משפטי– זאפ
משפטיאקטואליה משפטיתעונש מוות למחבלים בישראל – מה הסיכוי שהחוק יעבור?

עונש מוות למחבלים בישראל – מה הסיכוי שהחוק יעבור?

על אף התנגדות היועמ"שית, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בהצבעה טרומית את חוק עונש מוות למחבלים. לפי החוק, בית המשפט יוכל להטיל עונש מוות על מי שעבר עבירת רצח על רקע לאומני נגד אזרחי ישראל. האם יש סיכוי לחוק לעבור בכנסת?

מאת: נירה ברלין - מערכת זאפ משפטי
27.02.23
תאריך עדכון: 27.02.23
6 דק'
עונש מוות למחבלים בישראל – מה הסיכוי שהחוק יעבור?

 עיקרי הכתבה:

  • הצעת חוק עונש מוות למחבלים התקבלה בוועדת השרים לענייני חקיקה ואושרה בהצבעה טרומית.
  • על פי החוק יוכל בית המשפט להטיל על מחבלים עונש מוות ברוב רגיל.
  • היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לחוק בשל היותו בלתי חוקתי, לא מרתיע ועלול לעורר קשיים במשפט הבינלאומי.
    _________________________________________

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול בהצבעה טרומית את חוק עונש מוות למחבלים. השר לביטחון לאומי וראש מפלגת עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לא נענה לבקשת הליכוד לדחות את ההצבעה על החוק עד לאחר דיון בקבינט המדיני-בטחוני, והתעקש על מה שהובטח לו בהסכמים הקואליציוניים עם הליכוד, על פיהם החוק יעלה בטרם ההצבעה על התקציב. ההערכה היא שהקבינט הבטחוני והשב"כ ידחו את החוק כיוון שהוא אינו מהווה הרתעה אמיתית למחבלים.

על אף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ההצעה לקדם את החוק עברה היום (א', 26.2) בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה החליטה שהקבינט המדיני-בטחוני יקיים דיון בנוסח החוק לפני שהוא יעלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

ח"כ סון הר מלך, יוזמת הצעת חוק: "יש לשים סוף למציאות האבסורדית בה מחבלים רוצחים עם דם על הידיים משתחררים לאחר כמה שנים מהכלא וממשיכים לחיות את חייהם"

חקיקת החוק הובטחה בהסכמים הקואליציוניים

לפי הצעת החוק, בית המשפט יוכל לגזור עונש מוות על מחבל שרצח אזרח ישראלי על רקע לאומני, ברוב רגיל. את ההצעה הגישה חברת הכנסת לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וחקיקתה היא אחת מההתחייבויות שנתן ראש הממשלה נתניהו לשר לביטחון לאומי בן גביר. "יש לנו סיכום מפורש בהסכם הקואליציוני עם הליכוד, שהצעת החוק תעלה", אמר בן גביר והוסיף כי הוא לא מאמין שהליכוד לא יקיים את ההסכם. "אין לי בעיה כמובן לקיים דיון גם בישיבת קבינט, אבל ההצעה צריכה לעלות היום בוועדת שרים", אמר כתגובה לבקשת גורמים בליכוד לדחות את הדיון.

לפני הדיון אמרה ח"כ סון הר מלך, שהיא נדהמה לגלות התנגדות להצעה שנועדה "לשים סוף למציאות האבסורדית בה מחבלים רוצחים עם דם על הידיים משתחררים לאחר כמה שנים מהכלא וממשיכים לחיות את חייהם". סון הר מלך, שבעלה נרצח בפיגוע שבו היא עצמה נפצעה קשה, אמרה בדיון: "זה חוק שהוא עשיית צדק עם המשפחות. אני חושבת שהעונש שראוי לאדם כזה הוא עונש מוות, אבל אני מבינה שיש לנו עוד דרך ארוכה לשם.

"במהלך משפטם של רוצחי בעלי שולי הר-מלך הי"ד", הוסיפה חברת הכנסת, "נעמד ראש חוליית המחבלים, חייך לעברנו בבוז ואמר: 'לא אכפת לי כמה שנות מאסר תגזרו עלי, תכף אני כבר אהיה בחוץ'. לצערי הוא צדק... וחזר לעסוק בטרור שגבה את חייהם של יהודים נוספים. לדבר הזה נשבעתי לשים סוף. הצעת החוק הזאת תעבור ויהי מה".

