נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

החליקה בבריכה באירועי יום האישה והוכרה כזכאית לפיצוי כנפגעת תאונת עבודה

עיריית רחובות טענה שהבילוי בבריכה באירוע חגיגי שארגנה אינו תאונת עבודה ואינו קשור לעבודתה של העובדת. בית המשפט חשב אחרת

החליקה בבריכה באירועי יום האישה והוכרה כזכאית לפיצוי כנפגעת תאונת עבודה

עובדת עיריית רחובות השתתפה באירוע השתלמות לכבוד יום האישה הבינלאומי. האירוע התקיים בבית מלון בנתניה והעירייה היתה שותפה לארגונו באופן חלקי. במהלך האירוע החליקה העובדת על שלולית מים ליד בריכת השחייה של המלון, נפלה בחוזקה ונפגעה באגן ובגב. היא קיבלה טיפול רפואי ראשוני בבית המלון ומיד לאחריו פנתה למוקד רפואי לקבלת טיפול מקיף. היא אף דיווחה על התאונה למעסיק שלה – עיריית רחובות.

במסגרת הטיפול המקיף התגלה כי העובדת סובלת משבר דחיסה באחת מחוליות הגב התחתון, והיא תבעה את עיריית רחובות בגין תאונת עבודה. לטענתה, היא זכאית להיות מוכרת כנפגעת תאונת עבודה הן משום שאירוע ההשתלמות שבו נפגעה אורגן בחלקו על ידי העירייה ומומן על ידה והן משום שהיא קיבלה שכר כרגיל על יום הפעילות והדבר מעיד שהתאונה קרתה במהלך יום עבודה ובאירוע מטעם המעסיקה.

התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ונדונה בפני כבוד השופטת אירית הרמל (ב"ל 40973-10-18).

העירייה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין ההשתלמות – העובדת נפגעה בזמן ששהתה בבריכת השחייה, בפעילות פנאי פרטית, ולא בזמן של אחת הפעילויות שהיו חלק מסדר היום של האירוע

כיצד ענתה עיריית רחובות לתביעה?

העירייה ביקשה לדחות את התביעה ואת הדרישה להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שהתאונה קרתה באירוע שהוא פעילות חברתית שאינה נלווית לעבודה. העירייה טענה כי אין קשר בין פעילות יום האישה לבין עבודתה של התובעת כמזכירה, וכי התאונה אירעה בזמן ובמקום שהם מחוץ למסגרת העבודה.

עוד נטען בכתב ההגנה כי אירוע ההשתלמות בבית המלון בנתניה לא אורגן על ידי העירייה וכי התכנים באירוע לא היו מכוונים לקידומה המקצועי של העובדת. לבסוף טענה העירייה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין ההשתלמות – העובדת נפגעה בזמן ששהתה בבריכת השחייה, בפעילות פנאי פרטית, ולא בזמן של אחת הפעילויות שהיו חלק מסדר היום של האירוע.

הפסיקה בנושא מכירה בכך שבשוק התעסוקה בימינו, יחסי העבודה בין עובד למעסיק חלים גם על פעילויות שאינן קשורות לעבודה באופן ישיר ומתרחשות מעבר לשעות ומסגרת העבודה הרשמיות

בית הדין לעבודה נדרש להכריע – תאונת עבודה או לא?

כבוד השופטת אירית הרמל ביקשה להכריע בשאלה האם ניתן להגדיר את הפעילות הנלווית במסגרת יום האישה כפעילות הקשורה לעבודתה של הנפגעת, באופן שיצדיק קבלת פיצוי מהביטוח הלאומי בשל התאונה. השופטת הרמל בחנה את הפסיקה בנושא, המכירה בכך שבשוק התעסוקה בימינו, יחסי העבודה בין עובד למעסיק חלים גם על פעילויות שאינן קשורות לעבודה באופן ישיר ומתרחשות מעבר לשעות ומסגרת העבודה הרשמיות. מכאן, שגם תאונה שקרתה בפעילות נלווית לעבודה, כגון השתלמויות או אירועי ספורט, עשויה לזכות את העובד בכיסוי ביטוחי כאילו קרתה התאונה בשעות העבודה הרשמיות.

לא כל תאונה הקורית בפעילות נלווית לעבודה תוכר אוטומטית כתאונת עבודה - יש להראות כי למעסיק זיקה ממשית לפעילות הנלווית

מתי תאונה בעת פעילות נלווית תוכר כתאונת עבודה?

