חשד לרשלנות רפואית : הרופא תיעד שהמטופל מעשן כבד, אבל לא סיפר לו על בדיקה שיכלה להציל את חייו

עיקרי הדברים:

• בדיקת סקר פשוטה יכולה להציל חיים - צילום CT בקרינה נמוכה שלוקח דקות ומזהה סרטן ריאה בשלב מוקדם, כשהוא עדיין ניתן לריפוי.
 
• רופא חייב לספר למטופל גם על בדיקות שלא בסל שירותי הבריאות הממלכתי - חובת ההסברה של הרופא קיימת גם כשהבדיקה לא מכוסה.
 
• מי שאובחן צריך לבדוק את התיק שלו - כל מי שאובחן עם סרטן ריאה בשנים האחרונות והיה מעשן כבד מעל גיל 50, צריך לבדוק אם הרופא דיבר איתו על בדיקת סקר. אם לא, ייתכן שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית.
_______________________________________

עורך הדין ד"ר דניאל שבח, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית וזכויות מטופלים, מספר כי בשנה האחרונה הגיעו אליו מספר מקרים של מטופלים שאובחנו עם סרטן ריאה בשלב מתקדם, למרות שביקרו אצל רופא המשפחה באופן קבוע והרופא ידע שהם בסיכון גבוה. כשהתחיל לעבור על התיקים הרפואיים, גילה עו"ד שבח דפוס חוזר ומדאיג: מעשנים כבדים מעולם לא קיבלו מידע על בדיקת סקר שיכלה להציל את חייהם. עכשיו, כשהבדיקה נכנסה לסל הבריאות, הוא קורא לכל מי שאובחן עם המחלה בשנים האחרונות לבדוק את התיק הרפואי שלו.

 

 

חשוב לדעת: בדיקת סקר פשוטה יכולה להציל חיים. מדובר בצילום CT בקרינה נמוכה שלוקח דקות ומזהה סרטן ריאה בשלב מוקדם, כשהוא עדיין ניתן לריפוי. המחקרים מראים הפחתה של כ-20% בתמותה מהמחלה כתוצאה מאבחון מוקדם. מאות אלפי ישראלים בקבוצות סיכון לא קיבלו את המידע הזה במשך יותר מעשור, למרות שהבדיקה היתה זמינה באופן פרטי.  

עו"ד שבח, מדוע התחלת להתעניין בנושא הזה?

"בשנה האחרונה הגיעו אלי מספר מקרים של אנשים שאובחנו עם סרטן ריאה בשלב מתקדם. כשהתחלתי לעבור על התיקים הרפואיים שלהם, גיליתי דפוס חוזר: מעשנים כבדים מעל גיל 50 שהגיעו לרופא המשפחה באופן קבוע, הרופא תיעד שהם מעשנים, אבל אפילו פעם אחת הוא לא דיבר איתם על בדיקת סקר. אז התחלתי לחקור ולהבין שזו בעיה מערכתית ושכבר משנת 2013 קיימת בדיקה שיכולה לזהות את סרטן הריאות בשלב התחלתי, בו ניתן עוד לקבל טיפול מציל חיים שמאט את המחלה ועוצר את ההתקדמות שלה".

מהי בדיוק הבדיקה הזאת ולמה היא כל כך חשובה? 

"מדובר בצילום סי.טי של הריאות בקרינה נמוכה. הבדיקה לוקחת כמה דקות, לא פולשנית ויכולה לזהות גידולים קטנים בשלב מוקדם מאוד, כשהם עדיין ניתנים לטיפול ולריפוי. זה קריטי כי סרטן ריאה בדרך כלל לא גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים. כשאדם מתחיל להרגיש משהו – שיעול מתמשך, קוצר נשימה – לרוב המחלה כבר בשלב המתקדם שלה. בדיקת הסקר תופסת את זה לפני שיש תסמינים וזה משנה לגמרי את הפרוגנוזה. המחקרים הראו שהבדיקה מפחיתה את התמותה מסרטן ריאה ב-20% לפחות בקרב אוכלוסיות סיכון, ובמחקרים מסוימים אף ב-26% בקרב גברים וב-39% בקרב נשים".

למי הבדיקה מיועדת? 

