי ביקורת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה וזו לא סתם קלישאה, אבל צריך לדעת איך לנסח את הדברים ולשמור על מידתיות".
___________________________________________
עו״ד נמרוד האן, ממשרד שמעון האן – משרד עורכי דין ונוטריון, נמנה עם עורכי הדין העוסקים בתחום לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל ומייצג לקוחות בתיקים תקדימיים ורגישים הנוגעים לפרסומים ברשת, פגיעה בשם טוב והשלכות משפטיות של שיח ציבורי ברשתות החברתיות.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