ראשית, יש לבחון את מידת העניין שיש למעסיק בקיומו של האירוע ובהשתתפות העובדים. מכאן, שגם אירוע נופש מטעם המעסיק או אירוע פנאי שמטרתו גיבוש חברתי של העובדים ייחשבו לפעילות נלווית לעבודה ותאונה הקורית בהם – תאונת עבודה. אולם, יש להראות כי למעסיק זיקה ממשית לפעילות הנלווית. למשל, שהוא שותף למימונה של הפעילות, או שהיא כוללת תכנים המשרתים את המעסיק ומקדמת את מקצועיותם של העובדים, או שהוא עודד את העובדים לקחת בה חלק.  יחד עם זאת, אם מעסיק נתן לעובדיו הטבה בדמות חופשה ועודד אותם לצאת אליה, לא תיחשב החופשה כפעילות נלווית לעבודה.

בנוסף, הכרה באירוע כפעילות נלווית לעבודה אינה מספיקה. יש גם לבחון האם התאונה קרתה עקב פעילות שהיתה קשורה באופן ברור לאירוע והיוותה חלק מובהק ואינטגרלי ממנו; או שמא היה מדובר בפעילות פרטית שהעובד בחר לעשות לבדו, במנותק מהאירוע כולו. כלומר, לא כל תאונה הקורית בפעילות נלווית לעבודה תוכר אוטומטית כתאונת עבודה.

להכרה בתאונה כתאונת עבודה חשיבות רבה, משום שהיא מזכה את העובדת בפיצוי מטעם הביטוח הלאומי, הכולל ימי מחלה, כיסוי הוצאות רפואיות ואף קיצבת נכות במקרים מסוימים

כיצד פסק בית הדין לעבודה בתביעתה של עובדת עיריית רחובות?

כבוד השופטת הרמל קיבלה את טענת התובעת כי התאונה אירעה במסגרת פעילות נלווית לעבודה. מדובר היה בפעילות לרגל יום האישה שאורגנה על ידי ועד העובדים, היתה פתוחה לעובדות העירייה בלבד ומומנה בחלק על ידי העירייה באמצעות התקציב השנתי הניתן לוועד העובדים. עוד קיבלה השופטת את הטענה כי העובדה שהעובדת קיבלה שכר בגין השעות שבהן שהתה באירוע מראה כי לעירייה היה עניין בקיומו ומחזקת את הגדרתו כפעילות נלווית לעבודה.

בהמשך, קיבלה כבוד השופטת הרמל את טענת התובעת כי התאונה עצמה אירעה בזמן ובמקום שהיו חלק אינטגרלי מהפעילות הנלווית. התאונה אמנם אירעה לתובעת מפעילות שלכאורה היתה יכולה להתפרש כפעילות פרטית (רחצה בבריכה), אך היא קרתה כשהיתה כבר בדרכה לפעילות משותפת שהיתה חלק מסדר היום של האירוע כולו.

לאור זאת קבעה השופטת הרמל בפסק הדין כי התאונה אירעה בפעילות נלווית לעבודה, ועל כן יש לראות בה תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. השופטת אף פסקה כי על עיריית רחובות לשאת בהוצאות המשפטיות. בעקבות זאת, זכתה העובדת שהתאונה תוכר על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ויכלה להגיש תביעה לפיצוי.

לסיכום, להכרה בתאונה כתאונת עבודה חשיבות רבה, משום שהיא מזכה את העובדת בפיצוי מטעם הביטוח הלאומי, הכולל ימי מחלה, כיסוי הוצאות רפואיות ואף קיצבת נכות, אם יתברר כי הפגיעה גרמה לנכות. ללא הכרה זו, לא היתה זוכה התובעת בפיצוי בשל התנגדות המעסיקה שלה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.

 * משרד עורכי דין פילביץ'-אבדייב הוא משרד בוטיק המתמחה בדיני עבודה ותחום הנזיקי

** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי 

ליצירת קשר עם פילביץ' אבדייב משרד עו"ד
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
יחסי עובד מעביד נזקי גוף תאונת עבודה
עו"ד חגית פילביץ' ועו"ד גלי אבדייב

קבע פגישה עם
עו"ד חגית פילביץ' ועו"ד גלי אבדייב

משרד עו"ד AF-Law, בניהולן של עו"ד גלי אבדייב ועו"ד חגית פילביץ’, עוסק בתחום הנזיקין על כל היבטיו, כולל: תאונות דרכים...

לפרופיל המלא