open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          היזהרו בדבריכם: לשון הרע - ברשתות החברתיות

          יצאתם למסעדה, האוכל היה גרוע והשירות מגעיל? החלטתם "להזהיר" את החברים בפייסבוק? אתם עלולים למצוא את עצמכם ניצבים מול תביעת לשון הרע

          פורסם בתאריך 30.04.2018 תביעה לפיצויים פרסום לשון הרע אמת דברתי
          היזהרו בדבריכם: לשון הרע - ברשתות החברתיות

          החוק מגדיר כלשון הרע כל התבטאות העלולה להשפיל אדם, לפגוע בו, לעשות אותו ללעג בעיני אחרים, לבזות אותו או לייחס לו תכונות שליליות שקריות. כדי שהתבטאות מסוימת תיחשב כלשון הרע, לא מספיק שהיא תהיה פוגענית - נדרש גם כי היא תושמע באופן ציבורי, באוזניים של אדם אחד נוסף (לפחות) או יותר מאדם אחד, פרט לפוגע ולנפגע.

          אדם שפרסמו נגדו לשון הרע יכול להגיש תביעת נזיקין אזרחית - במסגרתה יוכל לדרוש פיצוי על הפגיעה; ותביעה פלילית

          מה יכול לעשות מי שנפגע מלשון הרע?

          אדם שפרסמו נגדו לשון הרע - עומדת לו הזכות לתבוע את הפוגע בשני ערוצים: תביעת נזיקין אזרחית - במסגרתה יוכל לדרוש פיצוי על הפגיעה; ותביעה פלילית - במסגרתה יוכל לדרוש להעניש את הפוגע. 

          בחוק נקבע "פיצוי סטטוטורי", למי שנפגע מהוצאת לשון הרע (והוכיח אותה בביהמ"ש) - הינו עד 50,000 שקלים (ללא הוכחת נזק כלשהו). הסכום צמוד למדד ולכן עומד כיום על סך כ- 70,000

          מהו הפיצוי שהנפגע זכאי לו - בהליך האזרחי?

          בחוק נקבע "פיצוי סטטוטורי", למי שנפגע מהוצאת לשון הרע (והוכיח אותה בביהמ"ש) - הינו עד 50,000 שקלים (ללא הוכחת נזק כלשהו). הסכום צמוד למדד ולכן עומד כיום על סך כ- 70,000.

          יתרה מכך, אם התובע יוכל להוכיח כי לשון הרע הוצאה מתוך כוונה לפגוע - הוא יהיה זכאי לדרוש עד כפול מהפיצוי הסטטוטורי. שוב, נדגיש: רק מעצם הוכחת הוצאת לשון הרע - ללא צורך להוכיח נזק. לכן, תחשבו פעמיים לפני שאתם שולחים מסרים לרחבי המרשתת, לרבות פייסבוק, מיילים, קבוצות ואטסאפ ועוד ועוד.   

          הפסיקה של השנים האחרונות קובעת בבירור כי התבטאויות פוגעניות במרחבים אינטרנטיים, למרות תחושת הפרטיות הגדולה בהם - נחשבות לשון הרע ומעמידות לרשות הנפגעים את הזכות לתבוע את הפוגעים

          האם חוק לשון הרע תקף גם להתבטאויות במרחב האינטרנטי?

          בהחלט. כאמור, הפסיקה של השנים האחרונות קובעת בבירור כי התבטאויות פוגעניות במרחבים אינטרנטיים, למרות תחושת הפרטיות הגדולה בהם - נחשבות לשון הרע ומעמידות לרשות הנפגעים את הזכות לתבוע את הפוגעים. די בהוכחה כי מדובר בהתבטאות פוגענית שקיבלה פומביות כלשהי, כדי להקים זכאות לפיצוי הסטטוטורי. 

          נניח, למשל, כי הלכתם למסעדה, לא הייתם מרוצים מהשירות או האוכל - ופרסמתם פוסט פוגעני בפייסבוק, או במייל בתפוצה רחבה. במקרה כזה, ייתכן שתהיו חשופים לתביעת לשון הרע מטעם המסעדה. 

