ח"כ טלי גוטליב. "אני מחפשת את היועמ"שית מיארה, שהיא ראש הנחש". צילום: פרטי


עיקרי טור הדעה: 

•    בהצהרה חריפה ומפורטת, חושפת ח"כ טלי גוטליב את מה שהיא מגדירה כ"סאגה איומה של מערכת יחסים מושחתת" בצמרת מערכת המשפט בישראל. 
•    במרכז הפרשה: הדלפת סרטון מחקירת לוחמי כוח 100, יחסים מפוקפקים בין היועצת המשפטית לממשלה, לפרקליטה הצבאית הראשית, והפרת כללים בסיסיים של שיטת המשפט. 
____________________________________________________________

כל משפטן ממוצע, אילו היו אומרים לו שצמרת מערכת המשפט תיכנע לשחיתות איומה ותפעל ממניעים אישיים וזדוניים, לא היה מאמין. גם אני לא רציתי להאמין, עד לפרשיית כוח 100. אני סבורה שבשנה האחרונה, אם יש משהו שהובלתי בשדה השיח הציבורי, זה המאבק לחתירה לחקר האמת. למרות ההתנגדות, למרות רעשי הרקע, למרות הרפש והדמוניזציה. מעשה שהיה, כך היה:

גרסת המחבל הראשונית - נקודת המוצא

ביום שבו פורסם מעצרם של לוחמי כוח 100, הצלחתי להשיג את גרסתו הראשונית של המחבל. קיים כלל בדיני ראיות, לפיו הגרסה הראשונית של קורבן אלימות נחשבת לגרסת אמת. כאשר קראתי את גרסתו, שלא כללה כל זכר להתעללות מצד לוחמינו, היה ברור לי שמדובר בשקר מוחלט. אולם זו היתה רק תחילת ההתחלות.

פרסום הידיעה והדלפת הסרטון

הזדעזעתי לגלות שפורסמה ידיעה על חשד למעשה מיני במחבלים, ללא הפעלת צנזור על המידע. תהיתי מה חשבה הפרקליטה הצבאית שיקרה לחטופינו בשבי חמאס, כאשר ידיעה כזו מתפשטת בעולם כאש בקש.

במסגרת דיוני ועדת חוץ וביטחון, הגיע תובע צבאי ראשי שלימים היה עצור בפרשה. חקרתי אותו והעליתי בפניו שברגע פרוץ החקירה, כל הסרטונים היו אצלו, והוא הבהיר ואישר שאין תג בתיק ללא אישור הפצ"רית.

בדיון נוסף בוועדת חוץ וביטחון, התייצבה הפצ"רית. הטחתי בה שהיא או מישהו מטעמה הדליף את הסרטון, על סמך שאלות ששאלתי את התובע והתשובות שקיבלתי. אמרתי לה שאם ידיה נקיות, היא מוזמנת להציג את הטלפון שלה ואת התכתובות עם גורמי התקשורת שעבדו עם העיתונאי גיא פלג. בקשתי, כמובן, לא נענתה.

יולי אדלשטיין, אז יו"ר ועדת חוץ וביטחון, הוציא אותי מהוועדה והעניש אותי. אמרתי לו: "אתה מעדיף את יוקרתה של הפרקליטה ואינך דואג ללוחמינו".

הסרטון שלא הראה דבר

במשך תקופה ארוכה ליוויתי את חשיפת הסרטון הארוך על ידי גיא פלג, שהוקרא בפאתוס רב עם חשדות כבדים, חשדות שלא היה להם זכר בסרטונים עצמם. נסעתי לשדה תימן וראיתי את המסכים בחמ"ל. הובהר לי שלא ניתן לראות פרטים בסרטונים, והכל משוקף בכל רגע. אין מצב שהתרחש מעשה מיני מבלי שייקלט במצלמות, שכן הכל מצולם ברציפות. זעקתי והתקוממתי. 

סגן הפצ"רית עשהאל, שמונה לחקור את התיק, הגיע לוועדת חוץ וביטחון ודיווח שמתבצעת "בדיקה". הטחתי בו: "אדוני, הייתי סנגורית. אל תניח שאנחנו ברפיון שכלי. המשמעות של עריכת בדיקה בפלילים היא שלא נעשה דבר! לא נחקר אף אחד באזהרה, לא נחקרה הפרקליטה או הצוות שלה, לא מוגשות בקשות לצווי תפיסה או חדירה למחשבים. אתה לא עושה כלום".

