רבים מהמבוטחים מתקשים למצות את זכויותיהם מול הוועדות הרפואיות ומערכת הביטוח הלאומי. אילוסטרציה: AI
עיקרי הכתבה:
- אל תסתכלו רק על "הבעיה העיקרית": אחוזי הנכות הגבוהים מסתתרים לעיתים דווקא בשילוב בין מחלות משניות
- הכוח להפוך החלטות: ליווי משפטי נכון בוועדות הרפואיות יכול להפוך קצבה זמנית לקצבת נכות קבועה
- כסף שמחכה ב"כיסים" נוספים: מיצוי זכויות רפואיות אינו עוצר בביטוח הלאומי; יתכן שבבדיקה מקצועית, ניתן למצוא זכויות נוספות
_______________________________________________
רבים מהתובעים בישראל בטוחים שדי בהגשת טפסים לביטוח הלאומי כדי לזכות בקצבה, אך המציאות בשטח מראה אחרת: דחיות, קיצוץ בקצבאות וייאוש מול המערכת. עו"ד אורית בן שושן מסבירה מדוע אסור להתמקד רק בבעיה רפואית "ראשית", איך הופכים החלטה זמנית לקבועה, ולמה אסור לכם לוותר על הכספים המגיעים לכם ממקורות נוספים.
כשהמצב הרפואי מתדרדר, המאבק האמתי הוא לא רק מול המחלה, אלא גם מול המנגנונים הבירוקרטיים. עו"ד אורית בן שושן, מומחית למיצוי זכויות רפואיות, רואה מדי יום אנשים שנופלים בין הכיסאות. "אנשים מגיעים אליי בדרך כלל אחרי שקיבלו דחייה," היא מספרת. "הם מנסים להגיש תביעה לבד, ובמקום לקבל קצבה, הם מוצאים את עצמם במצב גרוע יותר מזה שהתחילו בו."
מדוע?
"כי המערכת מדברת בשפה רפואית-משפטית שרוב האנשים פשוט לא מכירים. טעות קטנה בניסוח, או השמטה של מסמך שנראה ללקוח שולי, עלולות להינעל בתוך המערכת ולהפוך למכשול שקשה מאוד להסיר בהמשך."
המלכודת: כשניסיון להגדיל את הקצבה מוביל לביטולה
אחד המקרים המטלטלים שמתארת עו"ד בן שושן נוגע לאישה שסבלה מהחמרה במצבה הנפשי על רקע המלחמה. "היא הגישה בקשה להחמרת מצב בצורה לא מקצועית. התוצאה הייתה קטסטרופלית: במקרה שלה - במקום שיעלו לה את אחוזי הנכות, המוסד לביטוח הלאומי פשוט דחה אותה מקבלת קצבת הנכות הכללית, דהיינו הפחית לה את אחוזי הנכות. כאשר היה מדובר בקצבה אשר נקבעה לצמיתות. רק אחרי שנכנסתי לתמונה והגשתי ערעורים תוך התייחסות מעמיקה לכלל הבעיות הרפואיות שלה, הגענו להישג ולהחזר תשלום הקצבה, ואף הצלחנו להגדיל את שיעור הקצבה."
הטעות הנפוצה: להסתכל על "המחלה העיקרית" בלבד
לדברי עו"ד בן שושן, אחת הסיבות המרכזיות לכישלון בתביעות היא חוסר היכולת של הלקוח לראות את התמונה המלאה. "אנשים מתרכזים במחלה אחת ספציפית, שהיא מבחינתם העיקרית - למשל מחלה אונקולוגית. אבל מה עם הסוכרת? מה עם הבעיות האורתופדיות? מה עם המצב הנפשי שנוצר כתוצאה מהקשיים התפקודיים?"
