מה עושים כשהבן שלכם מתקשר מהבסיס ואומר: "אמא, אבא, הזמינו אותי לחקירה"? ברגע הזה, הכל משתנה. הבן שלכם, שעד אתמול היה ילד, עומד עכשיו מול מערכת משפטית שאתם לא מכירים, עם כללים שונים והרבה על כף המאזניים.
"ההחלטות הקריטיות ביותר מתקבלות בדקות הראשונות של החקירה, לפני שהחייל בכלל מבין במה הוא חשוד", אומר עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, אלוף משנה במילואים וכיום בעלים של משרד עורכי דין, שראה במו עיניו איך טעויות קטנות בשלב זה הופכות לתוצאות הרות גורל.
מהו בית הדין הצבאי וכיצד הוא שונה מבית המשפט האזרחי? האם חייל שעומד לדין נהנה מאותן זכויות כמו אזרח?
עו"ד כהן רוכברגר: "בית הדין הצבאי הוא גוף משפטי פלילי מיוחד שהוקם לפי חוק השיפוט הצבאי והוא דן בכתבי אישום שהוגשו בעניינם של חיילים בסדיר, בקבע, במילואים ואוכלוסיות מסוימות נוספות. יש נקודות דמיון בין בית המשפט האזרחי לבית הדין הצבאי, אבל יש גם לא מעט נקודות שוני, אפילו בהרכב השופטים. בבית הדין הצבאי לא כל השופטים הם משפטנים, יש גם מפקדים. סדרי הדין שונים במידה מסוימת, דיני הראיות מותאמים לצבא ויש עבירות צבאיות מיוחדות שאפשר לדון בהן רק בבית הדין הצבאי.
"גם מדיניות ההעמדה לדין פלילי נוקשה יותר וגם הענישה שונה. רמות הענישה בבית הדין הצבאי בדרך כלל גבוהות וחמורות יותר מאשר בבתי המשפט האזרחיים. ועוד, עבור מי שנידון לעונש מאסר של שנה ומעלה, באזרחות פועלת ועדת שחרורים, ובצבא תדון בעניינו ועדת לעיון בעונש צבאית שמשקללת גם שיקולים צבאיים של משמעת והרתעה. בשורה התחתונה, יש בהחלט דמיון בין סוגי ההליכים, אבל יש גם שוני מהותי ומאפיינים ייחודיים להליכים הפליליים בצבא, וחשוב להכיר את ההבדלים כדי לתת לחייל את ההגנה המלאה".
אילו עבירות נפוצות ביותר בצבא? על מה חיילים בדרך כלל עומדים לדין?
"אני מתייחס כאן לעבירות הנפוצות בבתי הדין הצבאיים, כי מלבד העבירות הפליליות, יש גם אלפי חיילים שעומדים מדי שנה לדין משמעתי בפני מפקדים על עבירות משמעת.
"בבתי הדין הצבאיים, העבירות הנפוצות ביותר הן שימוש והחזקה בסמים, לרוב 'סמים קלים', מריחואנה וגראס, עבירות של היעדרות מן השירות, עריקות או השתמטות לפרקי זמן ממושכים. ויש עבירות נוספות רבות שמיוחסות לחיילים בבתי הדין הצבאיים, שהם מעין מיקרוקוסמוס של האזרחות: עבירות רכוש, אלימות, נשק, מין ומרמה.
"סוג מיוחד של עבירות שנדונות בבתי הדין הצבאיים, שכמעט לא קיימות באזרחות, הן עבירות שמיוחסות לחיילים בעקבות פעילות באירועים מבצעיים, אימונים או פעילות בט״ש. אם עלה חשש - בדרך כלל בעקבות תלונות של פלסטינים או של ארגונים - למעשים אסורים תוך כדי פעילויות כאלו, בין אם באופן מכוון ובין אם מתוך רשלנות או פזיזות, ונטען שהם גרמו לנזק או לפגיעה, תהיה חקירה פלילית ולעתים גם העמדה לדין פלילי.
