עיקרי הדברים:
• הביטוח הלאומי מעניק תגמולים ראשוניים לנפגעי עבודה, אך מדובר בפיצוי מוגבל שאינו מכסה את מלוא הנזקים שנגרמים לעובד.
• במקרים של רשלנות מעסיק, תאונת דרכים או גורם אחראי אחר, ניתן להגיש תביעה אזרחית ולקבל פיצוי מלא לפי דיני הנזיקין, מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי.
• אבחון נכון של סוג התאונה, זהות הגורם האחראי והמסלול המשפטי כבר בתחילת הדרך עשויים להשפיע משמעותית על היקף הפיצוי וזכויות הנפגע.
_____________________________________
עובדים רבים שנפגעו בתאונת עבודה סבורים שתגמולי הביטוח הלאומי הם השלב האחרון, אך בפועל מדובר רק בשלב הראשון. הבנת ההבדלים בין זכויות מול הביטוח הלאומי, לבין תביעה אזרחית נגד גורמים אחראים, עשויה לעשות את ההבדל בין פיצוי חלקי לבין מימוש מלוא הזכויות.
עו"ד אזי נ. כהן, מי אחראי לשלם פיצויים לעובד שנפגע בתאונת עבודה ומה ההבדל בין פיצוי מהביטוח הלאומי לבין תביעה אזרחית נזיקית שמגישים לעתים נגד המעסיק?
"במרבית המקרים, כאשר עובד נפגע בעבודה, הגורם הראשון שאחראי לפצות אותו הוא המוסד לביטוח לאומי. כל עוד הביטוח הלאומי משתכנע שמדובר בתאונה שאירעה במסגרת העבודה, הוא ישלם, ללא קשר לשאלת האשם או האחריות.
"הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה, פיצוי בגין נכויות זמניות וקבועות, תשלומים בתקופת אי־כושר, ואף מממן טיפולים מסוימים שאינם כלולים בקופת החולים, כמו רפואה משלימה וקנאביס רפואי. במקרים מתאימים יינתנו גם שיקום והכשרה מקצועית.
"מדובר בזכויות חשובות שמאפשרות לעובד להתאושש מבלי לקרוס כלכלית, אך חשוב להבין: אלה אינם פיצויים מלאים על כל הנזקים, אלא תשלומים מוגבלים שנקבעו בחוק. כך למשל, דמי הפגיעה משולמים עד 90 ימים בלבד ומחושבים לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, בכפוף לתקרה יומית. גם פיצוי בגין נכות זמנית מחושב מ־75% מהשכר, ומי שנקבעה לו נכות נמוכה מ־9% לא יקבל פיצוי כלל. נכות צמיתה בשיעור 9%–19% מזכה בפיצוי מוגבל ל־43 משכורות בלבד, ומעל 19%, עדיין מדובר בפיצוי חלקי.
"לעומת זאת, לפי דיני הנזיקין הפיצוי מחושב לפי השכר המלא, כולל מלוא ההפסדים בתקופת המחלה, הפסדי השתכרות עתידיים עד גיל פרישה, גם בנכויות נמוכות מ־9%, וכן פיצוי על כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', נסיעות וכל נזק נוסף שניתן להוכיח, לעבר ולעתיד".
באילו מקרים עובד שנפגע בתאונת עבודה יכול לתבוע את המעסיק בנוסף לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי?
"במקרה שהעובד נפגע במסגרת העבודה עקב רשלנות כלשהי של המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק שלרוב מבוטח בביטוח חבות מעבידים שמכסה תביעות מסוג זה. בדרך כלל, במקרה של תאונות עבודה, מרבית התביעות המוגשות כנגד המעסיק הן בטענה שהוא לא הדריך הדרכת בטיחות מתאימה או מספיקה בהתאם לתקנות הבטיחות, בין אם מדובר בעבודה על מכונה או מכשיר מסוים או לא הדריך הדרכת בטיחות מתאימה לעובד שמבצע עבודות מסוכנות כמו עבודה בגובה, עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים או חומרים מסוכנים.
"פעמים רבות מוגשות תביעות כנגד המעסיק מאחר והוא סיפק כלי עבודה פגום כמו סולם לא תקין או לא מתאים לעבודה הספציפית שביצע העובד או במקרה והמעסיק לא סיפק אמצעי בטיחות תקין או לאחר שסיפק אמצעי תקין אך כזה שאינו מתאים לעבודה שבוצעה בעת התאונה כמו כפפות מגן לא מתאימות, אוזניות ומסיכות מגן שאינן מגנות מסכנות הכרוכות בעבודה שבוצעה.
