יום העצמאות הוא בדרך כלל רגע של חיבור למדינה, אבל עבור לא מעט ישראלים בשנים האחרונות, הוא מעורר את המאבק הפנימי הניטש בין האהבה למדינה לבין תחושות של ייאוש וכאב שמובילות להרהורים על עזיבה. הנתונים של השנים האחרונות מצביעים על עלייה חדה במספר הישראלים שיוצאים מהארץ, לצד מגמה מתרחבת של רילוקיישן, מעבר לחו"ל ואפילו ניתוק תושבות, כאשר בשנת 2023 בלבד נרשם זינוק חריג עם כ – 55,000 ישראלים שעזבו את הארץ ובשנים שלאחר מכן, מסמנת המשכיות של המגמה.

אלא שהרבה מהעוזבים מתמקדים בלוגיסטיקה - עבודה, דירה, בתי ספר - ומתעלמים מהשלב הקריטי באמת: הסדרת הסטטוס המשפטי והמיסויי מול מדינת ישראל. כאן מתחילות הבעיות. רשות המסים וביטוח לאומי לא ממהרים "לשחרר" את מי שעוזב, ובמקרים רבים ישראלים מגלים בדיעבד שהם עדיין נחשבים תושבי ישראל ונדרשים לשלם מיסים גם שנים אחרי שעברו לחו"ל.

עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, מומחה למיסוי בינלאומי ורילוקיישן, מסביר מהן הטעויות הנפוצות שעושים ישראלים בדרך החוצה, מתי באמת מפסיקים להיות תושבי ישראל לצורכי מס, ואיך מתכננים את המעבר נכון.

עיקרי הכתבה:

• ניתוק תושבות לא קורה מעצמו – בלי הוכחה להעברת "מרכז החיים", אתם עלולים להמשיך להיחשב תושבי ישראל.
• רילוקיישן בלי תכנון עלול להביא לכפל מס – השארת זיקות לישראל עלולה להוביל לחיובים כפולים.
• המעבר משפיע גם על ביטוח לאומי – בלי הסדרה מראש, אתם עלולים לצבור חובות.

מתי באמת מפסיקים להיות תושבי ישראל לצורכי מס?

לדברי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, השאלה הגדולה ביותר היא מתי המדינה מפסיקה להחשיב אותו כחלק מהמערכת שלה. המבחן האמיתי הוא איכותי ובוחן היכן נמצא "מרכז החיים" של האדם. "ב-90% מהמקרים בבתי המשפט, המדינה היא זו שמנצחת את האזרח", אומר עו"ד ורו"ח אסנפי.

 

עו"ד איתן אסנפי, צילום: איציק שוקל

 

אז מה הפתרון?

"כדי להתמודד עם המצב הזה, עליכם להבין שחובת ההוכחה היא עליכם. לא מספיק 'לטוס', צריך להראות כוונה ברורה להעברת מרכז החיים. זה כולל ניתוק זיקות בצורה מתוכננת, העברת חשבונות בנק, והסדרת הסטטוס המיסויי במדינת היעד. מי שלא מבצע את הפעולות הללו בצורה אקטיבית, עלול למצוא את עצמו במצב של כפל תושבות, שבו שתי מדינות טוענות לכתר ודורשות נתח מהכנסותיו. למרות שישנן אמנות מס למניעת כפל מס, התהליך לפתרון סכסוכים כאלו הוא יקר, מתיש ודורש תכנון משפטי מקדים שימנע את התנגשות הרשויות מלכתחילה."

מהי הטעות הקריטית שרוב הישראלים עושים בדרך לרילוקיישן?

