החקירה חשפה לכאורה רשת של חשודים בעבירות מין דיגיטליות נגד קטינים | אילוסטרציה: AI
עיקרי הכתבה:
- הקו הפלילי נחצה הרבה לפני מגע פיזי עם ילד: גם צפייה, שיתוף והתכתבויות עלולים להיחשב עבירות חמורות
- "הרשת לא רק מאפשרת ביצוע עבירות, אלא גם מאיצה אותן ומרחיבה את היקפן בצורה דרמטית"
- עבירות מין דיגיטליות נגד קטינים נחשבות כיום לעבירות חמורות לכל דבר ועניין - גם בלי מגע פיזי
___________________________________________
חקירת יחידה 105 בלהב 433 שהותרה לפרסום השבוע חשפה לכאורה רשת של גברים ונשים ששיתפו תכנים מיניים הנוגעים לקטינים ובתוכם – ילדיהם, עודדו זה את זה לבצע עבירות מין והחליפו עצות כיצד להסתיר את המעשים. במרכז הפרשה עומד תושב מרכז הארץ בשנות ה־40 לחייו, שנאשם כי צילם תכנים מיניים של ילדיו הקטנים בזמן שישנו והפיץ אותם ברשת תחת כינויים אנונימיים. עד כה נעצרו בפרשה כמה חשודים נוספים.
אלא שמעבר להתכתבויות המזעזעות שפורסמו וההלם הציבורי, הפרשה ממחישה עד כמה עולם עבירות המין נגד קטינים השתנה בשנים האחרונות.
אם בעבר מרבית עבירות המין התרחשו בעיקר במרחב הפיזי, כיום חלק משמעותי מהפגיעות מתחיל דווקא בעולם הדיגיטלי: בקבוצות סגורות, בפלטפורמות אנונימיות, בשיתוף תכנים ובהתכתבויות שנראות לעיתים בתחילת הדרך כמו "פנטזיה" או "שיח פרטי".
לדברי עו"ד שרון נהרי - מומחה למשפט פלילי, פשיעה בינלאומית ועבירות מין, הציבור עדיין לא מבין עד כמה החוק בישראל מחמיר כיום גם ביחס לעבירות שמתבצעות "רק" דרך מסך.
מתי "פנטזיה" הופכת לעבירה פלילית?
"הרבה אנשים נוטים לחשוב שכל עוד מדובר 'רק בדיבורים', 'פנטזיות' או התכתבויות בתוך קבוצה סגורה, אין כאן עבירה פלילית אמיתית. זו תפיסה שגויה ומסוכנת מאוד", אומר עו"ד נהרי. "מבחינת הדין הפלילי בישראל, הקו נחצה הרבה לפני מגע פיזי עם קטין".
לדבריו, גם אדם שמעולם לא פגש קטין פיזית עלול למצוא עצמו חשוד בעבירות חמורות מאוד:
"אפילו צפייה בחומר פדופילי כבר עלולה להכניס אדם לתוך המישור הפלילי. ברגע שאדם עובר משיח תיאורטי כללי לפעולות שיש בהן עידוד, תכנון, שידול, בקשה לקבלת חומרים, שיתוף תכנים אסורים, צפייה בחומר פדופילי, הפצה שלו, הדרכה כיצד לבצע עבירות או יצירת קשר בעל אופי מיני עם קטינים - הוא כבר עלול להימצא עמוק בתוך המישור הפלילי".
לדברי עו"ד נהרי, בתי המשפט בוחנים כיום לא רק אם בוצעה עבירה בפועל, אלא גם מה הייתה תרומתו של כל אדם ל"מעגל הפגיעה".
"בתי המשפט בוחנים לא רק האם בוצעה עבירה בפועל, אלא גם מה הייתה הכוונה, מה הייתה תרומתו של כל אדם למעגל הפגיעה, והאם ההתנהלות שלו חיזקה, עודדה או אפשרה עבירות נגד קטינים".
"הרשת לא רק מאפשרת עבירות - היא גם מאיצה אותן"
לדברי עו"ד נהרי, אחד השינויים הדרמטיים ביותר בשנים האחרונות הוא המעבר של עבירות מין נגד קטינים מהמרחב הפרטי והסגור אל מרחב דיגיטלי קבוצתי.
"בעבר עבריין היה פועל לרוב לבד ובחשאיות. היום הרשתות החברתיות, קבוצות טלגרם, פורומים סגורים ופלטפורמות אנונימיות יצרו מציאות אחרת לגמרי", הוא אומר.
"אנשים בעלי נטיות עברייניות מוצאים קהילות שלמות שבהן הם מקבלים חיזוק, נורמליזציה ולעיתים אפילו ‘הדרכה מקצועית’ כיצד לפעול, כיצד להסתיר ראיות ואיך לא להיתפס".
עוד הוא מוסיף כי "הסכנה הגדולה היא שהקבוצות הללו יוצרות תחושת לגיטימציה פנימית. אדם שהיה אולי נשאר ברמת פנטזיה פרטית נחשף לפתע לאחרים שמעודדים, משתפים תכנים, מחליפים ‘טיפים’ ומטשטשים גבולות מוסריים ומשפטיים".
