עוה"ד הפלילי הבכיר עופר ברטל מנתח את התהליכים שהובילו לשינוי במעמדה של מגילת העצמאות - ממסמך הצהרתי וסמלי לכלי פרשני שבית המשפט נעזר בו גם בסוגיות עקרוניות, לרבות בהקשרים של חוקי יסוד וזכויות אזרח. לדבריו, בהיעדר חוקה מוסכמת והסדרה ברורה של סמכויות הרשויות, נוצר לאורך השנים חלל חוקתי שבית המשפט אינו יכול להתעלם ממנו, ולכן הוא נדרש להכריע גם במחלוקות עקרוניות ולחפש להן עוגן ערכי.
בתוך מציאות זו, מסביר ברטל, מגילת העצמאות, שנתפסה לאורך שנים כטקסט מכונן, הפכה עבור חלק מהשופטים למקור שממנו ניתן לשאוב את ה"אני מאמין" של החברה הישראלית. בראיון מיוחד ליום העצמאות ה – 78 של מדינת ישראל, הוא מסביר כיצד התהליך הזה התפתח, מדוע הוא בא לידי ביטוי גם בפסיקות הנוגעות לחוקי יסוד, ולמה גם בשנת 2026 המגילה ממשיכה לשמש עוגן חוקתי ומצפן ערכי במציאות הישראלית.
עיקרי הכתבה:
· המגילה כבר לא רק סמל: בשנים האחרונות היא משמשת גם ככלי פרשני בפסיקות בג"ץ, כולל בדיונים על חוקי יסוד.
· היעדר חוקה: כשאין מסמך חוקתי מוסכם, בית המשפט פונה לעיתים למגילה כמקור ערכי להכרעה במחלוקות.
· מה צפוי קדימה: בלי חוקה מוסכמת, המחלוקות סביב סמכויות בג"ץ והכנסת צפויות להימשך.
עו"ד ברטל, האם למגילת העצמאות יש סמכות משפטית או שהיא רק מסמך הצהרתי?
"זו שאלה קשה מאוד, והיא לא לגמרי מוכרעת בפסיקה. יש לנו רק פסק דין אחד לגביה. קודם כל, מגילת העצמאות לא הוכנה כמו שמכינים חוקה; לא היו לגביה דיונים אינסופיים עם פלגים שונים של החברה, דתיים ולא דתיים, או השקפות חברתיות שונות. הייתה התייעצות כלשהי על הנוסח, אבל לא כזו שדומה למה שראוי לחוקה.
יחד עם זאת, מעולם לא הושמעה התנגדות משמעותית לאיזושהי פסקה מהפסקאות שלה. היא נלמדה במשך שנים כטקסט מכונן, ובמשך הזמן - כשהיא הוזכרה בפסיקה ובנאומים של גדולי האומה - היא החלה להיות מוגדרת כ'אני מאמין' של האומה. זהו מסמך שמראה את הערכים המשותפים לכל מי שהחליט לחיות על האדמה הזאת שלנו, וכך היא הוכרה."
עו"ד עופר ברטל, צילום: ראובן קטסרו
החלל שנוצר בהיעדר חוקה
בהתייחסו למחסור בחוקה, מציין עו"ד ברטל שמכיוון שאין לנו חוקה - והכנסת הראשונה התחמקה מתפקידה כאספה מכוננת "כי זה תפקיד קשה מאוד, אנחנו סוחבים עד היום את המחסור במסמך שמדבר על הדברים המרכזיים: הרשויות, הסמכויות של כל אחת מהן, השאלות איפה מתחילה סמכות אחת ואיפה נגמרת השנייה, ומתי רשות יכולה להתערב במעשי רעותה. בגלל המצב הזה, נותרו בעיות חוקתיות רבות.
