התובעת הייתה אמורה לצאת לחו"ל, ופנתה לנציג הוט בבקשה להתקין באופן מיידי בביתה כבלים כך שניתן יהיה לראות בהם את הערוצים בשפה הרוסית, וזאת משום שאמה תהיה בביתה במשך השבועות שהיא תהיה בחו"ל ואמה לא יוצאת כלל מהבית.

הוט התקינה את הכבלים, וחייבה את התובעת בהתקנה, אך משבוצע החיבור התברר שהוא לא כולל את הערוצים הרוסים.

התובעת ואמה פנו לטענתן שוב ושוב להוט, אך העניין לא סודר, ובמשך כל התקופה שהתובעת הייתה בחו"ל, אמה לא יכלה לצפות בערוצים ברוסית. כאשר התובעת חזרה לארץ, היא ביקשה להתנתק מהוט, אך הניתוק לא בוצע מייד עם בקשתה, וכתוצאה מכך הוט חייבה אותה בחודש חיבור נוסף.

הוט טענה מנגד, כי התובעת חוברה לפי בקשתה, וכי החיבור נעשה כראוי ולאחר מכן התברר שערוץ  אחר בשפה הרוסית יצא מהערוץ הדיגיטלי לכן לא ניתן היה לצפות בו. לדברי הוט, התובעת אמנם חויבה עבור חודש נוסף, אך הובהר לה שהיא תקבל את הסכום בחזרה וזאת משום שהניתוק נעשה ב- 3.11 בעוד שהחיוב נעשה בתחילת החודש.

יחס לא ראוי, אבל התביעה מופרזת
השופט גד ארנברג מביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים קבע, כי התובעת לא קיבלה את מה שהובטח לה שתקבל, וגם היחס של הוט והניתוק המאוחר לא היו ראויים. מצד שני, נקבע כי סכום התביעה, שהועמד על 10,000 שקלים הוא מוגזם ואין לו אחיזה במציאות.

השופט חייב את הוט לשלם לתובעת, בנוסף לסכום שכבר הוחזר לה, סך נוסף של 1,600 שקלים וכן את הוצאות האגרה בסך 100 שקלים. (ת"ק 3660/09 מריאנה ארכנגורודסקי נ' הוט - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ).