ב-16 בנובמבר 2025 אישרה הממשלה תכנית לאומית לבטיחות בדרכים, בשנה שבה נרשם מספר ההרוגים הגבוה ביותר בתאונות דרכים מזה כשני עשורים. אולם, בחינה משפטית של ההחלטה מגלה פער משמעותי בין האופן שבו הוצגה התכנית לציבור לבין מה שאושר בפועל במסגרת דיני התקציב.
החלטת הממשלה כוללת תקציב מוגדר של 50 מיליון שקל בלבד כתקציב חד שנתי עד סוף שנת 2025, ואילו לגבי השנים 2026-2030 הנוסח המשפטי מדבר רק על "בחינת מקורות למימון", ללא התחייבות תקציבית קונקרטית. מדובר בניסוח מקובל בהחלטות ממשלה כאשר אין מסגרת תקציבית קיימת והוא אינו יוצר מחויבות נורמטיבית.
השנה הקטלנית ביותר מזה שני עשורים
הרקע לתכנית הוא מצב חמור בכבישי ישראל. בשנת 2024 נהרגו 436 בני אדם בתאונות דרכים, המספר הגבוה ביותר מזה כשני עשורים. מדובר בעלייה חדה ביחס לשנת 2023, בה נהרגו 361 בני אדם. שנת 2025 צפויה להיות אף חמורה יותר: עד אמצע נובמבר כבר נרשמו למעלה מ-400 הרוגים, ומסתמן, על פי תחזיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) וגורמים מקצועיים, שעד סוף השנה תהיה 2025 הקטלנית ביותר מזה עשורים.
מה אושר בפועל: 50 מיליון שקל עד סוף השנה
במישור התקציבי, הממשלה אישרה תקציב של 50 מיליון שקל בלבד לשנת 2025, המיועד בעיקר לתגבור אכיפה משטרתית (מצלמות, נוכחות בשטח ופעולות אכיפה יזומות) וכן להסברה. הכסף עובר ממשרד התחבורה למשטרה, ולא לרלב"ד עצמה. חשוב להדגיש: מדובר בתקציב חד-שנתי בלבד, לחודש וחצי הנותרים עד סוף שנת 2025, ולא בחלק ממסגרת תקציבית רב-שנתית מסודרת.
לגבי השנים 2026-2030, ניסוח ההחלטה הוא זהיר ביותר: הממשלה "רושמת לפניה" את הודעת שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לפיה "במסגרת תקציב 2026 ייבחנו מקורות למימון שלבים נוספים בתכנית". מדובר בניסוח של כוונה לבחון, ולא בהתחייבות תקציבית קונקרטית. במסגרת דיני התקציב וההחלטות ממשלה, זהו ניסוח חלש שאינו יוצר מחויבות משפטית.
התכנית המקורית: 350 מיליון שקל לשנה
התכנית שגיבשה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) היא בהיקף גדול משמעותית. מנכ"ל הרלב"ד אמר בדיון בכנסת שהתכנית המקורית שבנתה הרשות הוערכה בכ-900 מיליון שקל. לאחר משא ומתן, הרלב"ד התפשרה על 350 מיליון שקל לשנה למשך חמש שנים (2026-2030), בסך כולל של כ-1.75 מיליארד שקל.
בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בתחילת נובמבר, סמנכ"ל משרד התחבורה אדי בן ליש הציג את פירוט התכנית המתוכננת:
יעד: הפחתה של 25% במספר ההרוגים בתוך חמש שנים (עד 2030)
תקציב שנתי מתוכנן: 350 מיליון שקל לשנים 2026-2030
חלוקת התקציב השנתי:
120 מיליון שקל - טיפול במרחב עירוני.
100 מיליון שקל - כבישים בינעירוניים.
35 מיליון שקל - תגבור אכיפה דיגיטלית.
75 מיליון שקל - הסברה, חינוך ופעילות הרלב"ד.
איך הוצגה ההחלטה לציבור?
בהודעות רשמיות של הרלב"ד ושרת התחבורה לאחר אישור הממשלה, הוצג הדבר כאישור של "התכנית הלאומית המלאה". הרלב"ד הצהירה בהודעותיה לתקשורת כי "התכנית המלאה בהיקף 350 מיליון שקל לשנה תתוקצב במסגרת תקציב 2026" וכי ה-50 מיליון שקלים הם רק "גשר" להתחלת היישום המיידי בחודשיים הקרובים.
אולם כאמור, בחינה משפטית של החלטת הממשלה מראה כי אין התחייבות תקציבית מפורשת ל-350 מיליון לשנה, אלא רק רישום של כוונה לבחון מקורות תקציביים. במסגרת דיני התקציב וההחלטות ממשלה, המשמעות היא שאין ודאות שהתקציב אכן יאושר בעתיד והדבר יהיה כפוף לדיוני תקציב 2026, החלטות קבינט התקציבים ואישור הכנסת.