"הטעות היקרה ביותר היא חוסר התכנון המוקדם. ישראלים רבים יוצאים לדרך בגישה של 'יהיה בסדר', ופונים לייעוץ מקצועי רק שלוש או חמש שנים אחרי שכבר עזבו, לעיתים רק כשמכתב מרשות המיסים או מביטוח לאומי נוחת בתיבת הדואר שלהם. בשלב הזה, היכולת לבצע 'תיקונים' רטרואקטיביים היא מוגבלת מאוד. ניתוק תושבות הוא מהלך אסטרטגי לכל דבר ועניין, בדומה להקמת עסק או השקעת נדל"ן גדולה. הוא דורש הכנה מוקדמת של תיק ראיות המוכיח שמרכז החיים אכן הועתק, וביצוע פעולות משפטיות וחשבונאיות שמקבעות את הסטטוס החדש שלכם כתושבי חוץ מרגע העזיבה."

לכן, הפעולה הנכונה ביותר היא להתייעץ עם מומחה עוד בשלב התכנונים, לפני שסוגרים את הדירה בארץ. תכנון כזה מאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי הנכסים שאתם משאירים מאחור, ניהול השקעות בישראל והבנת ההשלכות של המעבר על הזכויות הסוציאליות שלכם. ככל שתקדימו להסדיר את הנושא, כך תפחיתו את הסיכון שביום מן הימים תאלצו לשלם סכומי עתק לרשויות רק בגלל שלא הגשתם את הטופס הנכון או שלא הצהרתם על כוונותיכם בזמן.

למה ביטוח לאומי רוצה לנתק אתכם מהר יותר מרשות המיסים?

"נקודה מעניינת וקריטית בשיח על הגירה היא האינטרסים המנוגדים של הרשויות בישראל. בעוד שרשות המיסים רוצה שתישארו 'תושבים' כדי לגבות מכם מס על הכנסותיכם בעולם, לביטוח לאומי יש אינטרס הפוך: הוא מעוניין לנתק אתכם מהמערכת כדי לא לספק לכם קצבאות ושירותי בריאות. בדרך כלל, אחרי חמש שנים בחו"ל, ביטוח לאומי יבצע ניתוק אוטומטי של התושבות שלכם. הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים 'ליהנות משני העולמות' - להצהיר על ניתוק תושבות מול מס הכנסה כדי לא לשלם מס, אך להמשיך לשלם ביטוח לאומי כדי לשמור על זכויות רפואיות בישראל. בתי המשפט רואים בסתירה הזו הוכחה לכך שמרכז החיים לא באמת עזב את הארץ, מה שעלול להפיל את כל הגנת המס שלכם."

עבורכם, המשמעות היא שעליכם לדאוג לכיסוי רפואי חלופי בחו"ל מרגע העזיבה. ניתוק מהביטוח הלאומי משמעו הפסקת הזכאות לשירותי קופת חולים, וזהו צעד הכרחי לכל מי שרוצה לבסס את מעמדו כתושב חוץ. במידה ותחליטו לחזור לישראל בעתיד, דעו שישנן תקופות הכשרה (חודש על כל שנה של היעדרות) כדי לחזור למעגל הזכאות. הניתוק מביטוח לאומי - הוא חלק בלתי נפרד מההגנה המשפטית שלכם מול רשות המיסים.

נוודים דיגיטליים ומהפכת 2026

עולם ההגירה משתנה, ויחד איתו גם הרגולציה. תופעת הנוודים הדיגיטליים מציבה אתגר למבחן "מרכז החיים". עו"ד ורו"ח אסנפי מזהיר כי נווד דיגיטלי שלא משתייך לשום מדינה עלול להיחשב כתושב ישראלי לכל דבר. במקביל, המדינה נערכה לשינוי דרמטי בינואר 2026: השקיפות מול רשות המיסים הופכת לחובה, ומי שלא יעמוד בה עלול לאבד את הטבות המס המשמעותיות המגיעות לו.

עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, מייסד משרד אסנפי - עורכי דין, הינו מומחה בעל שם בכל ענפי המיסוי בישראל ומחבר הספר "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל".

• המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
• חלק מהתמונות והתכנים הוכנו בעזרת בינה מלאכותית.