השיטה של עו"ד בן שושן כוללת "הצלבת נתונים" יסודית: "אני לומדת את התיק דרך רשימת התרופות והאבחנות של רופא המשפחה. לפעמים החולה עצמו אינו מודע לכך שסעיף 'קטן' של סוכרת או בעיית גב יכול להיות זה שיביא לצירוף ליקויים שיעלה את אחוזי הנכות המשוקללת מעל 60%, או לחילופין, יעלה את אחוז הליקוי העיקרי ביותר מ- 25%, על מנת לעבור סף רפואי של 40%, הסף המזכה במעבר לשלב השני לבחינת דרגת אי כושר. כלומר התובע נבדק האם הליקויים הרפואיים משפיעים על כושר עבודתו ואם כן באיזו מידה, אם זה אובדן כושר מוחלט או חלקי"
הטרטור הבירוקרטי של הנכות הזמנית
קושי נוסף שחולים רבים מתמודדים איתו הוא "הנכות הזמנית". משפחות של חולי דמנציה או חולים אונקולוגיים נאלצות להיגרר לוועדות רפואיות שוב ושוב, מה שמייצר עומס רגשי וכלכלי כבד. "היו לי שני מקרים קלאסיים לאחרונה של חולי דמנציה ואונקולוגיה שקיבלו נכות זמנית. לאחר שהגשתי ערעור על ההחלטה לקצבת נכות כללית, הפכנו את ההחלטה לזכאות לקצבת נכות לצמיתות. לדעתי, המשפחה צריכה להתרכז בטיפול הרפואי, לא בריצה לוועדות כל חצי שנה."
לא רק ביטוח לאומי: הכסף שאתם שוכחים אצל המעסיק ובחברות הביטוח
עו"ד בן שושן מדגישה כי הזכויות לא מסתיימות בביטוח הלאומי. "המומחיות שלי היא להוציא ללקוח את המקסימום מכל מקור אפשרי, וזה כולל פנסיית נכות מחברות הביטוח, תביעות אובדן כושר עבודה, וגם זכויות מול המעסיק."
היא מספרת על לקוחות ממשרדים ממשלתיים שלא ידעו שהם זכאים לקבל את ימי המחלה שצברו, כשלעיתים מדובר בזכאות לתשלום למשך שנה או יותר, במקרה של עובדים שנאלצו להתפטר בשל מצב רפואי: "אני דואגת שהם יקבלו פיצויים כדין מפוטר, מענקים ותוספות שיבטיחו להם הכנסה לכל החיים. אדם המתמודד עם פגיעה רפואית לא צריך להתרוצץ בין חמישה עורכי דין. אצלי במשרד ניתן לקבל מענה משפטי רציף ומרוכז תחת קורת גג אחת."
טיפ הזהב: אל תחכו ליום ה-61
כשעו"ד בן שושן נשאלת מתי זה "מאוחר מדי" לפנות, היא מצביעה על חלון הזמנים הקריטי: "מרגע קבלת הדחייה, מתקבלת הודעה על מועד הגשת הערעור. אם פספסתם אותו - אתם בבעיה, ותצטרכו לבדוק אלטרנטיבות נוספות. לכן, ברגע שמתקבלת ההחלטה מהביטוח הלאומי - זה הזמן לפנות לאיש מקצוע לקבלת הייעוץ או הסיוע להגשת ערעור"
השורה התחתונה ברורה: אל תצאו למלחמה מול הבירוקרטיה לבד. הכנה נכונה של התיק, ליווי בוועדות והסתכלות הוליסטית על כלל הזכויות הם ההבדל בין דחייה מתסכלת לביטחון כלכלי.
עו"ד ונוטריון אורית בן שושן הינה בעלת ותק של 16 שנה, מנהלת משרד בוטיק בנהריה בתחום המשפט האזרחי. המשרד מספק מעטפת משפטית כוללת ("One Stop Shop") בתחומי מיצוי זכויות רפואיות, נזיקין, דיני משפחה, מקרקעין ודיני עבודה.
** המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
תוכן ממומן