"כפי שאנחנו רואים עכשיו בפרשה הסוערת שנוגעת ל'כוח 100' בבסיס שדה תימן, שם היתה חקירת מצ״ח נוקבת והוגש נגד הלוחמים כתב אישום בטענה להתנהגות פסולה מצידם למול מחבל פלסטיני, חקירות בעניינים אלה עלולות לנחות באופן לא קרוא על חיילים ולוחמים נורמטיביים ולטלטל את חייהם".
במקרים רגישים, כאשר חייל מואשם בשימוש בכוח לא מידתי או באירוע בטחוני, איך ההגנה עובדת במקרים כאלה?
"מקרים מבצעיים או תלונות על התנהגות לא נאותה ביחס לפלסטינים הם מהמקרים הרגישים ביותר שנחקרים ולעתים גם נדונים במערכת המשפט הצבאית. החקירה מתאפיינת בדרך כלל ברגישות מיוחדת. יחידה מיוחדת במצ"ח מיועדת לחקור אירועים מבצעיים, וגם בפרקליטות הצבאית יש יחידה לעניינים מבצעיים – אלה נועדו לפעול עם ידע מיוחד בהקשרים האלה, כדי להגיע להחלטות הראויות.
"לכן", מוסיף עו"ד כהן רוכברגר, "חשוב מאוד שגם הסניגור שמלווה את הלוחם באירועים מבצעיים יהיה עם בסיס הידע והניסיון המשמעותיים, כמו גם עם היכרות מעמיקה עם אופי השירות המבצעי, היחידות, הפעילות הצבאית בשטח, בלחימה ובבט"ש. הידע והניסיון ברכיבים האלה הם הכרחיים כדי לחבר את האופן שבו הלוחם מתאר בחקירה ובמשפט את כוונותיו ופעולותיו עם המציאות הבטחונית המיוחדת, הרגישה והמורכבת. אם הלוחם לא יידע לתאר את הדברים באופן הנכון, המפורט והמדויק, התוצאה עלולה להיות שגורמי החקירה והתביעה יראו בו אחראי לתוצאה החמורה וייחסו לו עבירה פלילית".
האם חייל חייב להגיע לחקירה לבד או שיש לו זכות לעורך דין? האם ההורים שלו מיודעים מיד כשהוא נחקר?
"קודם כל, חשוב לדעת שבחקירה עצמה אין זכות לחייל להיות עם ליווי - לא עם הורה וגם לא עם עורך דין בתוך חדר החקירות. הוא לבדו מול החוקרים, וזה הכלל גם לגבי אזרחים. יש חריגים יוצאי דופן, אם מדובר בנחקר שהוא קטין או בעל מוגבלות.
"מה שכן, ובכך חשיבות קריטית, יש אפשרות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה וגם תוך כדי חקירה. ההיוועצות בסנגור במהלך החקירה היא לא בנוכחות פיזית בחדר החקירות, אבל אם החייל הנחקר מבקש להתייעץ, גורמי החקירה צריכים לאפשר לו לעשות הפסקה ולהתייעץ באופן דיסקרטי בחדר סטרילי שלהם אסור להאזין בו לשיחה.
"עצה חשוב מאוד לכל חייל: אל תתחיל את החקירה לפני שהקדמת והתייעצת עם עורך דין צבאי. אם ידוע שעומדת להיפתח חקירה בקרוב, חשוב להקדים ולהתייעץ מבעוד מועד. אם חייל נשלף ונלקח לחקירה, חשוב מאוד להתייעץ מתוך חדר החקירות בשלב המוקדם ביותר האפשרי ועוד לפני מסירת הגירסה. ההיוועצות בעורך דין צברי בשום אופן לא מגבירה את החשדות או הראיות נגד החייל המתייעץ, ולא פעם הייעוץ הנכון יכול לחלץ את החייל מבור של חשדות חמורים ולהוביל לתוצאה שונה לחלוטין".
מהו דיון משמעתי לעומת הליך פלילי בצבא?
