טפסי משטרת ישראל

גורמים מגוונים זקוקים לשירותי שיטור לשם שמירה על שלום הציבור, שמירה על הסדר ו/או הבטחת ביטחונם של ציבור השוהה באירוע מסוים. כאשר מארגני האירוע הם גוף פרטי ולא גוף ציבורי קמה להם הזכות להעסיק שוטרים המשרתים במשטרת ישראל ולשלם להם שכר. כלומר: לחברות, ארגונים ואנשים פרטיים, ישנה האפשרות, בנסיבות מסוימות, ותוך שמירה על תנאים נדרשים, לשלם עבור שירותיהם של שוטרים. משום ששוטרים הינם עובדי ארגון חשוב ושייכים הלכה למעשה לרשות האכיפה החשובה במדינה, גוף פרטי לא יכול "סתם" ללכת ולשכור שירותיו של שוטר. האפשרות להעסיק שירותיו, כלומר: לשכור את שירותיו לזמן מה, חייבת להיעשות על פי חוק. החוק המסדיר את העסקת השוטר על ידי גוף פרטי הינו פקודת המשטרה, חוק המשטרה, ותקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע). סעיפי חוקים אלה מגדרים את ההליכים המאפשרים העסקת שוטרים על ידי מעסיק פרטי. בין היתר קובעים ההסדרים המעוגנים בחוק, כי גוף פרטי המעוניין בהעסקת שוטרים נדרש לשם כך להגיש בקשה מתאימה. בקשה זו מוגשת על גבי טופס שכותרתו "בקשה להעסקת שוטרים - מעסיק פרטי". את הבקשה יש למלא בכתב יד ולהגישה אל מפקד המחוז או המרחב באמצעות האחראי להעסקת שוטרים ביחידה. חובה זו מוטלת על הגורם המארגן את האירוע. על פי חוק, הגורם המארגן הינו אדם (או גוף פרטי) שמארגן אירוע או פעולה מטעמו וזקוק לנוכחות ושירותי שוטרים. הגורם שדן בבקשה בוחן האם אכן מדובר ב"אירוע מיוחד", המצריך הקצאת שוטרים בתשלום. לשם בחינת הבקשה יבחן מפקד המחוז או המרחב את היקף האירוע, טיבו ומקומו, ואם יתרשם כי אכן נחוצה נוכחות שוטרים, יאפשר הקצאתם בתשלום.

זכות ההתאגדות הכוללת בתוכה את הזכות לקיים אסיפה, תהלוכה ו/או הפגנה היא זכות יסוד חוקתית, מרכזית וחשובה, המהווה את אחד מאבני היסוד של שיטת הממשל הדמוקרטית. אל מול הצורך לאפשר לציבור להביע דעה ועמדה, להביע מחאה ו/או הזדהות ולפעול, תוך מימוש הזכות להתאגדות, ישנו צורך לשמור על הסדר הציבורי, ולהבטיח את שלום הציבור ולמנוע הפרעה ו/או הטרדה. איזון זה הוליד הסדר מיוחד הקבוע בחוק ואשר מגדיר את אופן מימושה של הזכות לערוך אסיפה או תהלוכה. במילים אחרות, אנשים הרוצים לארגן תהלוכה או הפגנה, על פי רוב נדרשים להוציא רישיון להפגנה. הסמכות לתת רישיון לאסיפה, תהלוכה, או הפגנה מסורה לפי החוק למשטרת ישראל, וכרוכה בהליך מסודר ומובנה. הליך הפקת רישיון להפגנה כרוך בפנייה למשטרת ישראל לפחות חמישה ימים לפני מועד ההפגנה (למעט מקרים דחופים וחריגים). הבקשה לרישיון להפגנה מהמשטרה כרוכה בהגשת טופס בקשה מתאים. טופס בקשה לרישיון מכונה "טופס בקשת רישיון לעריכת אסיפה / תהלוכה”. את הטופס ניתן לאתר באתרים שונים ברחבי הרשת האינטרנטית (לרבות בעמוד הנוכחי), וכן ניתן לבקשו בכל תחנת משטרה. חשוב לציין, כי לא כל התכנסות של קהל ו/או ציבור נחשבת בהכרח לתהלוכה, אסיפה, או הפגנה המצריכה בקשת וקבלת רישיון מהמשטרה. הצורך ברישיון להפגנה תלוי בנסיבות ובמאפיינם של ההתכנסות. כך, בין היתר משפיעים על הצורך בהפקת רשיון להפגנה המאפיינים הבאים: מספר המתכנסים, נושא ההפגנה ומיקומה של ההפגנה. כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים חלה חובה להנפיק רישיון להפגנה: בהפגנה משתתפים חמישים איש או יותר, ההפגנה מתקיימת במקום ציבורי תחת כיפת השמיים ו/או באזור משכן הכנסת ובהפגנה יישמעו נאומים או דיונים בנושאים מדיניים ו/או היא תכלול תהלוכה מאתר לאתר.

