open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          • 21 באפריל 2017

            קבלת חומר חקירה וערעור על עילת סגירה .

            שלום ,
            אני גרוש 6 שנים . שנתיים ראשונות לגרושים יחסים תקינים עם גרושתי לאחר מכן סכסוך על רקע כספי ועוד .
            לפני כשנתיים גרושתי הגישה תלונת שווא על אלמ"ב נגדה כביכול בתקופת הנישואים . תיק זה נסגר "מחוסר ראיות מספיקות" . הגשתי ערעור על עילת הסגירה שלא צלח .
            לפני כשנה הגישה גרושתי תלונת שווא שניה הפעם על תקיפת קטינה והזנחת הקטינות . גם תיק זה נסגר השבוע שוב תחת אותה עילה .
            במסגרת החקירה נחקרו גם שלושת בנותיי (13,10,6 בעת התלונה) .
            האם ניתן לדרוש/לבקש את תיק החקירה כאשר מעורבים קטינים ( במקרה התלונה הראשונה הנ"ל ביקשתי וקיבלתי ) ? האם יש חוק או תקנה ברורה לכך ?
            כיום יחסיי עם גרושתי תקינים ,בעיקר הודות לעובדה שיש בידי לחשוף את השיקריות שבשתי תלונותיה על סמך כתביה בלבד. חומרים שחלקם התגלו רק לאחרונה , הרבה לאחר החקירה.(החל ממכתבי שבח והלל על הטיפול בבנותיי ,לפני ואחרי הגירושים ,ועד לאיומים בתלונות למשטרה אם לא אכנע לתכתיביה הכספיים וגחמות אחרות) .
            ברצוני לערער על עילת הסגירה . שאלתי השניה :
            האם ניתן להגיש תלונה על עצם תלונת השווא (הטרדה ? מה המינוח המקצועי ? ) שתגרום לכך שהמתלוננת תיחקר על דברים שהיא עצמה כתבה בכתב ידה ובכך יגדל הסיכוי לבירור מלא של האמת וסגירה "מחוסר אשמה" ?

            תודה,
            אסף

            21 באפריל 2017
          • 21 באפריל 2017

            קבלת חומר חקירה וערעור על עילת סגירה .

            שלום אסף,
            לשאלותיך: כן, ניתן לצלם את תיק החקירה שניפתח כנגדך לצורך הגשת ערר על עילת סגירת התיק ושינוי העילה מחוסר ראיות לחוסר אשמה, דבר שיגרום למחיקת הרישום מהמרשם הפלילי המתנהל לגביך במשטרה.

            לשאלתך "האם ניתן להגיש תלונה על עצם תלונת השווא" - כן ניתן להגיש תלונה במשטרה אולם הסיכוי שלה להתברר נמוך. סעיף 243 לחוק העונשין, הינו סעיף החוק שיש לבחון על פיו האם הוגשה תלונת שווא במקרה מסוים או לאו. וזו לשון הסעיף:
            "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו."
            כלומר, הסעיף מדבר על מסירת דבר מה בידיעה שהוא כוזב, והדבר יכול להיות גם רלוונטי לעד שנחקר במסגרת חקירה פלילית ועוד.

            אין הגדרה מחקרית אולם לכולם ברור מה זאת תלונת שווא.
            תלונת שווא = מקבילה למרמה, לטענה כוזבת - טענת עובדה בענין שבעבר, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ובאלמ"ב להביא את השוטר לידי מעשה או מחדל. קרי-להכשילו.

            יש מיעוט של נשים אשר מכירות היטב את חולשת המשטרה ומגישות תלונת שווא, לשם הפעלת לחץ בלתי הוגן על הבעל/בן הזוג במטרה להניעו לשלם כספים אשר הוא לא חב אותם וזאת מבלי להתחשב כלל בתוצאות ההליך הפלילי של הגשת תלונת כזב זו. המצב כיום שרובן המכריע של התלונות על אלימות נגד נשים, מביאות למעצר מיידי של החשוד, גם כאשר התשתית הראייתית חלשה ואין סימני פגיעה. בבימ"ש גם כאשר התיק תלוי על בלימה ובעייתי הוא עלול להסתיים בהרשעת הנאשם.

            המלצתי להגיש תביעה לפיצויים בבית המשפט לענייני משפחה כנגד אישתך על הגשת תלונות שיקריות נגדך. תביעה כזו יש בה כדי לבלום את אישתך ולהוכיח לכולם שאתה דובר אמת.

            בכבוד רב,
            עו"ד פלילי יאיר רגב
            נייד: 054-6951781
            כתובת האתר: http://www.yairegev.co.il

            21 באפריל 2017
            • 22 באפריל 2017

              קבלת חומר חקירה וערעור על עילת סגירה .

              תודה רבה עו"ד רגב על התשובות המפורטות !
              צלום תיק החקירה :
              האם צלום התיק תלוי ברצון הטוב של קצין יח' המשטרה החוקרת או שיש תקנה/הנחיה אחידה ?
              האם אין מניעה לצלם גם את החלק של חקירת הקטינות ?
              האם צרוף של תצהיר/בקשה מטעם המתלוננת יכול להגדיל הסיכוי לקבלת הבקשה לעיון ? (תביעה לפיצויים בגין פגיעה בשמי בהחלט נשקלת במידה ולא תעתר) .

              הליך הערר :
              להבנתי מוקצים 30 יום בלבד להגשת ערר מרגע קבלת הודעת המשטרה .
              האם ניתן לבקש אורכה עד לקבלת הרשות לעיין בחומר החקירה .

