עו"ד רובי אלבראנס. "נהגים רבים מופנים למרב"ד מבלי שהם מבינים מדוע או מי דיווח עליהם". צילום: נתי חדד
פגשתי את עו"ד רובי אלבראנס במשרדה הממוקם בבניין משרדים חדש בבני ברק. קירות זכוכית ונוף עירוני רחב מספקים תחושת שקט ממוקד, בניגוד לרעש הפנימי שמייצרת המערכת עבור מי שצריך להתמודד מולה.
עו"ד רובי אלבראנס היא עו"ד תעבורה, מומחית בייצוג נהגים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). משרדה, ז'ורבסקי אלבראנס, מתמחה בתחום התעבורה ובליווי משפטי מקצועי וממוקד במצבים שבהם רישיון הנהיגה נשלל או נמצא בסכנת שלילה. עו"ד אלבראנס ניהלה בעבר את ענף ועדת הערר במרב"ד ושימשה כיועצת משפטית של הוועדה, ומכאן נסיונה הרב בערעורים על החלטות המכון. בנוסף, שימשה כיו"ר ועדת המרב"ד בלשכת עורכי הדין ונחשבת לאוטוריטה בתחום דיני התעבורה והכשירות הרפואית לנהיגה.
שיחה אחת איתה מספיקה כדי להבין: המרב"ד הוא צומת קריטי בחיי נהגים רבים, והתמודדות נכונה עימו יכולה להכריע בין שמירה על רישיון הנהיגה לבין שלילתו.
מהו המרב"ד ולמה הוא קיים?
"המרב"ד הוא גוף מקצועי הפועל תחת משרד הבריאות. תפקידו לקבוע את כשירותם הרפואית, הנפשית והאישיותית של נהגים להחזיק ברישיון נהיגה. מטרתו העיקרית היא שמירה על בטיחות בדרכים באמצעות איתור נהגים שעלולים לסכן את עצמם או את משתמשי הדרך האחרים עקב מצבם הרפואי. החלטות המרב"ד משפיעות באופן ישיר על חייהם של אלפי נהגים בישראל".
מתי מופנים למרב"ד ומי מדווח?
"נהגים רבים מופנים למרב"ד מבלי שהם מבינים מדוע או מי דיווח עליהם", אומרת עו"ד אלבראנס. "ישנם מספר גורמים שיכולים להוביל להפניה, ולכל אחד מהם מאפיינים משלו".
ההפניה למרב"ד יכולה להתבצע ממגוון סיבות וגורמים שונים:
גיל הנהג ו"טופס קשיש" (גיל 75 ומעלה, רכב ציבורי מגיל 70) - נהגים המגיעים לגיל 75 (נהגים פרטיים) או 70 (נהגי רכב ציבורי) נדרשים לחדש את רשיונם באמצעות מילוי טופס רפואי ("טופס קשיש") אצל רופא המשפחה. "טעות נפוצה היא לחשוב שהטופס הזה הוא פורמלי בלבד", מסבירה עו"ד אלבראנס. "רופאי משפחה רבים מסמנים בטופס סעיפים רפואיים שונים, גם אם הם נראים שוליים, וסימונים אלה יכולים להוביל באופן אוטומטי להפניה למרב"ד לבדיקה מקיפה יותר". גם אם מדובר בבעיות רפואיות קלות או כאלו שהנהג מתמודד איתן היטב בחיי היומיום, כל סימון עלול לעורר חשד אצל משרד הרישוי.
דיווחים מביטוח לאומי - "כל אדם המוכר בביטוח לאומי עם אחוזי נכות מסוימים, ובמיוחד אם מדובר בנכות המוגדרת 'מוגבלות בניידות' או 'נכות כללית' שיש לה השלכה תפקודית, עלול לקבל הפניה לבדיקה במרב"ד", מציינת עו"ד אלבראנס. ביטוח לאומי מעביר דיווח למרב"ד בנוגע למקבלי קצבאות נכות, ובמקרים מסוימים הדבר מצריך בדיקה של כשירות הנהיגה.
