open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          כמה בתי משפט צריך כדי לדעת מתי מותר להגיש תביעה?

          בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לבית הדין הרבני הפכה לקרב סמכויות בינו לבין בית המשפט למשפחה סביב שאלת חישוב מניין הימים הדרוש להגשת תביעה

          כמה בתי משפט צריך כדי לדעת מתי מותר להגיש תביעה?

          קרב סמכויות רווי יצרים מתנהל בימים אלה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. במוקד הדיון ניצבת שאלה פרוצדורלית לכאורה, הנוגעת לסוגיית חישוב מניין הימים הנחוץ כדי להגיש תביעה, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך בדיני משפחה. 
          באופן נדיר, לאחר שבית הדין הרבני קבע במקור שאין לו סמכות לדון בתביעת האשה, היות שהוגשה לפני המועדים הקבועים לכך בחוק, חזר בו בית הדין מהחלטתו וקיבל החלטה מתוקנת, שלפיה יש לו סמכות לדון בתביעת האשה, שאמנם הוגשה על ידה במועד.

          רצה הגורל, ובינתיים הוגשה תביעה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה, שאף קבע לצדדים דיון. באופן יוצא דופן, החליט בית המשפט לענייני משפחה לתקן החלטה קודמת שנתקבלה בעניין מזונות זמניים על ידי בית הדין הרבני. זאת, אף שהוא לא משמש כערכאת ערעור על בית הדין, אלא כערכאה מקבילה.

          בעקבות הליך רפואי שנאלצה לעבור האשה, הורעו מאוד היחסים שבין בני הזוג, והבעל החליט לפתוח בהליך גירושין כנגד אשתו. ההליך נפתח באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך שהגיש הבעל ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני

          "הבעל הפעיל טרור כלכלי"

          לתוך קרב הסמכויות שבין בתי הדין נקלעו בני זוג ממרכז הארץ בשנות השלושים לחייהם. השניים, שהינם חובשי כיפות סרוגות, נשואים מאז שנת 2002, ולהם ארבעה ילדים. 

          חיי הנישואין של בני הזוג ידעו עליות ומורדות, כאשר לטענת האשה הבעל הקשה עליה מאוד את החיים לאורך השנים, שכן הוא הפעיל עליה טרור כלכלי והקציב לה מדי חודש סכום זעום של 100 שקלים לביצוע קניות, שאמור היה לספק את כל צרכיה. 
          בעקבות הליך רפואי שנאלצה לעבור האשה, הורעו מאוד היחסים שבין בני הזוג, והבעל החליט לפתוח בהליך גירושין כנגד אשתו. ההליך נפתח באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך שהגיש הבעל ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני.

          על פי החוק, ההליכים בין הצדדים מעוכבים ל-10 ימים החל ממועד פגישתם האחרונה, תקופת צינון, אשר במהלכה הם אמורים להודיע אם הם מעוניינים ליישב את ההליך בהסכמה או להמשיך לנהל אותו במסגרת של תביעה

          שתי תביעות תוך 4 ימים

          כבר בראשית ההליך הורה בית הדין הרבני על מתן מזונות זמניים לאשה בגובה של 4,000 שקלים לחודש, המיועדים לטיפול בארבעת ילדיה.

          הבעל, כאמור, הגיש בקשה ליישוב סכסוך, שלאחריה הצדדים אמורים היו לקיים מספר פגישות כדי לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם. בינתיים, חלה תקופה של עיכוב הליכים, שבמהלכה הצדדים אינם רשאים להגיש תביעה במסגרת הסכסוך.

          על פי החוק, ההליכים בין הצדדים מעוכבים ל-10 ימים החל ממועד פגישתם האחרונה, תקופת צינון, אשר במהלכה הם אמורים להודיע אם הם מעוניינים ליישב את ההליך בהסכמה או להמשיך לנהל אותו במסגרת של תביעה. 
          לאחר פרק זמן זה, יש לצד שפתח את ההליך 15 ימים להגיש תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לפי בחירתו - תקופה שרק לאחריה רשאי הצד שלא פתח את ההליך להגיש את תביעתו שלו.

