• 29 בינואר 2013

    אי קבלת תשובת התובע

    שלום רב,

    אתחיל בתאור המקרה:
    נדרשתי לשלם קנס בגין עבירת חנייה על-ידי עריית פתח תקווה.
    ההודעה הגיעה אלי כשנה וחצי לאחר העבירה לכאורה.
    פניתי לעירייה, וטענתי להתיישנות העבירה.
    לא קיבלתי כל תשובה.
    לאחר זמן רב, כשנה וחצי נוספות, התדפק על דלתי גובה מס, והפקיד בידי רעייתי דרישה לתשלום החוב, לרבות ריביות והוצאות שונות, לפני ביצוע עיקול.
    פניתי למבקר המדינה בנושא, וזה, לאחר בירור, השיב לי כי העירייה טוענת שהיא שלחה לי תשובתה בסמוך לפנייתי המקורית (בפניה אשר בה טענתי להתיישנות). תשובת העירייה לכאורה הייתה, כך למדתי, סירובה לבטל הקנס, היות והרכב לא היה רשום על שמי, כי אם על שם חברת הליסינג, וכיוון שכך, על פי נוהל הסבה, התיישנות עומדת לאחר שנתיים (ולא שנה, כפי שסברתי).
    המבקר עוד אמר שהחוק לא קובע שאת תשובה התובע יש לשלוח בדואר רשום, ואף העירייה לא טוענת ששלחה לי תשובתה בדואר רשום, אלא בדואר רגיל. מכיוון שלא יכל המבקר להוכיח שמכתב לכאורה כאמור לא נשלח, הוא לא מצא מקום להתערבות.
    בסמוך להודעת המבקר, שבה חברת הגבייה (פרנקל את קורן) בדרישה לתשלום, הכולל ריביות ושאר הוצאות (דהיינו, לא היה כל צעד הוגן מצדם לתשלום הקנס המקורי).
    תחושתי היא שנגרם לי עוול. למרות שאני לא שלם עם כך - אני מוכן לשלם את הקנס המקורי. לדעתי - תשובת תובע שמגיעה שנה וחצי לאחר הפנייה אליו - למרות שאולי לא מצויין כך בחוק - היא עילה ברורה לביטול הקנס. ונכון, מדברי עולה כי אני לא מקבל את טענת העירייה ששלחה לי תשובה - אני לא קיבלתי הודעה כזו - והיא אינה יכולה להוכיח ששלחה כזו.
    אם אשלם את הקנס המלא (העומד על 400 ש"ח, במקום המקורי - נדמה לי 100 ש"ח) - תחושתי תהייה תחושת ויתור צורמת.
    שאלתי:
    1. האם יש צדק בדברי, או שמעורבותי האישית סוחפת אותי מהרציונל?
    2. במידה ואכן יש צדק בדברי - האם יש בידי "צדק משפטי"?
    3. במידה ויש בידי "צדק משפטי":
    א. כיצד עלי לפעול? האם תביעה קטנה היא המקום? האם בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות לקבוע ולהורות על ביטול הקנס והחוב בגינו?
    ב. אם תביעה קטנה היא הכלי המתאים - את מי עלי לתבוע? את עיריית פתח תקווה, את חברת "פרנקל את קורן", או את שניהם?
    ג. מה עלי לתבוע? אני יכול לתבוע שהקנס יעמוד על הסכום המקורי, או שבית המשפט לתביעות קטנות עוסק רק בתביעות כספיות?
    ד. היכן עלי לתבוע? העבירה לכאורה היא בתחום פ"ת, אני גר בסמוך לכפר סבא, ומשרד "פרנקל את קורן" נמצא בבני ברק.
    4. במידה ותביעה קטנה היא לא המכשיר המתאים - מהו המכשיר המתאים? האם עלי לבקש להישפט באיחור, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי? מה סיכויה של בקשה כזו להיענות בחיוב? ומהי הפרוצדורה הנכונה לעשות זאת?

    סליחה על ה-"מגילה" הארוכה, ותודה על העזרה,
    אוהד

    29 בינואר 2013
  • 30 בינואר 2013

    זאת ועוד...

    הפכתי והפכתי באינטרנט, ומצאתי את בג"צ 2300/11.
    האף שהדיון הוא סביב דיני הוצאה לפועל, הייתי רוצה להסב את תשומת הלב לסעיף 24 ב-פרק ד': נימוקים מנהליים כנגד ה"נוהל הפנימי". מהנאמר שם: "... רק לצורך הצגת הפן המעשי מהנוהל הפנימי, לא מובן מדוע זה מתקיים, כאשר העלות הכספית כמעט שוות-ערך (אם לא יותר) מאשר משלוח כל ההחלטות- בדואר רשום לחייבים. ... כל זה אמור להשתוות למשלוח כל ההחלטות, בדואר רשום."
    דהיינו - בג"ץ מותח ביקורת קשה על "הנוהל הפנימי" על פיו הודעות נשלחות שלא בדואר רשום (כי אם בדואר רגיל), וקובע כי נוהל זה חייב להשתנות כך שכל ההודעות ישלחו בדואר רשום.
    שוב, הדיון עצמו אמנם נוגע לדיני הוצאה לפועל, אבל השאלה היא האם ניתן לייחס האמור בפסיקה הנ"ל, בסעיף הספציפי האמור, גם לדיני תעבורה, לדינים הפליליים, מקומיים ודיני המיסים (גבייה).

    לילה טוב,
    אוהד

    30 בינואר 2013
    • 31 בינואר 2013

      טוב, נו, כבר מאוחר ואני קצת עייף...

      זו לא החלטת בג"ץ, אלא רק העתירה...

      31 בינואר 2013
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?