• 16 באוגוסט 2012

    עיכוב קטינה בשל סירוב למתן טביעות אצבע

    שלום רב,

    בתי בת ה 16 זומנה לתחנת המשטרה לצורך חקירה. בהגיענו למשטרה, נאמר לה כי היא "אשמה" בכך שהיא איימה על נערה כי היא "תרצח" אותה...לאחר מכן אמרה החוקרת כי היא "אשמה" בכך שאיימה על אותה נערה כי "תהרוג" אותה. בתי לא מכירה כלל את אותה נערה, אין ולא היה לה קשר בשום דרך עם אותה נערה, ובודאי שלא איימה על אותה נערה. כששאלתי את החוקרת למה אותה נערה טוענת כי בתי איימה עליה לכאורה, השיבה החוקרת שהנערה אמרה כי היא לא יודעת. בהמשך טענתי בפני החוקרת על כך שהיא מאשימה את בתי עוד בטרם החקירה, שכן בתי עדיין בגדר חשודה, וגם כאן - בהסתייגות, שכן לא קיים חשד סביר שבתי איימה, בשל העובדה שאין קשר בשום דרך בין הנערה לבין בתי, כל שכן, עדיין לא התקיימה חקירת הנערה המתלוננת, מלבד המידע שמסרה בתלונתה, בשעות הלילה ברחוב, ואין הוכחות לדבר שלא בוצע בכלל.החוקרת התחילה את החקירה ה"רשמית", מבלי להודיע לבתי שהיא נחקרת תחת אזהרה, אלא רק אחרי שביקשתי לדעת, אמרה לי החוקרת שזו חקירה תחת אזהרה. שאלתי מה הסיבה לחקירה תחת אזהרה, ומדוע תחת אזהרה, ענתה לי החוקרת כי יש רק סוג חקירה אחד - "חקירה תחת אזהרה". בשלב זה בתי בקשה בעצתי לזמן עו"ד, אך בשל קוצר זמן של החוקרת (יום הולדתה של החוקרת), ניסו לשכנע אותנו לוותר. בסופו של דבר, בתי אמרה שכל מה שיש לה לומר הוא שהמקרה והטיעונים הם הזויים לחלוטין, ושלא היה לה שום קשר עם אותה נערה שהרי אין היא מכירה אותה כלל, ובתי ביקשה להפגיש בינה ובין אותה נערה בתחנת המשטרה לצורך אימות ועימות. משנסתיימה החקירה, נפרדנו מהחוקרת ברשותה כמובן, וכאשר עלינו למעלית, קראה לנו החוקרת וביקשה שבתי תיתן טביעות אצבע. אני התנגדתי, בטענה כי בפקודות מטה ארצי קיים סעיף אשר קובע: "א.חשוד שאיננו עצור, יציע לו החוקר המטפל בתיק החקירה למסור את טביעת אצבעותיו או גם את טביעת כפות ידיו, לאחר שיסביר לו כי אין הוא חייב לעשות כן, אלא על פי רצונו." החוקרת אמרה שזה לא נכון, לא הפסיקה לגחך ולצחקק בצורה די משפילה, ואז התקשרה לקצין שלה, וסיפרה לו את שאמרתי תוך כדי לעג. בשלב זה הודיעה לנו החוקרת כי בתי מעוכבת עד שהקצין יסיים את עיסוקיו ויגיע. ביקשתי לדעת את העילה לעיכוב, והחוקרת ענתה כי בגלל שאני מתנגדת ללקיחת ט.א. מבתי, בתי מעוכבת.שאלתי אותה אם זוהי דרך חוקית להפעלת סנקצייות, והחוקרת ענתה שכן. כעבור שעה ו 20 דקות הגיע הקצין, שהוא רמ"ח הנוער, הסברתי לו את טיעוניי, והודעתי לו שאין לי כוונה לפעול בניגוד לאמור בפקודות מטא"ר, ועל כן יש לנו הזכות לסרב לתת ט.א. בנוסף, הגיעו עוד כ 4 עובדי מחלק הנוער שהתווכחו והפעילו עלינו לחץ, אך אני טענתי כי העיכוב הוא לא חוקי, שכן גם לעיכוב קיימים חוקים, וככל הידוע לי, מימוש הזכות לסרב למתן ט.א., אינה עילה לעיכוב. אז אמר לי רמ"ח הנוער, לפני שבכלל קרא וראה את טופס העיכוב, כי העיכוב נעשה לצורך חקירה ולא לצורך הסירוב למתן ט.א. אני עמדתי על כך שזה לא נכון. בסופו של דבר, אמר לי הקצין כי לא הוא לא ייטול ט.א., אך היה מעין "איום" חריף מצידו באמירתו - שאם עוד פעם בתי תגיע למחלק הנוער, הוא ידאג שהיא תיעצר, וככה יוכלו לקחת ממנה ט.א.
    שאלתי היא האם באיזשהו שלב לפי הנאמר לעיל, יכלה החוקרת לומר לבתי שהיא "אשמה"?
    האם יש חובה לתת ט.א. לחשוד, ובאילו מקרים יש חובה?
    האם מותר לעכב חשוד, שיצא מהחקירה, או שעדיין בחקירה, בגלל שמימש את הזכות לסרב לתת ט.א.?
    בכל מקרה, סירוב למתן ט.א., במקרה הזה אינו יכול להועיל, גם אם חלילה ההאשמות נכונות, שכן ט.א. אינן יכולות להעיד על שום קשר לעבירה לכאורה.
    והאם ניתן לעכב חשוד בשל סירוב למתן ט.א.
    ולהוסיף - כל שהותנו הייתה כ- 3 שעות.

    אודה על תשובה.

    בתודה מראש

    אייה

    16 באוגוסט 2012
  • 23 באוגוסט 2012

    עיכוב קטינה בשל סירוב למתן טביעות אצבע

    שלום
    השאלה ארוכה וקשה להתייחס לכל הסוגיות מעל בימה זו
    בעקרון ישנה חובה ליתן טביעות אצבע וסירוב יכול להוות עילת מעצר
    וזאת בלי קשר לערך הראייתי של הטא
    עכוב מותר לשלוש שעות ולאחר מכן יש לשחרר או לעצור אם יש עילה לכך
    בברכה

    23 באוגוסט 2012
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?