"בנוסף, הגשנו תביעות גם נגד מעסיקים שהתרשלו בכך שדרבנו את העובד להתאמץ ולעבוד קשה מדי וגרמו בכך לפציעה, וכנגד מעסיקים שהעסיקו את העובד בתנאי עבודה מסוכנים וגרמו בכך למחלות מקצוע.
"במשרדי יש אינספור דוגמאות למקרים שרשלנות מעסיק גרמה לתאונה או מחלה של עובד והעובד כלל לא היה מודע לכך בתחילת התהליך. לכן, אל תפטרו את המעסיק מאחריות לפני שבדקתם את הנושא עם עו''ד מנוסה בתחום תאונות העבודה.
"עוד אוסיף, שבניגוד לדעה הרווחת, אין שום חובה שביטוח לאומי יאשר את התאונה כתאונת עבודה על מנת שנגיש תביעה כנגד המעסיק. פעמים רבות ביטוח לאומי דחה תביעות של עובד מאחר שלא השתכנע שהפגיעה שנגרמה היא בהגדרתה תאונת עבודה, אולם במסגרת התביעה בבית משפט, חויב המעסיק בתשלום פיצוי למלוא הנזקים שנגרמו לעובד".
מה קורה כאשר תאונת דרכים מוגדרת גם כתאונת עבודה? למשל, עובד שנפגע בדרכו לעבודה או במהלך נסיעה עבור המעסיק - איך נקבע מי משלם את הפיצויים?
"במקרה שתאונת דרכים מוגדרת בהתאם לחוק גם כתאונת עבודה נהיה זכאים לתשלומים ופיצויים גם מביטוח לאומי וגם נוכל לתבוע את חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה ואחראית לפצות בתאונה זו.
"מה שחשוב לדעת במקרה כזה, זה שההגדרה של תאונת דרכים לפי החוק והלכות בתי המשפט כוללת מקרים שאינם תאונות דרכים קלאסיות וכוללות מקרים של פגיעה עקב נפילה מרכב או משאית בעת שפורקים מטען או בעת ירידה מהרכב לאחר חניה, פגיעה בעת פתיחה או טריקת דלת הרכב, פגיעה לאחר יציאה מהרכב לצורך תיקון תקר בגלגל, פגיעה מחפץ שנפל מרכב בזמן נסיעה, שריפה או פציעה שנגרמה מתקלה מכנית ברכב, נפילה באוטובוס או ברכבת ועוד".
מדוע חשוב לקבוע מראש את סוג התאונה והאם מדובר בתאונת דרכים או לא?
"זאת משום שסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים קבע שבמקרה זה קביעת הנכות של הוועדה הרפואית של הביטוח לאומי תחייב גם את בית המשפט. כלומר, במקום שמומחה רפואי שימנה בית המשפט יקבע את הנכות שנגרמה לנפגע, הוועדה של הביטוח הלאומי תכריע מהי הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה ובית המשפט יהיה כפוף להחלטה ולמעשה יכריע רק לעניין גובה הפיצוי המגיע בעקבות אותה נכות".
איך ולמה זה צריך להשפיע על ההתנהלות שלנו בתביעה מסוג זה?
"על מנת להכריע אם לאפשר לוועדה של ביטוח לאומי להכריע את גובה הנכות או למומחה בית המשפט, כל תביעה צריכה להישקל בכובד ראש ואין כלל אצבע אחד אלא החלטה בהתאם לפרמטרים רבים שכוללים, בין היתר, את סוג הפציעה".
האם תוכל לשתף דוגמה ממקרה שטיפלת בו, שבו הצלחת להוכיח רשלנות של המעסיק ולהשיג פיצוי נוסף מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי?
"ראשית, אציין כי מרבית המעסיקים מבוטחים בביטוח חבות מעבידים כך שהתביעה מנוהלת מול חברת הביטוח ולכן אין סיבה לחשוש מהגשת התביעה ומדובר בתביעה לגיטימית ומקובלת.
"שנית, תביעה שמוגשת לבית המשפט ומנוהלת בצורה מקצועית מול הגורמים בצד שכנגד בדרך כלל מובילה לסיום מהיר של ההליך ולקבלת הפיצוי המגיע פעמים רבות מבלי שהלקוח מתייצב אף לא לדיון אחד בבית משפט. זאת, בתנאי שעורך הדין הדריך נכון את הלקוח בתיעוד ואיסוף הראיות הקשורות לנסיבות קרות התאונה והנזקים שנגרמו לנפגע בעקבותיה.
