חובת זהירות של הבנק כלפי הלקוח

גיליתי במקרה שחסר סכום של 4000 ש"ח בחשבון הבנק שלי. פניתי אל הבנק ולאחר בירור התגלה שמישהי משכה כספים מסניף בעיר אחרת כשהיא מתחזה לי. פקידת הבנק אמרה לי שהם ישיבו את הסכום לחשבוני רק אם אחתום על מסמך שאין לי תביעות כנגד הבנק. סרבתי לכך, ורק לאחר ששלחתי מכתב בו איימתי שאתבע את הבנק הוא השיב את הסכום לחשבון. אין ספק שהבנק התרשל בזיהוי ה"לקוחה" המתחזה, ולא בדק דוגמת חתימה וסימנים מחשידים אחרים כגון משקפי שמש שלא הוסרו בסניף (לפי מצלמות האבטחה) ומשיכה בעיר אחרת ללא אימות זהות מספק (לטענתם הוצגה ת.ז. כנראה מזוייפת). אני מתכוונת לתבוע את הבנק, ושאלתי היא האם העילות שלהלן תתקבלנה בבית המשפט: העילות הן: 1. רשלנות, כשהנזק הוא בזבוז זמן הלקוח בנסיעות לבנק ולמשטרה, עוגמת נפש, ומתח וחשש מכך שהמתחזה לא נתפסה ועלולה להמשיך להתחזות אלי במקומות אחרים כשהיא "מעודדת" מהעובדה שלא נתפסה בבנק. אילו הבנק היה מבצע את תפקידו כראוי המתחזה היתה נתפסת יחד עם התעודה המזוייפת. 2. פגיעה בפרטיות המזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, כאשר חלה על הבנק חובת סודיות כלפי הלקוח. חובה זו הופרה גם אם היתה ברשלנות בלבד ולא בזדון. השאלה בעילה זו היא האם היא תעבור את מחסום סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, בטענה שלא נגרם נזק מהותי, בעוד שמאידח החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק גם ברשלנות? האם יש המלצה לעילות נוספות לתביעה במקרה כזה? האם יש סיכוי לתביעה בעילות אלו, ואיזה סכום פיצוי יהיה סביר לתבוע בנסיבות אלו?