רובנו מסתובבים עם רכוש שחשוב לליבנו וחשים שברון לב, החמצה, אכזבה והפסד כשזה נעלם. מצב שכיח זה קיבל התייחסות מהמחוקק אשר קבע את חוק השבת אבידה. חוק זה קובע הסדרים שונים לגבי בעל מטילטלין שאבדו (כלומר, אדם שאיבד חפץ) ולגבי מי שמצא את האבידה. ההסדרים בחוק כוללים חובות וזכויות של בעל האבידה (המאבד) ושל מוצא האבידה. ההסדרים לגבי מוצא אבידה הלכת ברחוב ומצאת ארנק? פלאפון? תכשיט? חפץ יקר ערך? הפיתוי לאוספו לחיקך גדול, אך לא רק ההלכה היהודית והצו המוסרי מחייבים את השבת האבידה, אלא גם החוק בישראל. מי שמוצא אבידה חייב להשיב את האבידה לבעלים שלה ואם הוא לא מאתר אותם אזי עליו להביא את האבידה אל משטרת ישראל. חובה זו חלה כאשר מדובר באבידה בעלת ערך שסביר כי בעל האבידה לא התייאש מהניסיונות לאתרה בשל העובדה שהיא "לא שווה הרבה". עם הגיעך למשטרה תירשם כמוצא האבידה, מעמד המקנה לך את הזכות הבאה: בחלוף ארבעה חודשים מיום מציאת האבידה תוכל להיחשב לבעליה החוקיים; וזאת במידה שבעל האבידה המקורי לא חיפש, איתר ו/או דרש אותה. לשם מיצוי זכויותיך, כמוצא אבידה, עליך לפנות אל המשטרה בבקשה לקבל לידיך את האבידה, להיות מוכר כבעל האבידה ו/או לקבל את פדיונה בכסף. לשם מימוש תהליך זה עליך להגיש טופס מתאים, שכותרתו "בקשה להשבת / פדיון אבידה". ההסדרים לגבי בעל האבידה אם אתה ביש המזל שאיבד חפץ יקר ערך - פנה למשטרה וברר האם נציגיה איתרו או קיבלו לידיהם את האבידה יקרת הערך שלך. במצב כזה יש לך זכויות: יש באפשרותך לפנות אל המשטרה בבקשה לקבל לידיך את האבידה. לשם מיצוי זכויותיך עליך להגיש טופס מתאים, שכותרתו "בקשה להשבת / פדיון אבידה". במסגרת טופס זה אתה מצהיר כי הינך בעל האבידה ומבקש להשיבה לידיך ו/או לפדות את ערכה בכסף.

חוק איסור הלבנת הון, לרבות הצווים והתקנות אשר הוצאו מכוחו, שואף למנוע מצב של הלבנת הון. הכוונה היא למצב בו תושבי ו/או אזרחי המדינה עושים פעולה ברכוש (לרבות כסף) “לא כשר", מה שהחוק מכנה "רכוש אסור", לשם מטרות הסוואה ו/או טשטוש של מקורות הרכוש, בעליו או המחזיקים של הרכוש, מיקום הרכוש, או פעולות ותנועות הנעשות לגבי רכוש זה. מה נחשב ל"רכוש אסור"? רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; ו/או רכוש ששימש לביצוע עבירה; ו/או רכוש שאפשר ביצוע עבירה; ו/או רכוש שנעברה בו עבירה. על מנת למנוע הסוואה, הסתרה וטשטוש של הפעולות המפורטות לעיל לגבי רכוש כזה, קבע המחוקק במסגרת "חוק איסור הלבנת הון" חובות שונות החלות על גורמים שונים, בנסיבות מגוונות. סעיף 6 (א) (1) לחוק קובע ומגדיר את אחת החובות המרכזיות והחשובות הקמות מכוח חוק זה והיא חובת הדיווח. מה כוללת חובת הדיווח? על פי החוק מי שעושה פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את קיומו, את הגורמים הקשורים אליו ו/או את ההתנהלות "סביבו" חייב בחובת דיווח. מי שנושא בחובת הדיווח ולא עומד בה נושא באחריות פלילית ונחשב למבצע עבירה פלילית, בגינה יושת עליו עונש על פי החוק. חובת הדיווח מחייבת לדווח למשטרה באמצעות טופס מתאים על "מה שקורה" עם רכוש אסור. הטופס החשוב והרלוונטי בעניין זה הוא טופס דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6 (1) הלבנת הון. באמצעות טופס זה, הנושא בחובת הדיווח ממלא בכתב יד פרטים מתבקשים, תוך היצמדות לאמת ומגיש אותו למשטרה. הדיווח למשטרה נחוץ לפני עשיית הפעולה ברכוש אסור ויש לדווח גם במצב בו ישנה כוונה לעשות פעולה ברכוש אסור. בנסיבות מסוימות גם דיווח לאחר מעשה ייחשב למילוי מספק של חובת הדיווח ויסיר אחריות פלילית מהנושא בחובה חשובה זו.