"המפקדים הם אלה שיוזמים ומקיימים את הדין המשמעתי. יש אלפים רבים של הליכים כאלה מדי שנה והם נערכים על גבי מסמך שנקרא טופס 630. החייל נכנס לחדר שבו יושב המפקד כקצין שיפוט ונותן בפניו את הדין בעקבות תלונה שהוגשה, בדרך כלל על ידי מפקד אחר.
"הדין המשמעתי מתנהל על בסיס פרוצדורה וכללים מסוימים, אבל יש בו שיקול דעת רחב מאוד למפקד, גם ביחס לקביעת האשמה וגם ביחס לקביעת העונש. לא פעם החייל יישלח בעקבות הרשעה בדין המשמעתי לענישה מחמירה, שיכולה להסתכם גם במחבוש של מספר שבועות. זה יכול היות הליך כואב, אך הדין המשמעתי נשאר בתוך הצבא בלבד ואין לו השלכות על האזרחות, לא ברישום פלילי ולא בדרך אחרת. לעומת זאת, העמדה לדין פלילי בבית דין צבאי היא כתב אישום לכל דבר. לא פעם עלול להילוות לחקירת המצ״ח גם מעצר, ולעתים הוא מתמשך גם למעצר עד תום ההליכים שעלול להימתח על פני שבועות וחודשים.
"העמדה לדין פלילי בצבא עלולה להסתיים ברישום פלילי מלא שילווה שנים ארוכות את החייל, גם באזרחות, ולהוביל לעונש כבד, במקרים מסוימים של חודשים ואפילו שנים. המשמעויות הפליליות במקרים אלה דומות מאוד למשמעויות של הרשעה וענישה בבתי המשפט האזרחיים.
"מקרים של חקירת מצ״ח או כתב אישום בעבירות פליליות מובהקות, עם סיכון להשלכות חמורות, הם-הם המקרים שמחייבים את ההגנה המשפטית ההדוקה והמלאה ביותר מצד עורך דין צבאי, כדי לצמצם למינימום את הפגיעה בחייל גם בשלב הנוכחי וגם להמשך חייו".
המלחמה הנוכחית הביאה גל של חיילים פצועים ונפגעי נפש. איך משרד הביטחון מתמודד עם הנפח הזה? האם יש שינויים בתהליכי ההכרה?
"מלחמת חרבות ברזל אכן הביאה לעלייה עצומה בהיקפי הנפגעים, הן בגוף והן בנפש, מבין חיילינו בסדיר ובמילואים. ברור לחלוטין שמי שלחם והגן והיה חשוף למראות קשים ולחוויות מורכבות, יש הצדקה מלאה לכך שיוכר ויקבל את המעטפת המקסימלית ממשרד הביטחון.
"כדי לקבל הכרה, צריך לפנות בבקשה למשרד הביטחון, לאגף השיקום. החוק קובע תהליך סדור עם כמה שלבים: ראשית, הפנייה תיבדק על ידי קצין התגמולים בשאלת הקשר הסיבתי בין הפציעה או המחלה לשירות הצבאי. ורק אם עוברים בהצלחה את ה'שער' הזה, תינתן הכרה ובהמשך תתכנס ועדה רפואית שתקבע את שיעור אחוזי הנכות.
"אני רואה שיפור משמעותי במערכת, במשרד הביטחון ובאגף השיקום בשנים האחרונות, במיוחד לאחר האירוע הקשה שבו איציק סעידיאן פגע בעצמו 'שלאחריו משרד הביטחון קידם את תכנית 'נפש אחת'. מאז ניכר שיפור משמעותי גם באופן המהותי שבו מתייחסים באגף השיקום למקרים וגם במהירות התגובה היחסית. עם זאת,, עדיין מדובר בתהליך מורכב, תהליכי ולא פעם ממושך וכמובן מאוד מלחיץ.
"ייעוץ נכון ומקצועי של עורך דין הבקיא בדיני צבא וביטחון יכול גם להקל על הדרך וגם להביא לתוצאות המיטביות, גם בעצם ההכרה במקרים המורכבים שבהם הקשר הסיבתי אינו מובהק וגם במיקסום של היקף הזכויות והאחוזים שייפסקו בוועדה הרפואית".
המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
תוכן ממומן
