2025 הייתה אחת השנים הקטלניות ביותר בכבישי ישראל זה כמעט שני עשורים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 455 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים במהלך השנה, עלייה של כ – 4% לעומת 2024 ו־18% יותר מהממוצע בשנים 2022–2024. במחצית הראשונה של 2026 נרשמה אמנם ירידה קלה, אך המספרים הקשים נותרו: 213 בני אדם נהרגו בכבישים בתוך שישה חודשים בלבד.
על רקע המאבק המתמשך בקטל בדרכים, המשטרה נערכת כעת לשינוי משמעותי במדיניות אכיפת המהירות באמצעות המצלמות הנייחות.
במסגרת השינוי, שצפוי להיכנס לתוקף בימים הקרובים, ספי האכיפה לא יהיו בהכרח זהים בכל מצלמה. הם ייקבעו בהתאם לרמת הסיכון במקטע הדרך, ובחלק מהמקומות גם חריגה של קמ"שים בודדים מהמהירות המותרת עלולה להוביל לדוח. המשטרה אינה מתכוונת לפרסם לציבור באילו מצלמות הוחמר הסף ובאילו הוקל, כך שמבחינת הנהגים המשמעות ברורה: אי אפשר יהיה להסתמך עוד על "מרווח ביטחון" מוכר מעל המהירות המותרת. באכיפה באמצעות מצלמה הנהג אינו נעצר במקום, והדוח מופק בעקבות התיעוד ונשלח לבעל הרכב.
אלא שדווקא נתוני הרלב"ד מעלים שאלה מעניינת לגבי סדרי העדיפויות באכיפה. לפי סיכום 2025, לפי נתוני הרשות, ב - 7% בלבד מהתאונות החמורות ב - 2025, נרשמה המהירות המופרזת כעבירת הנהיגה שגרמה לתאונה. לפניה נמצאות אי־מתן זכות קדימה להולך רגל עם 15%, אי־ציות לרמזור עם 13%, מעבר בין נתיבים עם 11% ואי־שמירת מרווח עם 10%. הנתונים אינם הופכים את המהירות לחסרת חשיבות: ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר, גדלים הסיכון לתאונה וחומרת הפגיעה במקרה של התנגשות. אבל הם כן מעוררים דיון בשאלה מדוע אחד מצעדי האכיפה הבולטים שמקודמים כעת מתמקד דווקא בעבירה שקל יחסית למדוד ולתעד באופן אוטומטי.
עבור הנהגים, הוויכוח הזה אינו תיאורטי. האם באמת אפשר לקבל מעתה דוח על חריגה של 5 קמ"ש בלבד? איך ניתן לדעת באיזה סף פעלה המצלמה, מה קורה מרגע שהרכב צולם, מתי דוח מהירות גורר גם נקודות והאם ניתן לערער על תוצאת המצלמה? עו״ד עמרי בן נתן ממשרד עורכי הדין בן נתן עמר ושות׳, העוסק בדיני תעבורה למעלה מעשור, מסביר מה עומד להשתנות, מה חשוב לדעת לפני שמשלמים דוח - ואילו אפשרויות עומדות בפני נהג שמחליט להילחם בו.
מצלמות המהירות: כך תעבוד מדיניות האכיפה החדשה
על פי הפרסומים, מאחורי המהלך עומדת עבודת מיפוי שביצע אגף התנועה, שבמסגרתה נבחנה כל מצלמת מהירות ביחס למקטע הדרך שבו היא מוצבת. בין השיקולים שנבדקו נמצאים היקף התאונות והנפגעים באזור, חומרת התאונות ומאפייני הדרך. על בסיס הנתונים האלה אמור להיקבע לכל מצלמה סף האכיפה המתאים למקטע שבו היא פועלת - ולא בהכרח סף זהה לזה של מצלמה אחרת.
וכאן נמצא השינוי המשמעותי: המספר שמגביל את המהירות ומופיע על התמרור אינו משתנה; מה שמשתנה הוא המרווח שמעניקה המשטרה בפועל לפני הפקת דוח.
חריגה שנהגים התרגלו לכך שאינה נאכפת עשויה להוביל כעת לדוח במקטע שבו הוחלט להדק את האכיפה. לפי הפרסומים, במקרים מסוימים הפער עשוי להצטמצם לכ־5 קמ"ש בלבד. מנגד, במקטעים שבהם רמת הסיכון נמוכה יותר ניתן יהיה גם להעלות את סף האכיפה.
