הברחת נכסים נשמעת כמו עלילה מתוך סרט מתח, אבל היא מתרחשת בבתים רבים, לרוב דווקא כשהחיים נראים שגרתיים לגמרי. עו"ד מירב אהרון ממשרד אהרון ושות' העוסקת בדיני משפחה, נתקלת במקרים כאלה שוב ושוב, ומכירה היטב את הרגע שבו בן זוג מגלה שהכסף המשותף פשוט נעלם. בשיחה עמה ביקשנו להבין איך מזהים את הסימנים בשלב יחסית מוקדם, אילו שיטות חדשות נכנסו לתמונה בעידן הסייבר וההייטק, ומה אפשר לעשות כשמתברר שמשהו אינו כשורה.
עו"ד אהרון, הברחת נכסים נשמעת כמו דרמה מתוחכמת מתוך סרט, אבל איך זה נראה ביום-יום? מהם הדגלים האדומים הראשונים בבית?
"הפסיקה מכירה במה שנקרא 'אותות מרמה', סימנים שמעלים חשד ממשי להברחה," אומרת עו"ד אהרון. "בין היתר: חשאיות פתאומית שלא הייתה קודם, שינוי סיסמאות בחשבונות הבנק, הפניית דואר לכתובת אחרת, פתיחת חשבונות חדשים, והעברת כספים או נכסים לקרובי משפחה לחו"ל, במיוחד כשהמעביר ממשיך ליהנות מהנכס בפועל למרות שהעביר אותו על הנייר."
הדגל האדום שעו"ד מירב אהרון פוגשת הכי הרבה הוא דווקא בן זוג שאינו מעורב כלל בכספים. "לצערי, במקרים רבים דווקא האישה פחות מודעת לנושאים הכלכליים, פחות מעורבת בחשבונות הבנק, וזה בדיוק מה שמקל על הצד השני להסתיר. חשוב לי להדגיש שזה לא נוגע למגדר מסוים, אבל זו התמונה שאני רואה בפועל, והיא לרוב מלווה גם באלימות כלכלית."
המדד המרכזי, היא מוסיפה, הוא סמיכות הזמנים למועד הקרע. "ההבדל בין ניהול פיננסי שוטף לבין מהלך מתוכנן של הברחה, נבחן בלוח הזמנים. פעולות כספיות חריגות או משיכות בסמוך למועד הפירוד מעוררות חשד כבד, והנטל עובר לצד שמשך את הכסף - עליו להוכיח שהוא שימש למטרה לגיטימית. לעומת זאת, פעולות שנעשו הרבה לפני הקרע זוכות להתעלמות ולהשערה שהכסף נמשך לצרכים יומיומיים שגרתיים".
בעבר היו מחביאים מזומן מתחת למזרון או מעבירים כסף להורים. איך מבריחים נכסים בעולם העסקים וההייטק של היום?
"היום ההברחות מתוחכמות הרבה יותר," מסבירה עו"ד אהרון. "בעולם ההייטק, למשל, אני נתקלת במימוש מניפולטיבי של אופציות ומניות חברה לפני הבשלתן, בהסתרת השווי האמיתי שלהן, ואפילו בוויתור על אופציות קיימות לטובת חדשות, רק כדי לנשל את בן הזוג מהזכויות שלו.
בעלי שליטה בעסקים משתמשים בטקטיקות מורכבות עוד יותר: העברת מניות ללא תמורה לבני משפחה בזמן שהם ממשיכים לעבוד בחברה כ"שכירים" בלבד, הקמת נאמנויות במקלטי מס בחו"ל, עסקאות מתנה פיקטיביות, או הצגת הפסדים פיקטיביים כדי שהחברה תיראה כאילו אין לה שום שווי."
לשם הדוגמה, עו"ד אהרון מספרת על מקרה שבו הבעל רכש נכסים ביוון ורשם אותם על שמו, בעוד האישה גילתה זאת רק בזמן הגירושים. "הוא נסע ליוון חודשים לפני הפירוד, פתח שם חשבונות בנק פרטיים, ודרכם הבריח את הכסף," היא מתארת. "לאתר נכסים בחו"ל זה קשה ויקר. צריך להבין לאן עבר הכסף, מה נעשה בו, ולנסות לייצר שיתוף פעולה או צווים במדינה הזרה. העלויות לא מבוטלות, ולכן הרבה אנשים פשוט מוותרים."
