כל השבוע חיכית להיפגש עם החברים, להתלבש יפה, לצאת לפאב בעיר, לרדת על כוס בירה ולהעביר חוויות על השבוע החולף. אולי גם להכיר איזו בחורה נחמדה. מה רבה הייתה אכזבתך כשהגעת לפאב והסלקטורית השאירה אותך בחוץ. "אתה לא יכול להיכנס, יש עומס", זה מה שהיא אמרה לך. חבריך הוכנסו. האם מותר לה לסרב להכניס אותך? אתה רותח מזעם ורוצה לתבוע אותה ואת הפאב. האם יכול להיות שנשארת בחוץ רק בגלל צבע העור שלך? האם תוכל לקבל פיצוי?

חוק איסור הפליה
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים שנחקק בשנת 2000 נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת שירותים. בחוק כתוב באופן מפורש, כי מי שמפעיל מקום ציבורי (מסעדה, פאב, מועדון וכד') או נותן שירות ציבורי לא יפלה במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות. כלומר: לפי החוק, אסור לסרב להכניס אדם לפאב, מועדון או מקום ציבורי אחר אם צבע עורו כהה, אם הוא הומוסקסואל, אם הוא חבר במפלגה קיצונית וכד'.

אדם שהופלה בניגוד לחוק יכול לתבוע ולקבל פיצוי של עד 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק.
בשנים האחרונות, בתי המשפט דנו בכמה וכמה מקרים שנסבו סביב הפליה בכניסה למקומות ציבוריים.

צעירים שלא נכנסו לפאב יקבלו פיצוי

כך למשל, ביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות פסק פיצוי של 15,000 שקלים לשני צעירים שלא הוכנסו לפאב בשם "טרומן קפוטה" ברחובות בשל מראם החיצוני. נציגי הפאב ניסו לטעון, כי הצעירים לא הוכנסו לפאב משום שלא היה מקום, והם לא דאגו להזמין מקום מראש. ביהמ"ש דחה את הטענה, שכן אנשים אחרים הוכנסו לפאב בזמן שהתובעים הושארו בחוץ. השופט ציין בפסק הדין, כי מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של "אפליה סמויה", כלומר: הסוואת האפליה במעטה של "מדיניות מועדון" או "רשימת מוזמנים" או "מסיבה פרטית" או "עדיפות ללקוחות קבועים", ועוד אמתלות שונות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם לא חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלוונטיות ובלתי ענייניות. " בית המשפט לא יכשיר תופעה מעין זו", הדגיש השופט.

ביהמ"ש לא פסק לתובעים את הסכום המקסימאלי שניתן לפסוק בתביעה כזו (כאמור: 50,000 שקלים) משום שהתובעים הגבילו את תביעתם ל-15,000 שקלים. (חזז תמיר נ' לילה טוב הפקות בע"מ).