פוסט טראומה ומשרד הביטחון - "קיימת קבוצה גדולה של נהגים עם פוסט טראומה (PTSD), במיוחד לוחמים לשעבר המוכרים על ידי משרד הביטחון, שמוצאים את עצמם מול המרב"ד", היא מדגישה. "אפילו בלי לעבור עבירת תנועה או אירוע חריג, מספיק שאבחנה של PTSD או אפילו הפניה לשיחה עם פסיכיאטר מלפני שנים רבות תופיע בגיליון הרפואי, כדי שיועבר דיווח למרב"ד לצורך בדיקה רפואית". הגוף המטפל (רופא, פסיכיאטר, משרד הביטחון וכיוצ"ב) נוטה לבצע את הדיווח למרב"ד, גם אם הנהג מתפקד היטב.
דיווחים של רופאים ובתי חולים - "כל רופא, ובמיוחד רופא מומחה או פסיכיאטר, שסבור כי המטופל שלו עלול לסכן את הציבור עקב מצבו הבריאותי או הנפשי, מחויב לדווח למשרד הבריאות", מסבירה עו"ד אלבראנס. "גם בתי חולים מדווחים על מטופלים המאושפזים בשל מצבים רפואיים או נפשיים העלולים להשפיע על יכולת הנהיגה". דיווחים אלה כוללים מקרים של אובדן הכרה, התקפים אפילפטיים, מחלות לב מסוימות, אירועים מוחיים, סוכרת, הפרעות נפשיות חמורות ועוד.
דיווחים ממשרד הרישוי (נקודות, אלכוהול, תאונות) - מקרים נוספים המגיעים למרב"ד הם אלה הקשורים לעבירות תנועה חמורות:
o צבירת נקודות: תקנות התעבורה קובעות כי נהגים הצוברים מעל 72 נקודות תעבורה צריכים לרצות תשעה חודשי פסילה, בדיקת כשירות לנהיגה במרב"ד, טסט ותיאוריה.
o נהיגה בשיכרות: נהגים חדשים שנתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול (מעבר לרף המותר), נהגים אשר נגזרה עליהם פסילת רישיון של מעל 12 חודשים ע"י בית המשפט ו/או דווחו ע"י המשטרה, נדרשים לבצע בדיקות במרב"ד.
o מעורבות בתאונות דרכים: נהג אשר הורשע בביצוע עבירה של תאונה קטלנית ו/או תאונה של חבלות של ממש, יישלח ע"י משרד הרישוי בתום הפסילה לבדיקה במרב"ד.
דיווחים משטרתיים (סמים) - "אמנם מדובר באוכלוסיה קטנה יותר שפחות נוהגת לפנות לייעוץ משפטי בנושא זה, אך חשוב לדעת שדיווחים משטרתיים על עבירות סמים, ובמיוחד נהיגה תחת השפעת סמים, מובילים אף הם להפניה למרב"ד", אומרת עו"ד אלבראנס. במקרים אלה, הדגש הוא על הערכה של שימוש בחומרים משני תודעה והשפעתם על כשירות הנהיגה.
דיווח של הצבא - גם צה"ל עשוי להיות גורם מדווח במקרים של שחרור על רקע נפשי, תיקי סמים וכדומה.
"אי התאמה אישיותית לנהיגה": מושג בעייתי במרב"ד
אחד המושגים המעורפלים והטעונים ביותר במערכת המרב"ד הוא "אי התאמה אישיותית לנהיגה". "זוהי קביעה עמומה, ללא קריטריונים רפואיים ברורים", מציינת עו"ד אלבראנס. "מדובר בסעיף שמאפשר לוועדה לשלול רישיון על בסיס התרשמות כללית. זו יכולה להיות תשובה לא מדויקת בשאלון, מבט לחוץ אצל הפסיכיאטר, או מסמך רפואי שנכתב בצורה לא זהירה". המשמעות, לדבריה, חמורה: שלילת רישיון לשנה או יותר, לעתים מבלי שניתנת לנהג הזדמנות אמיתית להסביר את עצמו.
חשוב לזכור, המרב"ד אינו בית משפט. זוהי ועדה רפואית-מנהלית והחלטותיה מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, ללא עדים, חקירות נגדיות, לרוב גם ללא נוכחות הנהג עצמו.
חמש טעויות נפוצות מול המרב"ד
1. "עברו כבר שנים, זה לא רלוונטי": שגוי. גם אבחנה רפואית ישנה עלולה להציף התערבות מצד המרב"ד.
2. "אם אני מתפקד - ברור שאני כשיר": לא מספיק. המרב"ד דורש הוכחות ברורות לתפקוד ולא רק תחושת הנהג.
