הכרה באוטם לבבי ובאוטם מוחי כתאונת עבודה - סקירה

על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה ועקב העבודה.
בדרך כלל, כאשר גורם פיזי חיצוני מעורב באירוע התאונה (כגון עובד שנפגע ממכונה במפעל, פועל שנפל מפיגום או סולם,  או עובד שנתקל במכשול פיזי כלשהו במהלך העבודה), קל לזהות ולאבחן את התאונה במקום ובזמן, וקל יחסית לקבוע אם אכן התאונה הינה תאונת עבודה, אם לאו.

בזמן העבודה ועקב העבודה

בעניין זה, חשוב לציין, כי לא כל תאונה שארעה במהלך העבודה מוכרת ע"י המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי כתאונת עבודה , שכן כאמור למונח תאונת עבודה יש שני חלקים: אכן, יש צורך שהתאונה תתרחש בזמן העבודה, אך אין די בכך, אלא יש גם צורך שהתאונה תקרה עקב העבודה. ולכן, עובד שעסק בזמן העבודה בעניינים שאינם קשורים לעבודה, ונפגע תוך כדי ההתעסקות שאינה קשורה לעבודה, לא יוכל לטעון כי התאונה היא תאונת עבודה.

מתי מתעורר הקושי בהגדרת תאונת עבודה?

קושי בהגדרת תאונת העבודה מתעורר, כאשר אין אלמנט פיזי חיצוני שמעורב באופן ישיר בפגיעת העובד, כגון עובד שלקה באירוע לבבי או באירוע מוחי, ואז נשאלת השאלה, מתי יוכרו הפגיעות כתאונות עבודה ומתי לא.

"אירוע חריג" - למה הכוונה?

הפסיקה קבעה, כי כאשר התקיים "אירוע חריג" (מבחינת המאמץ הפיזי או מבחינת המתח הנפשי) בעבודה, אשר גרם בסמיכות לאחריו לאירוע של אוטם לבבי או אוטם מוחי, ניתן להכיר בפגיעת העובד כתאונת עבודה. אבל, אם האוטם הלבבי או המוחי הופיעו (ואפילו תוך כדי עבודה) מבלי שקדם להם אירוע חריג, הרי שהפסיקה לא הכירה באירועים כגון אלו כתאונות עבודה.

קשר סיבתי לאירוע האוטם הלבבי או המוחי

המנגנון הרפואי שמכיר בקשר הסיבתי בין המאמץ הגופני החריג או המתח הנפשי החריג ובין אירוע האוטם הלבבי או המוחי, מוסבר בספרות הרפואית באופן הבא: על דפנות כלי הדם שוקע עם השנים רובד טרשתי, כאשר אדם נחשף למאמץ פיזי חריג, או מתח נפשי חריג, הגוף מפריש חומרים ובהם אדרנלין, כך נגרמת עליה בקצב הלב, ועליה בלחץ הדם, הדם נוטה להתקרש, נגרם נזק לציפוי הפנימי של כלי הדם, לעיתים נגרם כיווץ של כלי הדם, קליפתו הפנימית של כלי הדם עלולה להתבקע וכך נוצר קריש דם, העלול לגרום לאוטם לבבי או לאוטם מוחי.*

מתי לא תתקבל הטענה של קשר סיבתי?

יצוין, כי הפסיקה מכירה בקשר סיבתי בין מאמץ חריג או מתח חריג ובין אירועי אוטם לבבי או אוטם מוחי, אך לא מכירה במקרים של אוטם לבבי או מוחי שנטען כי נגרמו עקב מאמץ פיזי מתמשך או מתח נפשי מתמשך. ולכן, עובד שטוען כי עבודתו הרגילה הינה במאמץ מתמיד וקבוע: כגון סבל, או מתח נפשי קבוע, טענתו לא תתקבל. כך למשל, אם אחראי משמרת יטען כי עבודתו גרמה להופעת אוטם לבבי או מוחי, טענתו לא תתקבל.   
חשוב לציין, כי על פי הפסיקה, גם עובד שעוסק באופן קבוע בעבודה פיזית או עובד שחשוף בעבודתו למתח מתמשך, גם הם יכולים לחוות אירועים של מאמץ פיזי חריג או מתח נפשי חריג. ולא נשללת מהם האפשרות לטעון ולנסות להוכיח כי אירוע ה"שיא" הוא האלמנט החריג שגרם לאוטם הלבבי או המוחי בו לקו.

