תארו לכם בוקר רגיל. אתם נוהגים בדרך למשרד, הראש כבר בעבודה, אולי אפילו בשיחת טלפון דחופה. ואז, בלי כל התרעה – פגיעה מאחור. הרכב עוצר, אתם מנסים להבין מה קרה, הגוף מתחיל לכאוב. מעבר להלם ולחשש הבריאותי, מתחיל לרוץ בראש גם רצף של שאלות – מה עושים עכשיו, איך מדווחים, מי משלם, איך מתמודדים עם כל הביורוקרטיה הזו?
כאן חשוב לדעת דבר אחד בסיסי: אם התאונה קרתה בדרך לעבודה או ממנה, ייתכן שהיא נחשבת גם כתאונת עבודה, לא רק כתאונת דרכים. כלומר, מעבר לפנייה לחברת הביטוח של הרכב, יש מקום גם לפנייה לביטוח הלאומי, וזה פותח בפניכם אפיק נוסף של פיצוי.
תאונה אחת – שני אפיקי פיצוי
כדי להבין את המצב, דמיינו מערכת מים בבית שיש לה שני ברזים – הראשון מחובר לביטוח הרכב, השני לביטוח הלאומי. שניהם יכולים לספק תמיכה, אבל רק אם פותחים את הברזים הנכונים בזמן הנכון.
כאשר מדובר בתאונה בדרך לעבודה, יש אפשרות לתבוע גם את ביטוח החובה של הרכב על נזקי הגוף וגם את הביטוח הלאומי, בתנאי שמדובר באירוע שמוכר כתאונת עבודה. חשוב לדעת שההכרה הזו לא מתבצעת אוטומטית אלא שנדרשת הגשת טפסים, הצגת מסמכים רפואיים ותיאום בין הגופים השונים.
להתמודד נכון לאחר תאונה
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקבל טיפול רפואי בהקדם האפשרי. גם אם התחושה היא שאין נזק גדול, תיעוד רפואי מיידי הוא הבסיס לכל הכרה משפטית בהמשך. אין להסתמך על תחושת גוף בלבד – ברגע שתעברו את ההלם הראשוני, תגלו שכאבים יכולים להופיע באיחור.
במקביל, חשוב לעדכן את המעסיק שהתאונה התרחשה בדרך לעבודה ולבקש ממנו למלא טופס ייעודי (250). זהו טופס של הביטוח הלאומי שמאפשר לכם לקבל טיפולים רפואיים במימון מלא ולתבוע בהמשך את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה.
לאחר מכן, יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי תוך פרק זמן שלא עולה על שנה ממועד התאונה. תביעה זו כוללת טופס נוסף (211), שאליו יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים, אישורי מחלה, תלושי שכר וטופס המעביד.
במקביל לפנייה לביטוח הלאומי, ניתן לבדוק אפשרות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב על נזקי הגוף. חשוב לדעת שאין כפל פיצוי ולכן ההתנהלות כאן דורשת זהירות והבנה של מה ניתן לקבל מכל גוף ובאיזה תנאים.
להימנע מטעויות נפוצות
רבים מהנפגעים בתאונת דרכים נוטים לדחות את הפנייה לרופא או מזלזלים בתיעוד הרפואי, מתוך מחשבה ש"הכל בסדר" או "זה יעבור". זו טעות שעלולה לעלות ביוקר, שכן חוסר בתיעוד רפואי מקשה מאוד על קבלת פיצוי בהמשך.
גם דחיית ההגשה לביטוח הלאומי עלולה לשחק לרעתכם. לוחות הזמנים קובעים, ואם מחכים יותר מדי, זכויות עלולות להתפספס.
כמו כן, חשוב לדעת שלא כל עורך דין מתאים לטיפול בסוג כזה של מקרה. ההתנהלות מול ביטוח לאומי שונה בתכלית מהתנהלות מול חברת ביטוח פרטית ודורשת הבנה מדויקת של הכללים, המועדים והטפסים הרלוונטיים.
מה חשוב ליישם בהקדם?
הקפידו לשמור כל מסמך רפואי החל מהיום הראשון – כולל הפניות, אישורי מחלה, תוצאות בדיקות וכל פיסת נייר שקשורה למצב הרפואי שלכם. תעדו את נסיבות התאונה בזמן אמת: כתבו לעצמכם היכן אירעה, מתי, מי היה מעורב, מה היה מצב הרכב בסיומה, האם ירד גשם, האם היו עדים. פרטים אלה נשכחים מהר ויכולים להיות קריטיים בהמשך. השתדלו לא לפעול לבד. מערכת הזכויות הזו נראית לפעמים כמו מבוך, אך בליווי נכון אפשר לצאת ממנו בלי להחמיץ זכויות.
חשיבות הליווי המשפטי
התמודדות עם תאונה בדרך לעבודה היא לא רק עניין רפואי אלא גם עניין משפטי מורכב שכולל אינטראקציה עם כמה גופים שונים שכל אחד מהם דורש סדר פעולה אחר. עורך דין שמבין בתחום יודע כיצד לתאם בין הביטוח הלאומי, חברת הביטוח והמעסיק, מתי להגיש טפסים, מה לדרוש ואיך להימנע ממצבים בהם תקבלו סירוב או פיצוי חלקי בלבד.
מעבר לכך, עורך דין יוכל לזהות מתי יש מקום להגיש ערעור, מתי לזמן חוות דעת רפואית או כיצד לפעול מול ועדות רפואיות – כל אלה הם שלבים קריטיים שעשויים לקבוע את עתידכם הכלכלי. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מאפשרת לכם להתמקד בהחלמה, בזמן שמישהו מטפל בכל היתר בצורה מקצועית, מסודרת ובשקט נפשי.
כדי לא להישאר לבד מול טפסים, ועדות ומוסדות, חשוב שיהיה מי שילך אתכם את הדרך הזו. משרדה של עו"ד טלי דיין מתמחה בדיני נזיקין ובמיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, חברות ביטוח, משרד הביטחון וגופים נוספים ומלווה נפגעים באחריות, בניסיון ובאכפתיות. אם עברתם תאונה ואתם לא בטוחים מה מגיע לכם, צרו קשר עם משרדה באשקלון או בשדרות.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
