• יוסף

    נשלח ע"ייוסף 16:03, 21 בפברואר 2015

    היתה לי תאונת עבודה שהוכרה בבטוח לאומי. לפני 8 שנים. הפגיעה בגב תחתון. בוועדה לא קיבלתי אחוזים! בגלל טענה למצב קודם. אולם לא נכתב אחוז מסוים ממצב קודם אלא אפס! בפרוטוקול יש בדיקות צילומים וכו ובהחלט מתוארות מגבלות אולם לטענת הועדה הם מלפני התאונה. שאלה ראשונה היא האם לא היו אמורים לקבוע אחוז מסוים ביחס למגבלה אבל לקזזו במקרה התאונה? מה עושים עם האפס? זה כאילו אין בכלל מגבלה כלשהיא בגוף בכלל? אם כך אז כל החמרת מצב תאלץ לתת אחוז מסוים? או שתתגלה הטעות של הועדה אם כן זו טעות. שאלה שניה היא בנוגע לעובדה שההחלטה היתה לגבי נכות אורטןפדית. והבנתי שניתן להגיש בקשה לנכות נוירולוגית נפרדת מהאורטופדית עקב שינוי בפסיקה מלפני שנה בערך. אכן לא קבעו התיחסות לנוירולוגית נכות נפרדת האם בקשה כזו היא אוטומטית לפי הכלל החדש? מה לבקש? והאם זה רטרואקטיבי מיום התאונה?

    השב
  • מנהל הפורום:עו"ד מרב וייס-קרטיה

    עו"ד מרב וייס קרטיה,מנהל הפורום

    12:01, 22 בפברואר 2015

    יוסף שלום, קשה לקבוע מהמידע שכתבת, נראה כי הוועדה קבעה שהמגבלות בגב התחתון , הקיימות אצלך, היו כבר קיימות לפני התאונה ולכן לא הוענקה לך נכות כלשהי. לגבי נכות נורולוגית , אם קיימת אצלך כזו, ניתן לנסות ולהגיש בקשה בעניין זה. אם תקבע נכות, תוקפה יקבע בהתאם לממצאים והמסמכים שיוגשו לוועדה.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד ונוטריון דותן לינדנברג

מנהל הפורום: עו"ד ונוטריון דותן לינדנברג

עורך דין, נוטריון ומגשר מוסמך, בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני נזיקין ובתביעות ייצוגיות. עו"ד לינדנבר
למידע נוסף

053-9374953 חיוג
הודעה

מעמדה של ועדה רפואית הוא כמעמד ערכאה שיפוטית המוסמכת לקבוע את דרגת נכותו של הנכה במשרד הביטחון. על בסיס קביעת דרגת הנכות האמורה, נקבעות הזכויות המגיעות לנכי צה"ל.
פורום זה עוסק  בכל הסוגיות המשפטיות הקשורות להליכים בפני הועדות הרפואיות שבמשרד הביטחון והביטוח הלאומי. בין היתר, יהיה מענה לשאלות בענין זימון, הכנה נכונה  וייצוג בפני הועדות הרפואיות הנ"ל כולל ערעורים לועדות רפואיות עליונות (משרד הביטחון) וועדות רפואיות לעררים (ביטוח לאומי), הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה הרפואית העליונה (משרד הביטחון) וערעורים לבית הדין האזורי לעבודה על החלטה של ועדה רפואית לעררים (ביטוח לאומי) . 
קראו בנושאועדה רפואית: עצות מעשיות