אם הינך מועמד לתפקיד במשטרת ישראל ותפקיד זה מחייב סיווג ביטחוני, כחלק מהליך קביעת הסיווג, ייתכן כי בן / בת הזוג שלך ידרשו למלא שאלון אישי. צורך זה קם רק כאשר מדובר בתפקיד מסווג, כזה שבמסגרתו - מפאת התפקיד, המיקום בו משרת בעל המשרה, המידע אליו הוא נחשף - יש חשיפה למידע רגיש ומסווג. לרוב, הכוונה היא למידע סודי הקשור לביטחון המדינה, ואשר חשיפתו לגורמים עוינים עשוי לסכנה. חוק שירות הביטחון הכללי מעניק לרשויות הביטחון בישראל סמכות לבדוק את התאמתו הביטחונית של אדם לתפקיד מסוים באמצעות בדיקת התאמה ביטחונית. רבים מהתפקידים במשטרת ישראל הינם תפקידים מסווגים. אם הינך מועמד לתפקיד המחייב ביצוע בדיקת התאמה ביטחונית תכלול הבדיקה, בין היתר, גם תשאול של בן / בת הזוג שלך. מטרתו של התשאול הוא לוודא כי אתה ו/או בן ו/או בת הזוג שלך דוברי אמת, כי הפרטים שמסרתם אודותיך נכונים וכי אין כל סיכון לביטחון המדינה בעצם קבלתך לתפקיד ו/או למשרה ו/או בעצם חשיפתך למידע מסווג ורגיש מבחינה ביטחונית. התשאול של בן/בת הזוג ייעשה, על פי רוב, על ידי נציגי השב"כ, שיקבעו את רמת הסיווג הביטחוני שלך. ככל שרמת הסיווג הביטחוני הנדרשת גבוהה יותר, כך תהא הבדיקה הביטחונית שלך מעמיקה, ארוכה ומקיפה יותר. בדיקת התאמה ביטחונית לרוב תכלול שאלון נרחב אודותיך שיאפשר את מיפוי תחנות חייך, פועלך, מכריך ומאפייניך. כמו כן, תידרש לחתום על כתב ויתור סודיות שיאפשר למבצעי הבדיקה לדלות אודותיך מידע, בין היתר, על ידי דלייתו ממאגרי מידע וכן על ידי תשאול של קרוביך. במקרים מסוימים בדיקת ההתאמה הביטחונית כוללת גם חקירה ותשאול של בן / בת הזוג שלך, ולפי רוב אלה כרוכים בדרישה מהם למלא שאלון מקיף. שאלון זה מכונה "שאלון אישי לבן זוג של מועמד לתפקיד מסווג" ולעתים נדרש להכינו מבעוד מועד ולהצטייד איתו בטרם ההגעה ללשכת הגיוס של משטרת ישראל.