משמעותו המשפטית של הניסוח
הניסוח "רושמת לפניה" ו"ייבחנו מקורות" אינו יוצר התחייבות משפטית מחייבת. ניסוח זה, המקובל כאשר אין מסגרת תקציבית קיימת, אינו יוצר מחויבות נורמטיבית. משמעות הדבר היא שגם אם יש כוונה פוליטית לתקצב את התכנית המלאה, אין מחויבות משפטית לעשות זאת. התקציב העתידי כפוף לדיוני קבינט התקציבים, החלטת הממשלה ואישור הכנסת - מסלול שיכול להשתנות בהתאם לשיקולים תקציביים, מדיניים וכלכליים. היעדר התחייבות תקציבית יוצר גם קושי מבחינת שקיפות לציבור ולגורמי המקצוע לגבי היקף המשאבים שייועדו למאבק בתאונות הדרכים בשנים הקרובות.
מבחינה מעשית, הרלב"ד וארגוני החברה האזרחית והמערכות המקצועיות יצטרכו להמשיך ולפעול להבטחת התקציב במסגרת הדיונים על תקציב 2026, ואין כל ביטחון שהתקציב המלא יאושר.
היעדים: מ-50% ל-25%
מעניין לציין כי גם יעד ההפחתה במספר ההרוגים הונמך משמעותית. לפני יותר משש שנים, הרלב"ד גיבשה תכנית לאומית להפחתה של 50% במספר ההרוגים עד 2030. התכנית שהוצגה כעת מדברת על הפחתה של 25% בלבד - יעד הנמוך בחצי מהיעד הקודם. לפי מקורות מקצועיים, גם ביחס ליעדי Vision Zero של מדינות ה-OECD, מדובר בהנמכת ציפיות משמעותית.
השוואה לתכנית שיינין
לצורך השוואה, תכנית שיינין לבטיחות בדרכים שיושמה בתחילת שנות ה-2000 כללה תקציב של כ-500 מיליון שקל. על פי חישובים עדכניים, סכום זה שווה כמעט למיליארד שקל בערכי היום. התכנית כללה שילוב של השקעות בתשתיות, אכיפה, הסברה, חינוך וטיפול נקודתי בקבוצות סיכון. בהשוואה אליה, התכנית הנוכחית, גם אם תאושר במלואה ב-350 מיליון שקל לשנה, היא הרבה יותר צנועה ביחס לעומק המשבר הנוכחי.
תגובות וביקורת
ארגונים מקצועיים ועמותות לבטיחות בדרכים הגיבו בחריפות להחלטה. מנכ"ל עמותת "אור ירוק", עו"ד יניב עקב, כינה את ההחלטה "בדיחה עצובה על חשבון הציבור" וטען כי בשנה הקטלנית ביותר מזה 20 שנה, הממשלה מקצה סכום של 50 מיליון שקל בלבד, תוך שהתקציב המובטח "צומצם" לשבריר.
גל רייך, מייסד שותף בארגון "נתון לשינוי", אמר כי 50 מיליון שקל הם "המעט וההכרחי", אך "בושה שלא נמצאו 350 מיליון שקל לשנה שמתחילה בקרוב". רייך הזכיר כי 350 מיליון הם בערך שליש ממה שהרלב"ד העריכה כתקציב הנדרש (כ-970 מיליון) וקרא לשרת התחבורה "לעמוד על התקציב הזה ואף יותר מכך" בדיוני תקציב 2026.
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, אמר בדיון הוועדה כי גם 350 מיליון לשנה הם "לא מספיק, אבל התחלה". כלומר, גם הצד הפוליטי שמלווה את המהלך מודה שהתקציב, גם אם יגיע במלואו, אינו עומד במדרגה אחת עם היקף הבעיה.
אי ודאות תקציבית מול משבר קטלני
לסיכום, החלטת הממשלה מיום 16 בנובמבר 2025 כוללת התחייבות תקציבית קונקרטית ל-50 מיליון שקל בלבד כתקציב חד-שנתי עד סוף שנת 2025, המיועדים בעיקר לאכיפה משטרתית. לגבי השנים 2026-2030, אין התחייבות מחייבת אלא הצהרת כוונות לבחון מקורות תקציב עתידיים, בכפוף לדיוני תקציב 2026, החלטות קבינט התקציבים ואישור הכנסת.
השאלה האם התכנית תקבל את מלוא התקציב המתוכנן בהיקף של 350 מיליון שקל לשנה תישאר פתוחה ותלויה בהחלטות עתידיות. בשנה בה נרשם שיא שלילי של הרוגים בתאונות דרכים והתחזיות לתום שנת 2025 חמורות עוד יותר, אי הוודאות התקציבית המשפטית מעוררת שאלות משמעותיות על רצינות ההתמודדות עם המשבר.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