3. "אני אסביר את עצמי לרופא בבדיקה במרב"ד": נכון, אבל מומלץ להגיע לבדיקה לאחר הכנה יסודית וכמובן עם כל המסמכים המתאימים.
4. "אם אשתף פעולה הם יבינו אותי": לא תמיד. כל מילה יכולה להתפרש אחרת, לכן חשוב להגיע מוכנים ועם ליווי מקצועי.
5. "אין טעם להגיש ערר - הם כבר החליטו": להפך. עררים מצליחים הרבה יותר ממה שנהגים חושבים, אם בונים אותם נכון.
כך תתכוננו נכון לבדיקה במרב"ד: טיפים מעשיים
איך מתמודדים נכון עם זימון לבדיקה רפואית? העצות של עו"ד אלבראנס
התייעצו מוקדם עם עורך דין מרב"ד: אל תחכו לרגע האחרון, הכנה מוקדמת היא קריטית.
אל תגיעו לבד: לפחות לא מבחינת המידע והמסמכים. בדקו כל טופס, כל חוות דעת.
אל תגזימו ואל תמעיטו: יש לומר את האמת אבל בניסוח מקצועי, שקול וענייני.
הביאו חוות דעת רפואית עדכנית: במיוחד אם יש לכם אבחנה מהעבר. עדכון נכון הוא קריטי.
שללו לכם את הרישיון? הגישו ערר – אבל נכון
אם קיבלתם החלטה של המרב"ד הקובעת שלילת רישיון – עדיין לא מאוחר. תוך 30 ימים ניתן להגיש ערר, וזה בדיוק השלב שבו ייצוג משפטי מקצועי עושה את ההבדל.
"המפתח להצלחה מול וועדת הערר של המרב"ד הוא בנייה נכונה של התיק הרפואי, פרשנות מקצועית למסמכים והצגה מדויקת של התפקוד בפועל", אומרת עו"ד אלבראנס. "אני רואה הרבה עררים שמתקבלים. זה לא בגלל קסם, אלא בגלל עבודה משפטית ורפואית נכונה".
המרב"ד – לא בית משפט, אבל ההשלכות קשות יותר
"אנשים שוכחים שהמרב"ד לא כפוף לכללי דיון כמו בבית משפט", היא מסבירה. "אין פה שימוע פורמלי, אין זכות לחקירה נגדית, אין עדים. זה גוף מנהלי רפואי שמקבל החלטות על סמך ניירת ובדיקה פרונטלית של רופא וחשוב לדעת איך לנהל את זה". לדבריה, דווקא בגלל זה יש משמעות אדירה לכל מילה במסמך רפואי, לכל המלצה מרופא משפחה ולכל טופס שממלאים – עוד לפני שנכנסים לבדיקה במרב"ד.
שאלות נפוצות (FAQ) על המרב"ד ורישיון הנהיגה
מהו תפקידו של המרב"ד? המרב"ד הוא גוף במשרד הבריאות שתפקידו לקבוע את הכשירות הרפואית והנפשית של נהגים להחזיק ברישיון נהיגה, במטרה לשמור על בטיחות בדרכים.
מי יכול להפנות למרב"ד? גורמים שונים יכולים להפנות למרב"ד, כולל משרד הרישוי, רופאים ובתי חולים, ביטוח לאומי, משרד הביטחון ומשטרת ישראל.
האם אבחנה של פוסט טראומה מובילה אוטומטית לשלילת רישיון? לא בהכרח. אבחנת פוסט טראומה יכולה להוביל להפניה למרב"ד, אך שלילת רישיון אינה אוטומטית ותלויה בהערכה פרטנית של התפקוד והכשירות לנהיגה.
האם ניתן לערער על החלטת המרב"ד? כן, ניתן להגיש ערר על החלטת המרב"ד תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בייצוג מול המרב"ד.
סיכום
קבלת זימון למרב"ד, או שלילת רישיון מסיבה רפואית, יכולה להיות חוויה מלחיצה ומורכבת. אל תתמודדו לבד. כפי שעו"ד רובי אלבראנס מוכיחה פעם אחרי פעם: עם ייעוץ נכון, הכנה מוקפדת וליווי משפטי מקצועי, אפשר להתמודד עם המרב"ד ולצאת מהמערכת הזו כשידכם על העליונה.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