יצוין, כי הפסיקה מכירה בקשר סיבתי בין מאמץ חריג או מתח חריג ובין אירועי אוטם לבבי או אוטם מוחי, אך לא מכירה במקרים של אוטם לבבי או מוחי שנטען כי נגרמו עקב מאמץ פיזי מתמשך או מתח נפשי מתמשך. ולכן, עובד שטוען כי עבודתו הרגילה הינה במאמץ מתמיד וקבוע: כגון סבל, או מתח נפשי קבוע, טענתו לא תתקבל

קשר סיבתי של החמרה

עוד חשוב לציין, כי אין צורך שתאונת עבודה נגרמה כתוצאה מהעבודה יש מאין, וכי הדין מכיר בתאונה כתאונת עבודה גם בקשר סיבתי של החמרה, כך שגם אדם שכבר לקה בעברו באוטם לבבי או באוטם מוחי, ולקה באוטם נוסף במהלך עבודתו, אינו מנוע מלטעון ולנסות להוכיח קשר סיבתי בין אירוע האוטם החדש שלקה בו ובין האירוע החריג בעבודה. אולם, המוסד לביטוח לאומי יטען להפחתה מדרגת הנכות עקב מצבו הרפואי שקדם לאוטם שארע בעבודה.

מצבים שליליים לעומת חיוביים - מתי האוטם יוכר כתאונת עבודה?

בהתייחס לאוטם מוחי ולאוטם לבבי, הפסיקה הכירה באופן עקבי באוטם כתאונת עבודה במקרים של מתח נפשי במצבים "שלילים": מתח, רוגז, ויכוח וכו'. 
לאחרונה חלה התפתחות בפסיקה בעניין הכרה באוטם מוחי כתאונת עבודה, כאשר בפסק דין שבו הח"מ ייצג תובע, אשר לקה באוטם מוחי בעקבות אירוע משמח ומרגש, האירוע ה"חיובי" הוכר כאירוע חריג, והאוטם המוחי הוכר כתאונת עבודה.

פסיקה עדכנית : גם אירוע חריג בעל גוון חיובי יחשב כתאונת עבודה

באותו מקרה, מנכ"ל חברה ערך ביקור באחד מסניפי החברה, והחמיא למחסנאי באותו סניף על עבודתו הטובה. המנכ"ל לחץ את ידו של העובד. המחסנאי התרגש עד מאוד משיחתו עם המנכ"ל ומהמחמאה שקיבל, ולאחר מספר דקות חש ברע, הובהל לבית חולים, ואובחן כי סבל מאוטם מוחי.
בית הדין מינה שני מומחים רפואיים בתביעת העובד. המומחה הראשון סבר כפי האסכולה שרווחה בכל פסקי הדין, וקבע כי רק אירוע "שלילי" יכול לגרום למתח העלול לגרום לאוטם. אולם, מומחה רפואי נוסף שמינה בית הדין קבע, כי מנגנון היווצרות האוטם, כתוצאה מהפרשת אדרנלין, עליה בקצב פעימות הלב ועליה בלחץ הדם, העלולים לגרום להתכווצות כלי הדם, נזק לרובד הפנימי של כלי הדם עד להתבקעותו וגרימת אוטם, עלולים כולם לקרות גם עקב מאורע משמח ו"חיובי". בית הדין קבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי הנוסף, וקבע כי גם אירוע חריג בעל גוון חיובי שגרם בסמיכות לו לאירוע אוטם, יחשב גם הוא כתאונת עבודה.

*הערת המחבר: מכיוון שמאמר זה הינו משפטי, ולא רפואי, מובן כי ההסבר דלעיל הינו פשטני ביותר, ואינו  מדוייק מבחינה רפואית.