בשונה מהכנסת, בית המשפט לא יכול לדחות הכרעות למועד בלתי ידוע. כשמגיעה לפתחו בעיה שהוא מוסמך לדון בה, הוא חייב להכריע. לכן, בית המשפט תמיד מחפש מקור משפטי שממנו הוא יכול לשאוב את הערכים המרכזיים של האומה, שלאורם צריך להכריע במחלוקות הקשות של היום."
הפנייה החדשה של בג"ץ למגילת העצמאות
עו"ד ברטל מנתח את המגמות האחרונות: "לאחרונה, בית המשפט התחיל לפנות למגילת העצמאות. יש שופטים שהחליטו לראות בה מסמך מכונן ולשאוב ממנה אולי את הסמכות להתערב בחוקי יסוד. זו הפעם הראשונה שבית המשפט קבע שיש לו סמכות להתערב בחוקי יסוד שמחוקקת הכנסת, ולא רק בחוקים רגילים, ואת הסמכות הזו הוא מנסה למצוא בערכים שהמגילה מייצגת.
זה קרה בעקבות השינוי שעשתה הכנסת בעילת הסבירות. כשניסו למנוע מבג"ץ את היכולת להשתמש בעילה הזו, הוגשו עתירות שטענו כי צמצום שיקול הדעת של בית המשפט באופן כה נרחב אינו חוקתי. בג"ץ החליט שיש לו סמכות להתערב, וקבע שהתיקון אינו תקף. את הסמכות הוא מצא, בין היתר, בכך שצמצום עילת הסבירות נוגד את הערכים שהאבות המייסדים הסכימו עליהם בנוסח המגילה."
המגילה כבסיס לחוקה משותפת
מאז ינואר 23 והרפורמה המשפטית אותה ביקשה הקואליציה להכיל עולות דרישות מחברי אופוזיציה רבים להכיל את המגילה כבסיס לחוקה משותפת. לטענת עו"ד ברטל, "זה בדיוק מקור הטענה של חלק ממפלגות האופוזיציה. מדובר במסמך מכונן המייצג ערכים שלא השתנו - ערכים שהם המכנה המשותף הבסיסי ביותר לדתיים, חילוניים, מוסלמים, יהודים, נוצרים וכל שאר העדות בארץ."
האם אזרח יכול להסתמך על המגילה בתביעה משפטית?
"לא. המגילה היא לא חוק. השתמשו בה כדי לייצג את הערכים הגדולים שלאורם מתנהלת המדינה, אבל בדיונים בבתי המשפט, בתביעות אזרחיות או פליליות, אני לא רואה מקרה הגיוני שבו בית משפט יבטל משהו רק כי הוא סותר את ערכי המגילה. בסופו של דבר, החוק הוא שמגן עלינו, ומרבית החוקים מתיישבים ממילא עם נוסח המגילה.
החוק מגן עלינו הרבה יותר, והגיע הזמן שהכנסת שלנו, למרות המחלוקות הגדולות, תגיע סוף סוף להסכמה על מסמך חוקתי. המחלוקות שליוו אותנו בשנים האחרונות, ובעיקר סביב מה שכינו 'ההפיכה המשטרית', מחייבות הכרעה. זה הכרחי כדי למנוע שסעים גדולים בעם.
האם המגילה עדיין רלוונטית ב-2026?
היא מאוד רלוונטית. היא מדברת על הדברים הכי גדולים, לא על הקטנים. בדיוק כפי שאנחנו סופגים ערכים ממסמכים עתיקים כמו התנ"ך, כך גם מסמך שמדבר על ערכי יסוד נשאר תמיד רלוונטי."
בסופו של דבר, מגילת העצמאות לא הפכה לחוק מחייב, אבל במציאות שבה אין חוקה מוסכמת, היא ממשיכה למלא תפקיד שמדינות אחרות מסדירות מראש. עבור הציבור, המשמעות היא שהשאלות על גבולות הכוח בין בג"ץ לכנסת לא צפויות להיעלם, ושגם מסמך שנכתב ב-1948 ממשיך להשפיע על ההכרעות המשפטיות של 2026.
מגילת העצמאות, צילום: פרטי
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