          במסגרת ההליך שלפנינו, דווקא האשה, שכאמור לא הגישה את הבקשה ליישוב סכסוך ראשונה, היתה הראשונה שהגישה תביעה מטעמה לבית הדין הרבני. רק ארבעה ימים אחריה הגיש הבעל תביעה מטעמו לבית המשפט לענייני משפחה.

          המחלוקת בין הבעל לאשה נגעה לחוקיות המועד שבו בחרה האשה להגיש את תביעתה במסגרת ההליך. לטענת הבעל, התביעה הוגשה על ידי האשה מבלי לקחת בחשבון את עשרת ימי הצינון הנדרשים על פי החוק, ולכן היא הוגשה לבית הדין הרבני בחוסר סמכות

          בית הדין הרבני חזר בו

          המחלוקת בין הבעל לאשה נגעה לחוקיות המועד שבו בחרה האשה להגיש את תביעתה במסגרת ההליך. לטענת הבעל, התביעה הוגשה על ידי האשה מבלי לקחת בחשבון את עשרת ימי הצינון הנדרשים על פי החוק, ולכן היא הוגשה לבית הדין הרבני בחוסר סמכות. 

          מנגד, טענה האשה כי מאחר שממילא הושגה הסכמה בין הצדדים על הארכת תקופת יישוב הסכסוך, היא לא נדרשה על פי נוסח החוק לחשב את עשרת ימי הצינון המקוריים, אלא להתחשב רק ב-15 הימים העומדים לרשות מי שהגיש את בקשת הצד במקור.

          בית הדין הרבני החליט בתחילה כי אין לו סמכות לדון בתביעתה של האשה, היות שזו הגישה את תביעתה, כביכול, לפני המועד הקבוע לכך בחוק.

          בינתיים, הגיש הבעל תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שקיבל על עצמו את הסמכות לדון בתביעה במסגרת ההליך, ואף הורה - באופן משונה למדי - להפחית את המזונות הזמניים שישולמו לאשה מ-4,000 שקל בחודש ל-2,500 שקל בלבד, זאת בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני.

          כדי לסבך את העניינים עוד יותר, זמן קצר לאחר מכן חזר בו לפתע בית הדין הרבני מהחלטתו המקורית, ובהחלטה מתוקנת קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעתה של האשה. 

          בית הדין הרבני קיבל את הסברה של האשה, לפיה מאחר שבני הזוג הסכימו על הארכת יישוב הסכסוך ביניהם לפרק זמן נוסף, האשה לא נדרשה לקחת בחשבון את עשרת ימי הצינון המקוריים, אלא היתה רשאית ממילא להגיש את תביעתה, לאחר פרק הזמן בן 15 הימים הקבוע בחוק, לצורך מתן אפשרות לבעל להגיש את תביעתו.

          כעת ההליכים בין הצדדים מצויים בפרשת דרכים. האשה, המיוצגת על ידי הח"מ, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה להפחית את המזונות הזמניים שניתנו לה

          "בית המשפט איננו ערכאת ערעור"

          כעת ההליכים בין הצדדים מצויים בפרשת דרכים. האשה, המיוצגת על ידי הח"מ, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה להפחית את המזונות הזמניים שניתנו לה. 

          במסגרת הבקשה, תקפה האשה את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה וטענה כי איננו יכול לתקן את החלטתו של בית הדין הרבני, ולשמש כמעין ערכאת ערעור על החלטה של בית משפט המקביל לו.

          פסיקת בית המשפט

          ההחלטה בערעור טרם נתקבלה.

          * יהודית שם-טוב היא עורכת דין בעלת ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, המייצגת את האשה במסגרת הליך זה. 

          ליצירת קשר עם שם טוב , ספייסר משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          שם טוב , ספייסר משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          שם טוב , ספייסר משרד עורכי דין

          עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב בעלת תארים במשפטים ובמנהל עסקים, עיקר עיסוקה בתחומי דיני מקרקעין ודיני משפחה. עו"ד ונוטריון גרי...

          לפרופיל המלא