טענות למול חב' ביטוח
רקע: המבוטח לא הגיש תביעה לאכ"ע בגלל שלא היה מסוגל לטפל בענייניו , חב' הביטוח בעצמה אישרה בכתב לגבי התקופה הרלוונטית שאכן המבוטח לא היה מסוגל לטפל בענייניו , אלא שבהליך המשפטי חב' הביטוח מתכחשת לאישור שמסרה וטוענת שהמבוטח יכל לטפל בענייניו באותה התקופה ומכאן שהתביעה התיישנה. השאלה: בגין שחב' הביטוח עושה שימוש לרעה בזכותה לקיום דיון הוכחות בעניין אי היכולת לטפל במטרה להקשות על ההליך ולהאריך אותו - האם בנסיבות האלו בהליך המשפטי מומלץ לטעון אך ורק לגבי הנחיות המפקח האוסרות על חב' הביטוח לשנות מהאישור שכבר מסרה לגבי אי היכולת לטפל? או שזה מסוכן מדי ועדיף לטעון בהליך גם לגבי הנחיות המפקח והאישור שהחב' כבר מסרה , וגם לגבי אי יכולתו של המבוטח לטפל בפני עצמה? תודה על העזרה
אכן סעיף 11 לחוק ההתיישנות עוצר את מירוץ ההתיישנות לתקופה שבה אדם לא מסוגל לטפל בענייניו. לדעתי חובת ההוכחה המוטלת עליכם כפולה. ראשית הוכחת הטענה המשפטית שחברת הביטוח הכירה בעובדה שהמבוטח לא היה מסוגל לטפל בענייניו בתקופה האמורה, ולכן היא מושתקת מלטעון טענה זו במשפט. ושנית לא הייתי מזניח את עצם ההוכחה העובדתית שאכן כך היה. הטעם לכך הוא שאם הטענה הראשונהלא תתקבל עי בית המשפט, עדיין תוכח הטענה השנייה , המהותית, שאכן המבוטח לא היה מסוגל לטפל בענייניו משך התקופה הנטענת.
