ילדה פלסטינית עם בקבוק מים, אוגוסט 2025, חאן יונס, דרום רצועת עזה. צילום: אנס מוחמד/ שאטרסטוק
דו"ח חריג של ה־IPC, מנגנון מזון בינלאומי הפועל בתמיכת האו"ם, הכריז לראשונה על קיומו של רעב רשמי ברצועת עזה. על פי הממצאים, יותר מחצי מיליון תושבים בעיר עזה נמצאים כבר במצב של רעב קיצוני, והתחזית צופה החמרה משמעותית עד סוף ספטמבר. הדו"ח מתאר ילדים ותינוקות הסובלים מתת תזונה חריפה, חולים שאינם מסוגלים לאכול ועלייה בתמותה הנגרמת ממחסור במזון.
באו"ם מגדירים זאת כ"משבר מעשה ידי אדם" ומזהירים כי מדובר בהרעבה מכוונת – עבירה שעלולה להיחשב לפשע מלחמה. ישראל מצידה דוחה את המסקנות, מציגה נתונים על מאות אלפי משאיות סיוע שנכנסו לרצועה וטוענת כי האוכלוסיה בעזה מקבלת בפועל כמות קלוריות כפולה מהסטנדרט הבינלאומי.
המחלוקת הזו הפכה לקרב נרטיבים עולמי שבו כל צד מנסה לעצב את התמונה: האם מדובר באסון הומניטרי שנגרם במכוון, או בדו"ח חלקי ומוטה שמסתיר את אחריותו של חמאס?
מה קובע דו"ח האו"ם
דו"ח ה־IPC פורסם ב־22 באוגוסט 2025 לאחר בחינה של התקופה שבין יולי לאמצע אוגוסט. הדו"ח קובע כי העיר עזה עומדת בכל שלושת הקריטריונים להגדרת "רעב": לפחות 20% מהמשפחות אינן מסוגלות להשיג מזון, שיעור תת תזונה חריפה בילדים עולה על 30% ושיעור התמותה היומי גבוה מהסף שנקבע כחריג. במילים פשוטות המשמעות היא שילדים רבים נראים עם סימנים ברורים של תת תזונה קשה, אחוזי התמותה גבוהים ומשקי בית שלמים אינם מצליחים להבטיח ארוחה אחת ביום.
לפי הערכות האו"ם, יותר מ־514 אלף תושבים בעיר עזה כבר חיים ברעב חמור, והמספר צפוי לעלות ל־641 אלף בתוך חודש. בנוסף, מעל מיליון איש נוספים נמצאים ברמות חירום של חוסר ביטחון תזונתי. הדו"ח מתאר את המצב לא ככשל טבעי אלא כמשבר שניתן היה למנוע, ומדגיש שמדובר בתוצאה של "שליטה אנושית במעברי הסיוע ובחלוקת המשאבים". בכך הוא מציב את הדיון לא רק בשדה ההומניטרי אלא גם בשדה המשפטי והמדיני.
על מה מתבסס הדו"ח ומה טוענת ישראל
הדו"ח נשען על מגוון מקורות: סקרים שנערכו בשטח, נתוני בתי חולים, נתוני ארגוני סיוע בינלאומיים וכן נתונים שמספק משרד הבריאות הפלסטיני – גוף שמנוהל בפועל על ידי חמאס. כאן מתחילה עיקר הביקורת הישראלית. לטענת ישראל, כאשר נתוני התמותה ותת התזונה מגיעים ממנגנון שמפוקח בידי חמאס קשה לראות בהם אובייקטיביים. החשש הוא שהמספרים מנופחים ומעוצבים לצרכים פוליטיים, במטרה לייצר לחץ בינלאומי.
גם עורכי הדו"ח בעצמם מודים כי הגישה לחלקים גדולים מהרצועה כמעט בלתי אפשרית ולכן נעשה שימוש בשיטה המכונה "שילוב ראיות" – הצלבת נתונים ממקורות שונים כדי להכריע. האו"ם טוען כי די בכך כדי לעמוד ברף המקצועי, אך בישראל סבורים שדו"ח המבוסס בחלקו על נתוני חמאס אינו יכול להיחשב מהימן.
