• 17 במאי 2015

    חוות דעת

    ליוויתי בן משפחה לחוות דעת פסיכיאטר בהיותי אפוט
    ערב לפני כתבתי לעצמי סיכום של הבעיות שקיימות אצלו על מנת שלא אשכח אם אצטרך לספר
    הגענו לקליניקה ומראש שאלתי אם אני יכולה למסור את הדף .הוא אמר שלא מקובל ושרק דרך העו"ד אם מעוניין שיגיש לו כתצהיר.
    בהתחלה לא ידע שאני אפוט ואמר שבן המשפחה יכנס לבד והוא ישמע אותו.אז לפני שהתחיל הודעתי לו שאני אפוט ואני רוצה לספר על הקשיים.הוא נכנס ואני נשארתי בחוץ בהמתנה.לאחר כשעה קרא לי ,ישבתי בחדר וביקש שאתאראת הבעיות,התיק היה עליי והוא חשב שאני מוציאה את הדף שהכנתי ונלחץ,וכך אמר: "לא,את לא יכולה לעשות את זה,אני מתעד במחשב שרצית לשלוף את הדף,כמו כן אמר לי כמה פעמים שאני מגמתית ! אני נשבעת שרק רציתי להציג בפניו את הקשיים והבעיות שקיימות עם אדם שעבר ת.ד קשה ולא יותר.מרוב שנחלצתי והוא הפחיד אותי סיפרתי רק מעט. ,הוא היה מאוד לא נחמד ועצר אותי כל רגע."איך הוא בכלל יכול לדעת רק מהמטופל שפוגש אותו פעם ראשונה?הרי מי שצופה ורואה ביום יום זה המשפחה ...האם לאור מה שכתבתי הביקור התנהל כשורה?

    17 במאי 2015
  • מנהל הפורום עו"ד אריאל פרויליך 18 במאי 2015

    חוות דעת

    כל פוסק רפואי אמור לקחת בחשבון נסיונות גוזמה מסויימים של הנבדקים שכן ברור שמדובר באחוזי נכות שעליהם מבוססים פיצויים כספיים מחברות ביטוח. הפסיכיאטורים מודעים לנסיונות ההגזמה של הנבדקים והמלווים וזהו חלק טבעי מוכר וידוע של ההליך. השאלה מה הוא שעור ההגזמה ומה שעור הפגיעה הנפשית האמיתית. בכל מקרה הבודק אמור להיות קורקטי להאזין לנבדק ולבן המשפחה ולהמנע מהערות מבזות בזמן הבדיקה. צריך להמתין לחוות הדעת כדי לראות מה מסקנת המומחה.

    18 במאי 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?