"בעיקר למעשנים כבדים או למי שעישנו בעבר באופן כבד. ההמלצות הבינלאומיות מדברות על אנשים מעל גיל 50 שעישנו לפחות קופסה ליום במשך 20 שנה, או שתי קופסאות ליום במשך עשר שנים. זה נקרא בעגה המקצועית '20 שנות קופסה' – כלומר מכפלה של כמות העישון בשנים. גם מי שהפסיקו לעשן נכללים, אם ההפסקה היתה בטווח של 15 השנים האחרונות. מדובר באוכלוסיה של מאות אלפי ישראלים שהיו צריכים לקבל את המידע הזה".

מתי הבדיקה הפכה לסטנדרט רפואי מקובל? 

"המחקר המרכזי שהוכיח את יעילות הבדיקה פורסם ב-2011. זה היה מחקר אמריקאי גדול שנקרא National Lung Screening Trial ועקב אחרי יותר מ-50,000 אנשים בסיכון גבוה. התוצאות היו ברורות לגמרי: הבדיקה מצילה חיים. כבר ב-2013 הארגונים הרפואיים המובילים בארצות הברית, כמו האגודה האמריקאית לסרטן והמרכז לבקרת מחלות, המליצו על הבדיקה כסטנדרט. ב-2015 היא נכנסה לכיסוי ביטוחי ממלכתי בארצות הברית, כמו גם במדינות מערב נוספות. היו גם מחקרים נוספים, כמו מחקר NELSON באירופה, שהראו תוצאות דומות ואף טובות יותר".

אז למה בישראל הכניסו את הבדיקה לסל שירותי הבריאות רק בשנת 2025?

 "יש כאן שיקולים תקציביים מורכבים. סל הבריאות מוגבל, והוועדות צריכות לבחור בין טכנולוגיות שונות ולתת עדיפות. יש גם שיקולים של תשתיות – צריך מספיק מכשירי סי.טי, רדיולוגים מיומנים, מערכת לניהול התוצאות ומעקב. אני לא בא לשפוט את החלטות הוועדות, אבל מה שחשוב להבהיר זה שהעיכוב בכניסה לסל לא משנה את החובה המקצועית של הרופא לספר למטופל שהבדיקה קיימת. המידע הזה היה צריך להגיע למטופלים גם לפני שהבדיקה נכנסה לסל".

מה המצב היום לגבי הבדיקה בסל הבריאות?

החל מ-1 בספטמבר 2025, בדיקת הסקר נכנסה באופן רשמי ומלא לסל הבריאות. המשמעות היא שכיום קופות החולים מחויבות לספק את הבדיקה למי שעומד בקריטריונים - קרי מי שנמצא בגילאי 65-74 עם היסטוריית עישון משמעותית. 

"עם זאת חשוב להדגיש: החובה המשפטית של הרופא להמליץ על הבדיקה חלה כבר מ-2013, לכל אדם מעל גיל 50 עם היסטוריית עישון משמעותית. כלומר, יש הבדל בין ההמלצה הרפואית שהיתה צריכה להינתן כבר מ-2013, לבין ביצוע הבדיקה עצמה על חשבון קופת החולים שהחל רק בספטמבר 2025. העובדה שהבדיקה לא היתה בסל לא פוטרת את הרופא מחובת ההסברה". 

מדוע? 

"כי זאת זכות יסוד של החולה, הרופא צריך לספק למטופל את כל המידע הרלוונטי לבריאותו כדי שהמטופל יוכל לקבל החלטה מושכלת. זה כולל גם טיפולים ובדיקות שלא מכוסים בסל. אם הרופא יודע שהמטופל נמצא בסיכון גבוה לסרטן ריאה והוא יודע שקיימת בדיקה שיכולה לזהות את המחלה בשלב מוקדם, הוא חייב לספר לו על זה, גם אם המטופל צריך לשלם עליה באופן פרטי. המטופל צריך לדעת מה הן האפשרויות שלו ולהחליט בעצמו אם הוא רוצה ויכול לממן את הבדיקה".

מה קורה כשהמידע לא נמסר?

"אז נשללת מהמטופל הזכות לבחור. אולי הוא היה מוכן לשלם באופן פרטי, אולי הוא היה מוצא דרך אחרת. אבל בלי המידע הוא לא יכול לבחור. מבחינה משפטית, זו הפרה של חובת ההסברה, ובמקרים שבהם הדבר גרם לנזק – כלומר, המחלה התגלתה בשלב מתקדם יותר ממה שהיתה מתגלה לו הבדיקה היתה מתבצעת – יש כאן רשלנות רפואית אפשרית".

איך אתה בודק אם היתה רשלנות במקרה ספציפי?