האתגרים באימות הנתונים
אחד האתגרים המרכזיים במחלוקת הזו הוא הקושי בווריפיקציה עצמאית של נתונים באזור מלחמה פעיל. עיתונאים זרים כמעט ואינם יכולים להיכנס לרצועה, ארגוני סיוע פועלים תחת מגבלות בטחוניות קשות, והגישה לחלקים נרחבים מהרצועה מוגבלת.
כתוצאה מכך, שני הצדדים מסתמכים על מקורות מידע שונים לחלוטין: האו"ם נשען על ארגוני סיוע מקומיים ומשרד הבריאות הפלסטיני, בעוד ישראל מציגה נתוני מתפ"ש ומעקב אחרי משאיות במעברים. היעדר מנגנון פיקוח בינלאומי עצמאי מקשה על קביעה חד משמעית מי צודק ומותיר מקום לפרשנויות מנוגדות, תואמות אג'נדה, של אותם נתונים.
כמה קלוריות דרושות וכמה באמת נכנסו?
על פי הסטנדרט ההומניטרי המקובל, אדם זקוק לכ־2,100–2,200 קלוריות ביום כדי לשרוד באופן בסיסי. לפי לשכת ראש הממשלה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), מאז תחילת אוגוסט נכנסו לרצועה כמויות מזון המספקות כ־4,400 קלוריות לנפש ליום – פי שניים מהנדרש. בנוסף, ישראל טוענת שמאז תחילת הלחימה נכנסו לרצועת עזה מעל 100 אלף משאיות סיוע, כ־80% מהן עמוסות במזון.
לטענת ישראל, הנתונים האלה מוכיחים שלא רק שאין רעב, אלא יש עודף פוטנציאלי של מזון. כדי להמחיש זאת, ישראל מציינת ירידה במחירי המזון בשווקים המקומיים בעזה בחודשים האחרונים, עובדה שלטענתה סותרת את טענות האו"ם על מחסור חמור במזון. עם זאת, האו"ם טוען כי הבעיה אינה בכמות הכוללת אלא בכך שהאוכלוסיה האזרחית אינה מקבלת בפועל את המזון – בין אם בגלל חסימות במעברים, שליטה של חמאס במלאים או חלוקה לא שוויונית בשטח.
האם הדו"ח מתעלם מהסיוע הנוסף שהוכנס לרצועה?
ביקורת ישראלית נוספת נוגעת לשאלה מה נכלל בחישובים של האו"ם. הדו"ח, כך נטען, מתמקד בעיקר בסיוע שעבר דרך מנגנוני האו"ם ומתעלם מערוצים אחרים כמו סיוע מסחרי שנכנס, תרומות פרטיות וסיוע שמועבר דרך מדינות מתווכות. במילים אחרות, לטענת ישראל התמונה המוצגת בדו"ח היא חלקית, משום שהיא מבוססת על ערוץ אחד בלבד ומתעלמת מהיקף רחב בהרבה של אספקה.
עבור ישראל, זהו מרכיב קריטי: אם האו"ם אינו מחשב את כלל מקורות הסיוע, המסקנה על רעב אינה מבוססת כראוי. באו"ם טוענים מנגד כי ללא בקרה מלאה על האספקה קשה להסתמך על ערוצים אחרים, ולכן נבחן בעיקר מה שמועבר תחת פיקוח בינלאומי.
ההשלכות המשפטיות – פשעי מלחמה והאג
ההכרזה על רעב אינה רק תיאור מצב הומניטרי אלא קביעה משפטית בעלת פוטנציאל דרמטי. לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שימוש ברעב כאמצעי לחימה נחשב לפשע מלחמה. סעיף 8 לאמנת רומא של בית הדין הפלילי בהאג מגדיר מניעת מזון מאוכלוסיה אזרחית כהפרה חמורה. גם אמנת ז'נבה הרביעית מחייבת כוח כובש לאפשר מעבר חופשי של סיוע כאשר האוכלוסיה אינה מקבלת מזון בכמות מספקת.