בג"ץ ושומרי הסף

הוגש בג"ץ על ידי עורכי הדין שייצגו את לוחמי כוח 100. בדיון, נציגת היועמ"ש טענה שמתבצעת חקירה. אמרתי לשופטת דפנה ברק ארז: "הם משקרים לך. הם אמרו לנו בוועדת חוץ וביטחון שעושים בדיקה, שמשמעותה שלא מתבצעת שום פעולת חקירה". השופטת ברק ארז השיבה: "הם שומרי סף, הם לא משקרים". זה היה שיא האבסורד בתיק.

הפוליגרף שחשף את האמת

מסתבר כי לא סתם התעקשנו על מינוי אלוף זיני לראש השב"כ. אין לי ספק שאילו מונה רונן בר נותר בתפקידו, לא היינו מגלים את האמת לעולם.

יד ימינה/ החברה הקרובה של הפצ"רית, שהיתה אמורה להתמנות לשופטת צבאית, עברה לשירות הביטחון הכללי לבדיקת שב"כ. השב"כ ערך לה פוליגרף. מבדיקת הפוליגרף עלה שהיא, בהוראת הפצ"רית, הדליפה את הסרטון לגיא פלג. מכאן החלה סאגה איומה של מערכת יחסים מושחתת, שמתבטאת בהגנה של היועצת המשפטית לממשלה על הפצ"רית.

מערכת יחסי השחיתות

במשך למעלה משנה טענתי שקיימת מערכת יחסי שחיתות בין היועמ"שית לפצ"רית - כל אחת מגנה על השנייה. בין היתר, הפצ"רית הגנה על בנה של מיארה ולא העמידה אותו לדין וסגרה תיק של גניבת אפוד קרמי עם מחסניות. הבן, שהיה משוחרר מהצבא, יוצג על ידי עו"ד יוסי בנקל, שגויס למילואים כסנגור בנסיבות חריגות. בנקל התקשר למתלונן שנגנב ממנו האפוד ואמר לו שהוא מקושר למשפחה חזקה. כך החזירה מיארה לפצ"רית באי-חקירה של הדלפת הסרטון.

שקרים בצמרת

התגלו שקרים שהדעת לא סובלת בצמרת הפרקליטות. הפרקליטה הצבאית הראשית, לאחר שהדברים נודעו בפוליגרף, הודתה במעשה ההדלפה. במעשה זה העדיפה את יוקרתה האישית על פני יוקרת לוחמינו.

הסרטון המודלף, שאין בו ראיה לעבירת מין, משמש נגד לוחמינו לדיראון עולם. החשדות הבדויים הגדילו את האנטישמיות בעולם. האו"ם קבע בדו"ח שישראל מבצעת עבירות מין בפלסטינים, לא פחות ולא יותר, וכל זה על ידיה של הפצ"רית. אך הפצ"רית אינה המטרה העיקרית. אני מחפשת את היועמ"שית מיארה, שהיא ראש הנחש, שקשורה ב"יד רוחצת יד" ובמערכת של "שמור לי ושמור לך" בצמרת מערכת המשפט.

צוות החקירה המיוחד

מיארה בנתה צוות חקירה מיוחד (צח"מ), בחסות בועז בלאט, שחקר רק את הפצ"רית והצוות שמקיף אותה. מערכת יחסי השחיתות הגיעה לכדי כך שראש להב 433, ששאל מדוע הפצ"רית נחקרת בבניין סודי של משרד הביטחון, מצא עצמו תחת חשדות של ניגוד עניינים בחקירה אחרת. למעשה הוא לא נעצר, כי לא היה נגדו דבר, אך המסר היה ברור: כך יעשה למי שלא חפץ ביקרה של מיארה.

זה נשמע כמו סדרה בנטפליקס, אבל זו המציאות

זה נשמע כמו פרק בתחקיר דרמטי או בסדרה בנטפליקס, אך זו המציאות. רק התחלנו לגעת בה. היועצת המשפטית של משרד המשפטים קבעה שקיים ניגוד עניינים לכאורה ושמיארה אינה יכולה לפקח על החקירה. אולם מיארה לא גילתה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים שאנשי הצוות הקרוב שלה - אלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, וחגי הרוש, עורך דין ויד ימינה - פיקחו על החקירה של גל עשהאל, שתקו, הכחישו ולא אמרו דבר. לו היתה היועצת המשפטית של משרד המשפטים יודעת זאת, היתה קובעת שכל צמרת הפרקליטות אסורה בנגיעה לתיק.