"דוגמה ראשונה אתן דווקא ללקוח בשם רפי שנפגע במהלך עבודתו כפועל ייצור. מנהלו דחק בו לעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות ודרש ממנו הספק גבוה מהרגיל, מה שהוביל לפגיעה אורתופדית קשה שאילצה אותו להפסיק לעבוד במשך חודשים ארוכים. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכיר בפגיעה כתאונת עבודה מאחר שהפגיעה לא תועדה במסמכים הרפואיים ואבחון הבעיה הרפואית לקח זמן רב.
"במסגרת התביעה כנגד המעסיק הגשנו ראיות שהוכיחו את הדרישה של המנהל לעבוד בצורה מאומצת ואף הצלחנו לשכנע את המומחה הרפואי כי הפגיעה נגרמה מסיבה זו ולא אחרת. כתוצאה מכך, שוכנע בית המשפט כי מדובר בתאונת עבודה שגרמה לנכות גבוה והתיק הסתיים בתשלום מלוא נזקיו של התובע בגובה של מאות אלפי שקלים.
"במקרה נוסף, הצלחנו להוכיח לביטוח הלאומי כי ללקוח המשרד שעבד בסיעוד וטיפל בבעלי מוגבלויות נגרמו נזקים אורטופדיים משמעותיים בהתאם להלכת המיקרוטראומה, כלומר נזקים קטנים ומצטברים לאורך זמן ולא בתאונה אחת ויחידה, וזאת עקב תנאי עבודה קשים שכללו הרמת מטופלים בוגרים במהלך כל שעות העבודה ללא אמצעי עזר מספקים.
"גם במקרה זה, לאחר שנקבעו ללקוח נכויות צמיתות, הוגשה תביעה כנגד המעסיק בשל העובדה שלא סיפק אמצעי עזר וכוח אדם מספקים לביצוע העבודה ואף לא הדריך בצורה נכונה להרמת משקלים כבדים. גם במקרה זה בית המשפט חייב את המעסיק לשלם פיצויים גבוהים במאות אלפי שקלים, בנוסף על הפיצויים ששילם הביטוח הלאומי".
האם יש הבדל בזכויות בין עובדים שכירים לעובדים עצמאיים או קבלנים במקרה של תאונת עבודה?
"ההבדלים העיקריים והחשובים ביותר בין זכויות של שכירים לעצמאיים מבחינת הזכויות המגיעות מביטוח לאומי הם שעצמאי לא יקבל תשלום עבור 12 הימים הראשונים של דמי הפגיעה. בנוסף, השכר הקובע לתשלום דמי פגיעה או נכות מעבודה במקרה של עצמאי נקבע בהתאם לשכר עליו דיווח לביטוח לאומי, אפילו ששכרו האמיתי גבוה יותר.
"מניסיון אישי שלי בלבד, רמת החשדנות כלפי עצמאיים גבוהה הרבה יותר והם נדרשים להציג ראיות רבות להוכחת נסיבות התאונה, כמו פרטים ומסמכים של לקוח אליו נסעו בעת התאונה או אשר אצלו התרחשה התאונה. לכן, המלצה שלי לעצמאיים אשר נפגעו בתאונת עבודה היא לתעד כל ראיה ופרטים של עדי ראיה לתאונה מאחר שסביר להניח שתזדקקו להם הרבה יותר מאשר עובד שכיר.
"הבדל חשוב נוסף, הוא שלעצמאי אין מעסיק אותו ניתן לתבוע בגין רשלנות, אולם יש מקרים שבהם תאונה נגרמה בשל פגם בציוד. אז ניתן לבחון אם ניתן לתבוע יבואן או יצרן, או במקרה שבו התאונה נגרמה עקב רשלנות של מזמין העבודה".
מה הם המועדים החוקיים להגשת תביעה נגד מעסיק בגין תאונת עבודה ומה קורה אם עובד מפספס את המועד?
"תביעה לנזקי גוף כנגד מעסיק כפופה לדיני ההתיישנות הרגילים אשר קובעים כי ניתן להגיש תביעה עד שבע שנים ממועד התאונה או המועד שבו נודע לעובד על עילת התביעה כנגד המעסיק. איחור מעבר למועדים אלה הוא מהותי ולא יאפשר הגשת תביעה".
_______________________________________
עו״ד אזי נ’ כהן הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בנזקי גוף, תאונות עבודה ותביעות נזיקין מורכבות, עם ניסיון רב בייצוג עובדים מול המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים וחברות ביטוח. עו״ד כהן מלווה נפגעים משלב מיצוי הזכויות הראשוני ועד להשגת פיצוי מלא, תוך שילוב ידע משפטי מעמיק והיכרות מעשית עם ההתנהלות מול כלל הגורמים המעורבים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
תוכן ממומן