          במקרה ידוע, אדם פרסם מיילים בתפוצה רחבה - לתובעים ולאנשים נוספים - ובהם התבטאויות פוגעניות כלפי התובעים. הוא עשה שימוש בביטויים חריפים

          מתי שליחת התבטאות פוגענית במייל נחשבת לשון הרע?

          במקרה ידוע, אדם פרסם מיילים בתפוצה רחבה - לתובעים ולאנשים נוספים - ובהם התבטאויות פוגעניות כלפי התובעים. הוא עשה שימוש בביטויים חריפים, במסגרתם כינה את אחת התובעות: "נוכלת", "תאבת ממון", "רודפת בצע", "שקרנית", "רמאית", "מסובבת בכחש" וכו'. הוא אף שלח הזמנה לכנס, שהוקדש לגינויה הפומבי של אותה תובעת. בפרסום לכנס, הוא שם תמונה של תפוח רקוב - ובמרכזו תמונת פניה, כשתולעת יוצאת מפיה. 

          הנפגעת - והעמותה במסגרתה היא פועלת - פועלות להנצחת מנוחה, דמות ששירתה בתפקיד בכיר בצה"ל. 

          האג'נדה שהעמותה והנפגעת שעובדת בה מקדמות לא "התאימה" לנתבע - ולכן הוציא את המיילים המכפישים. הוא שלח את המיילים מספר פעמים, לרשימות תפוצה נרחבות, שכללו נמענים רבים: חברי העמותה, פורום רחב של עיתונאים, עמותות אחרות המצויות עם אותה עמותה בקשרי עבודה, אנשי ציבור שונים ועוד.

          במקרה הנדון, בית המשפט קיבל את בקשת התובעים לפסק דין ללא הגנה - והם זכו ב-600,000 שקלים

          מה קבע בית המשפט במקרה זה?

          במקרה המתואר, הוגשה תביעת כפל קנס על הוצאת הלשון הרע עם כוונה לפגוע, ללא צורך בהוכחת נזק. הוגשה תביעה נפרדת על כל פרסום; סך כל התביעות עמד על 600 אלף שקל. התובעים - הנפגעת הישירה והעמותה שבה עבדה - תבעו הן את המכפיש והן את העמותה שעבד בה (עמותה אחרת), משם שהמכפיש השתמש בפלטפורמה האינטרנטית של העמותה האחרת, לצורך הוצאת לשון הרע והפצתה.  

          בתחילה, הנתבעים כלל לא הגישו כתב הגנה. בית המשפט קיבל את בקשת התובעים לפסק דין ללא הגנה - והם זכו ב-600,000 שקלים. בנקודה זו, התעוררו הנתבעים והגישו בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט נעתר לבקשתם, ביטל את פסק הדין והתיר להם אפשרות להגיש כתב הגנה.

          גם הפעם, איחרו התובעים להגיש את כתב ההגנה - ובית המשפט פסק שוב לזכות התובעים, בהיעדר כתב הגנה. שוב פנו הנתבעים בבקשה לביטול פסק הדין, בית המשפט נעתר להם שנית – ביטל את פסק הדין בתנאים בהם תשלום הוצאות בסך 5000 ₪ ובהפקדת ערובה בסך 40,000 ₪. הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשה לעיכוב ביצוע, המחוזי דחה את בקשתם לעיכוב ביצוע, ובינתיים, בעקבות הליכים שנקטו עוה"ד של התובעות ניתן בפעם השלישית פסק דין בהעדר הגנה עלך כל מלוא הסכום הנתבע.

          בימים אלו מנהלים הליכי הוצאה לפועל לגביית מלוא הסכום. 

          במקרה שבית המשפט מגיע למסקנה שיש לשון הרע, הנתבע יכול לטעון להתקיימותן של שתי הגנות: אמת דברתי והגנת תום הלב

          אילו הגנות עומדות למי שנתבע על הוצאת לשון הרע?