במקרה הזה, מדגישה עו"ד אהרון, האישה לא ויתרה. "היא נסעה ליוון, נעזרה שם בעורך דין ובמומחה מיסוי מקומי, ודרך המרשם המקומי, מעין נסח טאבו, חשפה בדיוק על שם מי רשום הנכס וכמה שולם עבורו. ככה, בנחישות, היא הצליחה להתחקות אחרי מה שהוסתר ממנה."
ברגע שמתגלה חשד ממשי שבן הזוג מעלים כספים, מה הצעד המשפטי המיידי, ואיזה "מחיר" ישלם המבריח בבית המשפט?
"הצעד הראשון והדחוף ביותר הוא לעצור את הדימום," פוסקת עו"ד אהרון. "באופן כמעט אוטומטי אנחנו עוצרים את חשבונות הבנק המשותפים ודורשים חתימה משותפת לכל פעולה בחשבון, ופונים לבית המשפט בבקשה לסעדים זמניים לשמירת זכויות, צווי עיקול, צווי מניעה וצווי גילוי מסמכים."
במקרים של חשד ממשי, ממנים אקטואר חוקר. "אקטואר חוקר, יודע להתחקות אחרי תנועות כספיות היסטוריות ולחשוף נכסים שהוסתרו. זה בדיוק התפקיד שלו, ללכת ולחפש את אותם דגלים אדומים."
ומה לגבי ה"מחיר" שישלם מי שהבריח? כאן, אומרת עו"ד אהרון, לבית המשפט יש כלים אמיתיים. הוא רשאי לכלול את הנכס שהוברח בתוך מסת הנכסים המשותפת ולחשב את החלוקה כאילו הנכס עדיין קיים (הרחבת בסיס האיזון לפי סעיף 7 לחוק יחסי ממון); להקדים את מועד האיזון למועד שלפני פעולות ההברחה (סעיף 8); ואף לסטות מחלוקה שוויונית של 50/50 לטובת הצד הנפגע, בשל התנהלות כלכלית בחוסר תום לב (סעיף 8(2)). "חשוב להבהיר," מדגישה עו"ד אהרון, "בגידה או חוסר נאמנות מינית אינם מהווים עילה לסטייה מחלוקה שוויונית."
מהי הטעות הכי גדולה שאנשים עושים כשהם נכנסים לפאניקה, ומה טיפ הזהב שלך למי שחושד שנוגעים לו ברכוש?
"מתוך לחץ, אנשים מתפתים להשיג ראיות בדרכים לא חוקיות, פורצים לטלפון, למחשב או לחשבונות האישיים של בן הזוג. זו טעות חמורה," מזהירה עו"ד אהרון. "מעבר לעבירות הפליליות וחשיפה לתביעות נזיקיות, הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות עלולה להוביל לפסילה מוחלטת של הראיות האלה בבית המשפט, כך שכל המאמץ יורד לטמיון."
יש גם טעות נוספת: להתעמת עם הצד השני מוקדם מדי. "עוד לפני שפנו לעורך דין, אנשים כבר מתחילים לחשוד, מתעמתים, ורומזים לצד השני שהם יודעים. בכך הם נותנים לו בדיוק את ההזדמנות ללכת ולטשטש עקבות, להעביר כספים ולסגור דרכים."
טיפ הזהב שלה נוגע לתזמון. "הכלל המרכזי הוא לפעול במהירות ובאופן חוקי. שיהוי והמתנה ממושכת עלולים לפעול לרעת מבקש הסעד ולשמש עילה לדחיית הבקשה לעיקול או למניעה. ברגע שמתעורר חשד, פונים מיד לייעוץ משפטי כדי להוציא צווים מתאימים וגילוי מסמכים בזמן."
עו"ד מירב אהרון מתמחה בדיני משפחה, ירושה דיגיטלית, מקרקעין ונזיקין ופעילה חברתית לקידום זכויות נשים ואנשי מילואים וחקיקה.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
תוכן ממומן