במסמך ההסכמות בין עוצמה יהודית לבין הליכוד צוין במפורש: "סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש למחבלים"

עונש מוות למחבלים – עונש מוות ברוב שופטים רגיל

כאמור, חקיקת חוק עונש מוות למחבלים היתה חלק מההתחייבויות שנתן ראש הממשלה לבן גביר טרם הקמת הממשלה. במסמך ההסכמות בין עוצמה יהודית לבין הליכוד צוין במפורש: "סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש למחבלים".

על פי הצעת החוק יידרש רוב רגיל בלבד בבית המשפט כדי לגזור עונש מוות על המחבל, ולא פה אחד כפי שהיה נהוג עד היום. בנוסח הצעת החוק נכתב: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראל, כשהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור... ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו – מיתה, ועונש זה בלבד". בנוסף, לפי התיקון, בית המשפט יוכל לגזור על נאשם עונש מוות ברוב רגיל, ולא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי בבית משפט צבאי.

רוה"מ נתניהו: "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל"

היועמ"שית: "עונש מוות לא ירתיע את המחבלים"

היועמ"שית בהרב מיארה המליצה לדון בהשלכות החוק בקבינט לפני שמקדמים אותו בוועדת השרים. לדבריה, מדובר על חוק "בלתי חוקתי ומעורר קשיים משמעותיים ביחס לזכויות אדם". ההצעה, לדבריה, איננה חוקתית מאחר שהיא מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

היועצת המשפטית סבורה שעונש מוות לא ירתיע את המחבלים, ולדבריה גם נציגי השב"כ חושבים כך. עוד הוסיפה היועצת המשפטית כי היא חוששת מפני עונש שאיננו הפיך. "לקיחת חייו של אדם, אף אם הוא הרוצח הנתעב ביותר, היא הפגיעה הקשה ביותר בזכות לחיים, ללא שהוצגה הצדקה הרתעתית או אחרת". היא הוסיפה וכתבה כי חוק כזה עלול לעורר קשיים במשפט הבינלאומי, שכן מדובר ב"פגיעה החמורה ביותר האפשרית" בזכות זו.

השר בן גביר הודיע בתגובה כי חוות הדעת המשפטיות הן דעות פוליטיות. "אם אתם רוצים לקדם אג'נדה, אתם יכולים להתמודד בבחירות", אמר בן גביר. הוא הוסיף ותהה מדוע גורמי הביטחון, בהם נציג המל"ל, שנכח בדיון, מביעים תמיד אותה גישה. ראש הממשלה נתניהו הודיע אחרי הישיבה כי "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל. התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה ולהעמיק את שורשינו בארצנו".

גורמי הביטחון הביעו בעבר התנגדות להצעות חוק דומות, הן כיוון שסברו שלא ישרתו תכלית הרתעתית והן כיוון שסברו שהדבר יעודד פיגועי חטיפה ומיקוח ופיגועי נקם

בן גביר: "חוק מוסרי והוגן"

בהמשך היום אמש, עם היוודע כי בחווארה נרצחו בפיגוע ירי האחים הלל ויגל יניב, תושבי הר ברכה, מסר השר בן גביר: "ביום קשה זה שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי, הוגן, שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "החוק יעודד פיגועי חטיפה ופיגועי נקם"

המכון הישראלי לדמוקרטיה שלח לשר המשפטים יריב לוין מכתב ובו התנגדות להצעת החוק. "ההצעה פוגעת בכבוד האדם ובקדושת החיים. היא סותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אין שום תשתית וביסוס מקצועיים להנחה העומדת בבסיס ההצעה, כי יהיה בה כדי לקדם את התכלית ההרתעתית שאותה היא אמורה לשרת. ההפך הוא הנכון – גורמי הביטחון הביעו בעבר התנגדות להצעות חוק דומות, הן כיוון שסברו שלא ישרתו תכלית הרתעתית והן כיוון שסברו שהדבר יעודד פיגועי חטיפה ומיקוח ופיגועי נקם. כמו כן, היא סותרת את התחייבויותיה של המדינה לפי המשפט הבינלאומי ועלולה לגרור השלכות שליליות במישור המדיני".

 צילום ראשי: שאטרסטוק

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?