רפ"ק רינת סבן - עוד חוליה במעגל

רפ"ק רינת סבן, חוקרת בדרגת רב פקד בצוות החקירה, אמורה היתה לזמן את מיארה לחקירה, אך גם היא נגועה ב"יד רוחצת יד". סבן הגישה תביעה נגד המשטרה בטענה שלא קודמה. מיארה הגישה מסמך התומך בטענותיה כנגד המפכ"ל. כך רינת סבן החזירה טובה במניעת זימונה של מיארה לחקירה. פניתי למפכ"ל בדרישה לזמן את מיארה לחקירה, שכן הוא אחראי לעבודתה התקינה של המשטרה ולמניעת שחיתות.

מה קורה כשמערכת המשפט משתמשת בכוחה לרעה?

השנה הזו הובילה, בעקשנות, לחקר האמת. מה קורה כאשר מערכת משפט שבצמרתה עושים שימוש לרעה בכוח להגן על חברים, תוך רמיסת כל כלל בסיסי? מתגלה טלטלה איומה.

ובעוד אני כותבת מילים אלה, מיארה לא נחקרה, נותרה בתפקידה, אלון אלטמן בתפקידו, חגי הרוש בתפקידו. מסתבר שמיארה פנתה לשר הביטחון דאז, יואב גלנט, פעמיים, כדי להניא אותו מחקירת הדלפת הסרטון שגרם נזק לביטחון המדינה ולחוסנה.
תצהיר שקרי לבג"ץ

מיארה הגישה תצהיר לבג"ץ שבו נכתב ש"אין עוד פעולות חקירה לביצוע". זה הביא למחיקת העתירה. אולם, כאשר מיארה כתבה את התצהיר, לא בוצעה אפילו פעולת חקירה אחת. היא הגישה תצהיר שקרי לבג"ץ. במסמך של היועצת המשפטית של משרד המשפטים נרשם שגם אם מיארה תטען שרומתה על ידי הפרקליטות הצבאית הראשית, עדיין קיים ניגוד עניינים לכאורה. אולם, מיארה לא תוכל לטעון שהוטעתה, שכן אנחנו יודעים שאלון אלטמן וחגי הרוש, מספר שתיים שלה, פיקחו על החקירה.

למען הדמוקרטיה

מתוך תקווה לשמירת הדמוקרטיה, חייבים לזכור שמערכת אכיפת החוק היא רבת חשיבות. אם נאפשר אפרטהייד משפטי שיוצר דין אחד לקבוצה אחת ודין אחר לקבוצה אחרת, ונאפשר רחיצת ידיים הדדית בשלטון - היכן נמצא עצמנו?

זה דורש אומץ. כאשר אני אומרת דברים אלה בזמן אמת, מסתכלים עלי לעתים בעין עקומה. זה נשמע קיצוני. אבל לפעמים אין ברירה וחובתי להביא בפניכם את האמת כדי לפעול לשמירת הדמוקרטיה, הרשויות והמוסדות שאמורים לשמור על רצון הריבון, הסדר הציבורי והחוק - יהיה המפר אותו אשר יהיה.

חכמינו זכרונם לברכה אמרו שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, כי הציפיות מהם כה גבוהות. בהשאלה, אף אחד בצמרת אינו צדיק, אך אם בהם נפלה שלהבת נוראית כזו, מה יאמרו אזובי הקיר?

אזכיר לבג"ץ, שהיה יכול לבצע את תפקידו נאמנה: אמרתי לשופטת דפנה ברק ארז שלא בוצעה כל פעולת חקירה, והיא סמכה על "שומרי סף". זה היה תפקידה לבדוק. גם ידיה, בתום לב או שלא בתום לב, היו במעל. לא ניתן לתת החלטה על יסוד אמירה בלבד, ללא בדיקה. בדקה, הדבר היה נמנע ומתגלה בזמן.

בתקווה לשנה חדשה שבה נוכל להחזיר את הפרדת הרשויות למקומה, את כוחה של כל רשות ואת כיבוד כל רשות על ידי רשות אחרת.


בשורות טובות לעם ישראל!