הנהג עצמו לא אמור לדעת מהו הסף שנקבע למצלמה שלפניו. המשטרה אינה מפרסמת את מפת הספים החדשה, ולכן הדרך היחידה להבטיח שלא להיתפס היא, בפשטות, לנסוע בהתאם למהירות המותרת. כאשר מצלמה מתעדת רכב שעבר את סף האכיפה שנקבע לה, אין שוטר שממתין בהמשך הכביש: התיעוד משמש להפקת הדוח, שנשלח לאחר מכן לבעל הרכב הרשום.
עו"ד בן נתן, המשטרה הודיעה שספי האכיפה ישתנו ממצלמה למצלמה, אך לא תפרסם באילו כבישים הוחמרה האכיפה. האם נהג יכול לקבל מעכשיו דוח גם על חריגה של קמ״שים בודדים, ומה למעשה צריך נהג לדעת כדי להימנע מקנס?
"כן, וזו בדיוק הנקודה שהנהגים צריכים להבין. במשך שנים נוצרה אצל ציבור הנהגים תחושה שיש איזשהו "מרווח ביטחון" קבוע מעל המהירות המותרת. מבחינה משפטית זו תפיסה שגויה. המהירות שמופיעה בתמרור היא המהירות המותרת; סף האכיפה הוא מדיניות פנימית של המשטרה ולא זכות שמוקנית לנהג.
אנחנו כבר רואים שינוי בגישה, המשטרה החליטה להוריד את ספי האכיפה בחלק מהמצלמות, בעיקר בצמתים ובמוקדים שהיא מגדירה כמסוכנים. ומהיום לא קיים יותר 'טווח ביטחון' והמצלמה יכולה לצלם גם מ־2־3 קמ״ש מעל המותר.
מבחינת הנהג המשמעות פשוטה: אי אפשר יותר לבנות את הנהיגה על השאלה 'כמה המשטרה נותנת לי מעל המותר'. ייתכן שבכביש מסוים מצלמה לא תופעל בחריגה מסוימת ובכביש אחר כן.
חשוב גם לדייק: זה לא אומר שכל מצלמה בישראל מצלמת מעכשיו על 2־3 קמ״ש מעל המותר, ולא הייתי אומר לנהגים שיש כיום 'סף חדש' אחיד של מספר קמ״שים מסוים. להפך - השינוי הוא שאין להסתמך על סף אחיד. כמי שעוסק בדיני תעבורה למעלה מעשור, העצה שלי היום פשוטה מאוד: מי שרוצה להיות בטוח שלא יקבל דוח צריך להתייחס למהירות המותרת כאל הגבול. לא ל־Waze, לא למה שנהגים אחרים עושים ולא למה שהיה נהוג באותה מצלמה לפני שנה."
קיבלתי דוח ממצלמת מהירות על חריגה קטנה מאוד - האם בכלל יש טעם לערער או לבקש להישפט? באילו מקרים ניתן לבטל דוח מצלמה, ואילו טעויות או כשלים כדאי לבדוק לפני שמשלמים?
"בהחלט יש מקרים שבהם יש טעם לבדוק דוח, אבל אני לא ממליץ אוטומטית להילחם בכל דוח.
לפני שמשלמים אני בודק כמה דברים: מי היה בעל הרכב ומי נהג בפועל; האם מספר הרכב מזוהה בצורה חד־משמעית; מה הייתה המהירות המותרת במקום במועד העבירה; האם התמרור הרלוונטי היה תקין וברור; מהי המהירות שנמדדה ומהי המהירות שיוחסה לנהג לאחר ההפחתה, ככל שנעשתה; האם קיימים פגמים בצילום או בנתוני הדוח; האם נשמרו הדרישות הנוגעות לתקינות מערכת האכיפה; וכמובן האם קיימת בעיית התיישנות או המצאה.
בדוחות משמעותיים יותר אנחנו בוחנים גם את חומר הראיות הטכני: מסמכי המערכת, בדיקות תקינות, שרשרת הטיפול בראיה והתאמה בין הצילום לבין הנתונים המופיעים בדוח.