              בברכה,
              אסף

              22 באפריל 2017
              • 22 באפריל 2017

                קבלת חומר חקירה וערעור על עילת סגירה .

                היי אסף,
                רצוי שתפעל באמצעות עו"ד, לפעמים השוטרים "ממציאים" חוקים והוראות מיוזמתם.
                כל סירוב או דחייה עליך לדרוש בכתב אחרת הם יתכחשו שאמרו זאת.
                ש. האם צלום התיק תלוי ברצון הטוב של קצין יח' המשטרה החוקרת או שיש תקנה/הנחיה אחידה ?
                ת. יש חוק והנחיות מפורטות לאפשר לך עיון מלא.
                ש. האם אין מניעה לצלם גם את החלק של חקירת הקטינות ?
                ת. אני לא בקיא בפרטים, אולם על פניו לפי סיפורך לא.
                ש. האם צרוף של תצהיר/בקשה מטעם המתלוננת יכול להגדיל הסיכוי לקבלת הבקשה לעיון ? (תביעה לפיצויים בגין פגיעה בשמי בהחלט נשקלת במידה ולא תעתר) .
                ת. אל תצרף זה לא אמור לשנות את היקף החומר המצולם. תוכל להשתמש בגוף הערר והנימוקים (שוב, אתה יורד לפרטים ותשובה מוסמכת יכולה להינתן לאחר ייעוץ אישי פרטני כאשר אחשף למלוא הפרטים והנסיבות).

                ש. האם ניתן לבקש אורכה עד לקבלת הרשות לעיין בחומר החקירה .
                ת. כן.

                בכבוד רב,
                עו"ד פלילי יאיר רגב
                נייד: 054-6951781
                כתובת האתר: http://www.yairegev.co.il

                22 באפריל 2017
            • 21 באפריל 2017

              קבלת חומר חקירה וערעור על עילת סגירה - המשך .

              שלום אסף,
              בקשר להגשת ערר אני אתן לך תשובה כללית.
              במקרים שבהם הוחלט לסגור את תיק החקירה ולא להגיש כתב אישום, המשטרה תודיע לחשוד בכתב על סגירת התיק ואת עילת הסגירה.
              החשוד רשאי לפנות לגוף שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה. 
              במידה ובקשתו זו נדחתה על-ידי הגוף הסוגר, רשאי החשוד, תוך 60 יום, להגיש ערר על שינוי עילת הסגירה בכתב ובשני העתקים, הכלל הוא כי הגורם המוסמך להחליט בערר יהא תמיד בכיר מהגורם שקיבל את ההחלטה המקורית.
               
              בקשה לעיון בחומר חקירה
              העורר רשאי לפנות לגוף אשר סגר את התיק ולבקש לעיין בחומר החקירה כדי לשקול הגשת ערר על החלטת הסגירה. הגוף הסוגר יחליט בבקשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה 14.8.
               
              מועד הגשת הערר
              את הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על דחיית הבקשה לשינוי עילה.
              אופן הגשת ערר
              את הערר יש להגיש בכתב, בצירוף הנימוקים הרלוונטיים וכל חומר רלוונטי נוסף, לגוף שהחליט בבקשה לשינוי עילה אשר נקרא לעניין זה "הגוף הסוגר" (ולא ישירות לפרקליטות המדינה). הגוף הסוגר יעביר את הערר לטיפולה של מחלקת עררים. 
               
              אופן הטיפול בערר
              תחילה, הערר נבדק על-ידי הגוף הסוגר (הגוף שהחליט בבקשה לשינוי עילה) וזה מעביר את חוות דעתו ונימוקיו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. הערר נבחן תחילה ע"י הגוף הסוגר וזה יעביר את התיק למחלקת עררים בצירוף תיק החקירה וכל המסמכים הרלוונטים.
               
              במחלקת עררים הערר והטענות המובאות בו נבחנות על סמך חומר הראיות המצוי בתיק החקירה. בשלב זה, מעבירה מחלקת עררים את חוות דעתה להמשך טיפול לגורם המוסמך להחליט בערר והוא זה אשר יחליט בערר.  
              בשל הבדיקה המעמיקה הנערכת בכל תיק ותיק ובשל כמות העררים הגדולה שנבדקת כל שנה, הטיפול בערר הינו לעיתים ממושך ויש להתאזר בסבלנות. עם קבלת החלטה בערר, היא נשלחת לעורר במישרין או לבא כוחו.
              חשוב להבהיר, כי לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.
               
              הגורם המחליט בערר
              במידה והמשטרה (ובכלל זה יחידת התביעות של המשטרה) היא זו אשר סגרה את התיק הגורם המחליט בערר הינו גורם בכיר במשטרה מזה שקיבל את ההחלטה המקורית. עררים אלו כלל אינם מטופלים במחלקתנו ומוחזרים למשטרת ישראל.
               
              במידה והפרקליטות או המחלקה לחקירת שוטרים הם אלה אשר סגרו את התיק הגורם המחליט בערר הינו המשנה לפרקליט המדינה.
               
              תקיפת ההחלטה בערר
              לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.
              תקיפת ההחלטה בערר יכולה להיעשות אך ורק על-ידי עתירה לבג"ץ.

              בכבוד רב,
              עו"ד פלילי יאיר רגב
              נייד: 054-6951781
              כתובת האתר: http://www.yairegev.co.il

              21 באפריל 2017
          שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
          close the form