שירות במשטרת ישראל מתחיל בהליך גיוס רב שלבי, הכולל הגשת טפסים ומסמכים שונים, במסגרת הגשת מועמדות למשרה שמוצעת על ידי הארגון. משטרת ישראל מגייסת כוח אדם לשורותיה במסגרת הליכי מיון והכשרה ייחודיים. חלק מהתפקידים במשטרת ישראל מצריכים בדיקת התאמה ביטחונית. כלומר, המועמד למשרה ו/או לתפקיד מסויים במשטרה חייב לעבור בשלב כלשהו (על פי רוב, בראשית הליך הגיוס) בדיקה דקדקנית שתקבע האם האדם יכול לשמש בתפקיד ו/או במקום המיועדים, כאשר תפקידים או מקומות אלה מוגדרים כ"מסווגים מבחינה ביטחונית". ישנן דרגות שונות של סיווג ביטחוני, וככל שהתפקיד ו/או המשרה ו/או המקום בו אמור לשרת המועמד לתפקיד הם "סודיים" יותר ורגישים מבחינה ביטחונית, כך נדרשת רמת סיווג ביטחוני גבוהה יותר. כיצד נקבעת רמת סיווג ביטחוני של מועמד לשירות במשטרת ישראל? משטרת ישראל משתמשת באמצעים שונים כדי לקבוע את התאמתו של אדם למשרה מסוימת מבחינה ביטחונית. ההתאמה המקצועית נבדקת בהקשר אחר ואיננה בהכרח קשורה להתאמה הביטחונית. ההתאמה הביטחונית שואפת לוודא כי המועמד יכול להיחשף למידע ביטחוני מסווג ורגיש מבלי לסכן את ביטחון המדינה ואת סודותיה. אחד מהאמצעים לקביעת סיווג ביטחוני של מועמד לשירות במשטרת ישראל הוא תשאולו של המועמד ושל מכריו. על פי רוב מבצעים את הבדיקה מומחים משירות הביטחון הכללי (שב"כ). כדי לאפשר את בחינת התאמתו של מועמד למשרה או תפקיד במשטרת ישראל הוא נדרש להגיע ללשכת הגיוס של המשטרה כשהוא מצויד בטופס המאפשר ביצוע בדיקת התאמה ביטחונית. את הטופס שכותרתו "שאלון אישי לצרכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג 1-4” צריך המועמד למלא בכתב יד ולהקפיד למסור פרטים מדויקים, בפירוט רב ותוך היצמדות לאמת.

מועמדים לגיוס למשטרת ישראל עוברים הליך גיוס ומיון קפדני, רב שלבי וייחודי. כל משרה במשטרת ישראל כוללת שלבי גיוס, מיון והכשרה ייחודיים למשרה ולדרישותיה. יחד עם זאת ישנם הליכים המשותפים לכל המועמדים לכל המשרות ולכל התפקידים בארגון. על מנת להתגייס לתפקיד במשטרת ישראל נדרש המועמד לעבור כל אחד מהשלבים הבאים. הליך הגיוס למשטרה מתחיל ב"פתיחת תקן" למשרה, על פי צרכי הארגון, ממשיך בפרסום המשרה ומתפתח להגשת מועמדות. מועמד המעוניין בתפקיד במשטרת ישאל נדרש להגיש את מועמדותו באמצעות טפסים מתאימים המופיעים באתר המשטרה. לאחר הגשת הבקשה ובחינת קריטריונים בסיסיים יוזמן המועמד, שנמצא מתאים, לראיון ראשוני ביחידה בה נפתחה המשרה המבוקשת. בסיום הראיון, ובמידה שהמראיין מצא כי המועמד רשאי להמשיך בהליך הגיוס, יזומן המועמד אל לשכת הגיוס למשטרה, שם יתחיל ב"תהליכי גיוס למשטרה". הליכי הגיוס למשטרה כוללים ארבעה שלבים מרכזיים ועיקריים שהינם: גיוס, הערכה, התאמה תעסוקתית וגיוס בפועל. במסגרת השלב הראשון, הוא שלב הגיוס, עובר המועמד לתפקיד מבחני התאמה (על בסיסם נקבע הדפ”ר שלו), ראיון אישי עם מאבחן ובדיקת רופא. במסגרת השלב השני, הוא שלב ההערכה, עובר המועמד "גיבושון" הכולל בדיקות התאמה והערכה אישיות וקבוצתיות. בשלב השלישי שהוא שלב ההתאמה התעסוקתית נבחנת התאמתו של המועמד לתפקיד הנחשק. בשלב זה נבחנת התאמתו של המועמד מבחינה ביטחונית (אם מדובר בתפקד מסווג) ומבחינה תעסוקתית וערכית. התאמה תעסוקתית מתמקדת בכישוריו, התאמתו ויכולותיו של המועמד, כמו גם ביושרו, אמינותו וחוסנו המוסרי. אלה נקבעים, בין היתר, על ידי שאלון המכונה "שאלון בדיקת התאמה תעסוקתית". על המועמד לתפקיד במשטרת ישראל להגיע אל שלב זה כשהוא מצויד בשאלון מלא ומפורט. על השאלון יש להשיב בכנות ובהרחבה, תוך היצמדות לאמת.