לדבריו, "במקרים רבים זו בדיוק הנקודה שבה מתרחשת ההסלמה. הרשת לא רק מאפשרת ביצוע עבירות, אלא גם מאיצה אותן ומרחיבה את היקפן בצורה דרמטית".

כך פועלת יחידה 105
לדברי עו"ד נהרי, אחת הטעויות הגדולות ביותר של חשודים היא המחשבה שאפשר באמת להסתתר ברשת באמצעות כינויים פיקטיביים, קבוצות סגורות או שימוש ב – VPN.
"אנשים מאמינים שכינוי פיקטיבי, טלגרם, VPN או קבוצות 'סגורות' מגינים עליהם. בפועל, יחידה 105 והגורמים הטכנולוגיים המלווים אותה מפעילים יכולות מתקדמות מאוד של מודיעין דיגיטלי, הצלבות מידע, שחזור פעילות, חדירה למכשירים וניתוח תקשורת מקוונת".
עו"ד נהרי מספר כי יחידה 105 פועלת בשיתוף משטרה, פרקליטות, מומחי סייבר וגורמי רווחה, ומנהלת חקירות מורכבות גם בתוך אפליקציות מוצפנות, קבוצות טלגרם, דיסקורד, פורומים סגורים ורשתות אנונימיות.
עוד הוא מסביר כי החקירות אינן נשענות רק על "פריצה לטלפון", אלא על שילוב של עבודת מודיעין דיגיטלית רחבה: הצלבת כתובות IP, נתוני ספקיות תקשורת, פעילות סמויה ברשת, שחזור קבצים שנמחקו ולעיתים גם שיתופי פעולה בינלאומיים עם רשויות אכיפה בחו"ל.
לדבריו, חלק מהיכולות הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש כלל אינן נחשפות לציבור: "ישנן יכולות שמזכירות מבחינת התחכום את עולם הפעילות הביטחונית והשב"כ, במיוחד כאשר מדובר בפענוח פעילות אנונימית, חדירה לרשתות סגורות ואיתור משתמשים מאחורי זהויות בדויות". עוד הוא מוסיף כי "במקרים רבים אדם בטוח שהוא 'אנונימי', אך בפועל הותיר אחריו שובל דיגיטלי רחב מאוד".
גם צפייה בחומר פדופילי היא עבירה
עו"ד נהרי מדגיש כי הציבור עדיין אינו מבין עד כמה השתנתה בשנים האחרונות הגישה המשפטית לעבירות מין דיגיטליות נגד קטינים.
"היום לא מדובר רק באיסור על ביצוע מעשה פיזי בקטין. גם צפייה בחומר פדופילי היא עבירה פלילית. גם החזקה, הורדה, שיתוף, שמירה בענן, העברה בקבוצות או הפצה חוזרת נחשבים עבירות חמורות".
לדבריו, "המחוקק ובתי המשפט אימצו את התפיסה שכל צפייה כזו ממשיכה למעשה את הפגיעה בילד המצולם ותורמת לשוק עברייני שלם שמבוסס על ניצול קטינים".
מה הורים צריכים להבין היום
עו"ד נהרי מסביר כי עבור הורים רבים פרשות כאלה נתפסות כ"עולם אפל" ורחוק מהם, אך המציאות מורכבת הרבה יותר.
"סימני אזהרה דיגיטליים יכולים לכלול הסתגרות קיצונית מול מסכים, שימוש בחשבונות סודיים, מעבר תכוף לאפליקציות מוצפנות, מחיקת שיחות באופן קבוע, קשרים חריגים עם מבוגרים ברשת, שינויי התנהגות חדים, חרדות, סודות מוגזמים סביב הטלפון או ניסיונות להרחיק הורים ממכשירים דיגיטליים".
עם זאת, הוא מדגיש כי "אין משמעות הדבר שכל סימן מעיד על עבירה, אך מודעות הורית הפכה כיום לחלק מרכזי מההגנה על קטינים".

רק עבירות מחשב? ממש לא
לדברי עו"ד נהרי, מערכת המשפט כבר אינה מתייחסת לעבירות כאלה כאל "עבירות מחשב" שוליות או טכניות.
"מה שהציבור אולי הכי לא מבין הוא שבעידן הנוכחי עבירות מין דיגיטליות נגד קטינים אינן נתפסות עוד כ'עבירות מחשב' טכניות או משניות. מערכת המשפט מתייחסת אליהן כאל עבירות מין חמורות לכל דבר ועניין".
עוד הוא מוסיף כי "בתי המשפט מבינים כיום שהנזק לקטינים אינו מסתיים ברגע הצילום, אלא נמשך כל עוד החומרים נצפים, נשמרים ומופצים ברשת. לכן גם הענישה וגם מדיניות האכיפה הפכו מחמירות בהרבה מאשר בעבר".
עו"ד שרון נהרי נמנה עם בכירי המשפטנים הפליליים בישראל. הוא מומחה בעל שם בעבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, הסגרות ועבירות מין. לאורך השנים ייצג דמויות מפתח בציבוריות הישראלית ורשם לזכותו שני תקדימים משמעותיים בבית המשפט העליון.
** המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]