המשמעות היא שדו"ח ה־IPC עשוי לשמש ראיה בהליכים משפטיים. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כבר הוציא בעבר צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים על רקע הלחימה בעזה, וייתכן שהדו"ח החדש יחזק את התיקים המתנהלים.
במישור הפלילי הבינלאומי
במישור הפלילי הבינלאומי, ההכרזה על רעב ברצועת עזה עשויה להוביל להרחבת החקירות שכבר מתנהלות בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג. סעיף 8 לאמנת רומא מגדיר שימוש ברעב כאמצעי לחימה כפשע מלחמה, ובמקרים קודמים – כמו המצור על סרייבו בשנות התשעים, ההרעבה בדרפור ובתימן – נדונו מפקדים ומנהיגים בחשד למדיניות מכוונת של מניעת מזון.
אם הקהילה הבינלאומית תאמץ את ממצאי הדו"ח כראיה, עלולים בכירים ישראלים לשאת באחריות אישית, בהם מקבלי החלטות בדרג המדיני והבטחוני. ישראל צפויה לטעון להגנה כי היא לא רק שלא מנעה מזון אלא דאגה להכנסתו בהיקפים גדולים וכי שליטתו של חמאס במלאים היא שמנעה את הגעת המזון לאוכלוסיה האזרחית.
ההשלכות הדיפלומטיות
הדו"ח עורר גינויים חריפים בזירה הבינלאומית. מזכ"ל האו"ם כינה את המצב "אסון מוסרי" וקרא לישראל לאפשר גישה חופשית לסיוע. בריטניה, אוסטרליה וקנדה פרסמו הודעות גינוי. ארה"ב נמצאת בעמדה מורכבת: מצד אחד היא מתחה ביקורת על המצב ההומניטרי, ומצד שני המשיכה להדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה.
ישראל פתחה בקמפיין הסברה בינלאומי שנועד להציג את נתוני הסיוע ולהדגיש את האחריות של חמאס, במסגרתו הופצו נתונים על קלוריות, משאיות ונתיבי חלוקה, במטרה לשכנע ממשלות ותקשורת שדו"ח של האו"ם מוטה. כך הפך הדו"ח לא רק למסמך מקצועי אלא לכלי מרכזי בזירה הדיפלומטית, שבו כל צד מגייס את המספרים לטובתו.
לסיכום, דו"ח ה־IPC על רעב ברצועת עזה הוא הרבה יותר מתיעוד הומניטרי. הוא מסמך שמצית עימות פוליטי, משפטי ודיפלומטי. האו"ם טוען שמאות אלפים בעזה מצויים ברעב ושמדובר בפשע מלחמה, בעוד ישראל מתעקשת שהיא מספקת מזון בהיקפים גדולים וכי הבעיה נובעת משליטת חמאס. ההכרזה הזו עלולה להפוך בעתיד לנדבך מרכזי בחקירות בינלאומיות נגד ישראל, אך במקביל היא כבר כעת משפיעה על דעת הקהל העולמית ועל יחסי החוץ.
מקורות:
דו"ח ועדת ה־IPC (Famine Review Committee), אוגוסט 2025: ipcinfo.org
הודעת WHO על הכרזת רעב בעזה, 22.8.2025: who.int
AP – For the first time, global hunger monitor declares famine in Gaza (22.8.2025): apnews.com
FT – Global hunger monitor declares famine in Gaza (22.8.2025): ft.com
Guardian – Declaration of famine in Gaza lays bare Israel's disregard for humanitarian duty (24.8.2025): theguardian.com
Times of Israel – תגובת לשכת רה"מ: timesofisrael.com