 "צריך לבדוק כמה דברים. ראשית, האם המטופל היה בקבוצת סיכון – כלומר, מעשן בהווה או בעבר בהיקף משמעותי ומעל גיל 50. שנית, האם היו ביקורים אצל רופא שבהם תועדה היסטוריית העישון, כך שהרופא היה צריך לדון בנושא בדיקת הסקר. שלישית, האם יש תיעוד של שיחה על הנושא, המלצה לבדיקה או סירוב מצד המטופל. אם התשובה היא שהמטופל היה בסיכון גבוה, הרופא ידע על כך ואין שום תיעוד של דיון בנושא – יש בעיה. החקירה הרביעית בודקת קשר סיבתי – אם הבדיקה היתה מתבצעת בזמן, האם הסרטן היה מתגלה בשלב מוקדם יותר, שבו הטיפול יעיל יותר".

מה אתה ממליץ לאנשים שאובחנו עם סרטן ריאה בשנים האחרונות?

"ראשית, להוציא את התיק הרפואי המלא מקופת החולים ולעבור על הביקורים אצל רופא המשפחה בשנים שלפני האבחנה. לבדוק האם הרופא תיעד את היסטוריית העישון שלך, האם הוא שאל עליה והאם הוא דן איתך באפשרות לבדיקת סקר לסרטן ריאה. אם התשובה היא שלא דיברו על זה בכלל וגם לא מתועד שהמטופל סירב או שהוצע והוא בחר שלא – כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית. כל מקרה צריך להיבחן לגופו".

בכמה אנשים מדובר?

 "מדובר באלפים. סרטן הריאה הוא הסרטן הקטלני ביותר בישראל ורוב המקרים הם של מעשנים או מעשנים לשעבר. רק ב-2023 אובחנו כ-3,000 מקרים חדשים של סרטן ריאה. אם נחשוב על עשור שלם ועל כמה מהם היו מעל גיל 50 עם היסטוריה של עישון כבד, המספר גדול מאוד. לא בכל המקרים יש רשלנות, אבל בחלק ניכר כן. כל אחד מהם צריך לבדוק".

מה המסר שחשוב לך להעביר?

"יש כאן שלושה מסרים. הראשון הוא למי שנמצא בקבוצת סיכון עכשיו – אם אתה מעשן או עישנת בעבר באופן כבד ואתה מעל גיל 50, לך לרופא ודרוש את הבדיקה. עכשיו היא בסל, קופת החולים צריכה לכסות את זה. אל תחכה שיציעו לך, תהיה פרואקטיבי. המסר השני הוא למי שכבר אובחן עם סרטן ריאה – בדוק את התיק שלך. האם הרופא הציע לך בדיקת סקר כשהיית בקבוצת סיכון? אם לא, ייתכן שיש לך עילה משפטית.המסר השלישי הוא כללי: אל תסמוך על המערכת שתזכור הכל בשבילך. קח אחריות על הבריאות שלך, שאל שאלות, דרוש מידע. אלה החיים שלך".

האם יש סיכוי שהמצב ישתפר בעתיד?

"אני מקווה. עכשיו כשהבדיקה בסל, קופות החולים צריכות לפנות באופן יזום לכל מי שנמצא בקבוצת סיכון ולהזמין אותם לבדיקה. צריך להיות מנגנון שמזהה אוטומטית מטופלים מעל גיל 50 עם היסטוריית עישון משמעותית ושולח להם הזמנה. המטופל לא אמור לזכור את זה. אבל מעבר לזה, אני מקווה שהכתבה הזאת תעורר מודעות. גם אצל הציבור וגם אצל הרופאים. כשיהיו יותר תביעות משפטיות בנושא, המערכת תתחיל לשים לב ולשנות את הפרוטוקולים. זה יכול להציל חיים".

__________________________________

משרד עורכי הדין שבח הוא משרד מוביל בתחום תביעות הביטוח וזכויות רפואיות בישראל, עם למעלה מ-30  שנות ניסיון בתחום. במהלך השנים סייע המשרד ליותר מ-30,000 לקוחות לממש את זכויותיהם מול חברות ביטוח, מדינת ישראל, קופות חולים וקרנות פנסיה. בראש המשרד עומד עו"ד דניאל שבח, ד"ר למשפטים ובעל תואר שני בפילוסופיה, המנהל פורומים בנושאי נזיקין ורשלנות רפואית. המשרד מתמחה בתביעות ביטוח חיים, ביטוח בריאות, דחיות ביטוח, איחור בגילוי מחלות קשות, תביעות סיעוד, אובדן כושר עבודה, רשלנות רפואית, תאונות דרכים.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי