• 6 בינואר 2015

    האשמה הדדית בתאונה בחנייה

    שלום
    לפני מספר ימים הייתי מעורבת בתאונה בחניון ביתי. החניה מורכבת משני טורים של חניות, בהן חונים במאונך. במהלך יציאה מהחנייה, בגלישה ( ברוורס) בעודי מביטה היטב בכל המראות - הגיח רכב מאחור במהירות מטורפת (הרי שמדובר בחנייה, בין בתים בה נמצאים גם הולכי רגל ובהם ילדים). התוצאה הוא נזק לפינה השמאלית בפגוש האחורי והפנס ברכב שלי ומעיכת פח משכת ושריטה בדלת האחורית שלו לכיוון הגלגל.

    אני טוענת שזו אשמתו מפני שאני נקטתי את כל אמצעי הזהירות האפשריים ואף גלשתי. נוסף על כך, הפגיעה ברכבי מעידה על כך שהוא לא היה מאחורי (אחרת הפגיעה הייתה במרכז הפגוש ולא הפינה השמאלית). כמובן שהשריטות על רכבו מעידות על נסיעה מהירה בה הוא לא הצליח לבלום בנקודת ההתנגשות.

    הוא טוען שאני אשמה "ושמספיק לו החוק היבש (כי אני יצאתי ברוורס) ושהוא יסע גם על 200 וזה לא יעזור לי".

    האם יש לי מה לעשות? בדומה לאדם שרץ (בין אנשים) מאחורי ומנופף בידיו בצורה מטורפת, פוגע בידו באוזני ונחתך מהעגיל שלי - יאשים אותי בפציעתו?


    6 בינואר 2015
  • מנהל הפורום עו"ד אריאל פרויליך 7 בינואר 2015

    האשמה הדדית בתאונה בחנייה

    מבחינת החוק היבש זכות הקדימה ניתנת תמיד לרכב הנוסע בשביל או בנתיב שבין החניות . במקרה שלך את יצאת בנסיעה אחורנית ולנהג השני היתה זכות הקדימה. אלו הן העובדות שאינן במחלוקת. העובדה שהפגיעה היא בפינה השמאלית של רכבך וכי על רכבו יש שריטות אינה מושיעה כי פגיעות כאלו אינן שוללות יציאה לא מבוקרת מחניה בנסיעה אחורית תוך חסימת נתיב הנסיעה של הרכב האחר. נושא הנסיעה המהירה והעדר יכולת בלימה מצידו מהווה רשלנות תורמת ועשויה בהחלט להפחית את גובה הפיצוי כשעור אחוזי הרשלנות התורמת של הנהג השני.

    7 בינואר 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?