          במקרה שבית המשפט מגיע למסקנה שיש לשון הרע, הנתבע יכול לטעון להתקיימותן של שתי הגנות (אם אחת מהן תתקבל - לא יושת עליו תשלום הפיצוי הסטטוטורי). 

          ההגנה הראשונה, טענת "אמת דיברתי": ידועה יותר בכינוי - אמת בפרסום. כלומר: גם אם הביטוי פוגעני, יכול הפוגע לטעון כי מדובר באמת. למשל: חושף שחיתויות המוכיח כי הנפגע  אכן מושחת, או אדם שהכפיש מסעדה מסוימת וכתב שהאוכל בה מגעיל - והוכיח כי אכן האוכל במסעדה מגעיל, מסיבות שונות.

          במקרה כזה, צריך הנתבע בהוצאת לשון הרע, להוכיח שני דברים. הראשון - מה שפורסם אמת, או שהאמין כי הפרסום אמת; השני - שיש עניין לציבור, בהתבטאות החריפה ויש בה כדי לתרום לציבור. כאשר שני אלה מוכחים - עומדת לנתבע הגנת "אמת דיברתי" והוא לא נדרש לתשלום הפיצוי האוטומטי.

          ההגנה השנייה, הגנת תום לב: להגנה זו יש פרשנות רחבה ומגוון גדול של סעיפים. עיקר ההגנה - בטענה שהנתבע התבטא בתום לב, ללא כוונת פגיעה וללא הבנה כי התבטאותו פוגענית, אלא דווקא מתוך אמונה שהתבטאות זו - חריפה ככל שתהיה - נחוצה מבחינה מוסרית.

          הנתבע עשה שימוש בשתי ההגנות: הוא ניסה לטעון כי דיבר אמת דיבר - וכי כל מה שכתב בנוגע לתובעים אמת. הוא טען כי הם נוכלים ורמאים וכי יש עניין לציבור לדעת זאת, משום שפעולת העמותה להנצחת אותה דמות ששירתה בצה"ל היא פעולה ציבורית מובהקת. 

          במקביל, ניסה הנתבע לטעון להגנת תום לב, באומרו כי יש לו חובה מוסרית וחברתית לפרסם את השימוש שהעמותה עושה בהנצחת המנוחה - וכי הדבר מצדיק שימוש בביטויים החריפים שהשתמש בהם. הוא טען כי התכוון להביע את דעתו, במסגרת חופש הביטוי, על התנהגות התובעים - לא במטרה לפגוע בהם. 

          הבנות קוראות רכילות שפורסמה ברשת

          האם בית המשפט קיבל טענה זו?

          מאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד, למרות שתי ההזדמנויות שניתנו לו - בית המשפט קיבל את טענות התובעות כמו שהן. כלומר: מדובר בלשון הרע שלא ניתן להגן עליה, באף אחת מההגנות המדוברות. ביהמ"ש פסק לתובעות את סכום הפיצוי המלא שדרשו.

          לסיכום: הוצאת לשון הרע ברשתות חברתיות ובמרחב האינטרנטי - דינה כלשון הרע במרחב הציבורי ובמדיה ה"מסורתית". זאת ועוד: התמדה מצד עורכי הדין של התובעים וניצול כל ההליכים המותרים - תאפשר לנפגעים לקבל את הפיצוי, גם אם הנתבע מנסה לעכב את ההליכים ולייאש את הנפגעים התובעים. 

           

          * עו"ד מאיר בורוס מתמחה בדיני נזיקין.

          ** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap משפטי.

          לקבלת יעוץ מעו"ד מאיר בורוס, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          בן דוד, אברהם, הכהן - משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          בן דוד, אברהם, הכהן - משרד עורכי דין

          בבן דוד אברהם הכהן משרד עורכי דין שותפים עורכי הדין משה בן דוד, ישעיהו אברהם ופרופ' אביעד הכהן. הם מספקים...

          לפרופיל המלא