צריך לזכור שמצלמה היא מכשיר טכנולוגי. היא אינה 'מילה של אלוהים'. מצד שני, לא כל טענה כללית כגון 'אני בטוח שלא נסעתי במהירות הזאת' מספיקה כדי להפיל דוח. צריך למצוא כשל ראייתי או משפטי ממשי.
ויש כאן שינוי חשוב מאוד ב־2026: עבירות מהירות נכנסות בשלב הנוכחי של חוק הפרות תעבורה מינהליות. המשמעות היא שבעבירות שנכנסות למסלול החדש אנחנו כבר לא בהכרח בעולם הישן שבו עו״ד או הנהג מבקש להישפט. החוק יוצר מסלול של ערר לבית הדין המינהלי לתעבורה."
מה המשמעות של דוח מהירות מבחינת הנהג מעבר לסכום הקנס - מתי נרשמות נקודות, כמה נקודות אפשר לצבור לפני שמוטלות סנקציות, ובאילו חריגות מהירות כבר מסתכנים בזימון לבית משפט או בשלילת רישיון?
"זו אחת הטעויות הנפוצות שאני רואה. נהג מקבל 750 או 1,500 שקל וחושב שהשאלה היא אם משתלם לו לשלם. לפעמים הכסף הוא החלק הפחות משמעותי בדוח, הנקודות הן הסיפור האמיתי.
מבחינת שיטת הניקוד, הסנקציות מתחילות להיות משמעותיות כבר ב־12 נקודות. בטווח 12–22 נקודות נהג עשוי להידרש לקורס בסיסי בנהיגה נכונה; ב־24–34 נקודות לקורס נוסף; וב־36 נקודות ומעלה פסילת רישיון לשלושה חודשים בהתאם להסדר החל, עם צבירה חוזרת של 36 נקודות תקבלו פסילה של 9 חודשים, טסט תאוריה ובדיקות של המכון הרפואי.
לכן לפני שמשלמים דוח אני תמיד אומר: תבדקו קודם את מצב הנקודות שלכם. לאדם עם אפס נקודות ולאדם שכבר מחזיק 28 נקודות, אותו דוח בדיוק יכול להיות אירוע משפטי שונה לחלוטין.
עד כמה צילום של מצלמת א־3 הוא ראיה שקשה לערער עליה? אם נהג טוען שלא הוא נהג ברכב, שהמהירות שנמדדה אינה נכונה או שהמצלמה לא פעלה כנדרש - מה הוא צריך לעשות ואילו ראיות יכולות לסייע לו?
צילום א־3 הוא בהחלט ראיה משמעותית, אבל אין דבר כזה ראיה שאסור לבחון.
מערכת א־3 עברה לאורך השנים לא מעט הליכים משפטיים ודיונים בנוגע לאמינותה, היום לא הייתי בונה תיק רק על אמירה כללית ש"מצלמות א־3 אינן אמינות". צריך להיכנס לתיק הספציפי ולבדוק את הראיה הספציפית.
אם בעל הרכב אומר 'אני בכלל לא נהגתי', הוא צריך להבין שהדוח מגיע בדרך כלל לבעל הרכב הרשום. אם אדם אחר נהג, לא מספיק לומר זאת בעל־פה. צריך להגיש תצהיר שמבסס מי החזיק או נהג ברכב.
כאשר הטענה היא שהמדידה עצמה אינה נכונה, העבודה היא אחרת. אני רוצה לראות את התמונה המקורית, נתוני המדידה, זיהוי הרכב, המיקום, התמרור שהיה בתוקף, מסמכי התקינות הרלוונטיים וכל פרט שעשוי להשפיע על קבילות או משקל הראיה.
יש הבדל עצום בין לומר 'לא נראה לי שנסעתי 120' לבין להציג לבית הדין כשל קונקרטי בראיות. לכן, ההמלצה שלי היא לא לשלם מיד דוח שיש לו משמעות מבחינת נקודות או רישיון, ברגע שמשלמים, עלולות להיות לכך השלכות משפטיות שקשה מאוד לחזור מהן."
נתוני תאונות הדרכים מעלים שוב ושוב את השאלה אם ההתמקדות באכיפת מהירות מוצדקת, כאשר עבירות אחרות - כמו אי־מתן זכות קדימה, סטייה מנתיב, אי־שמירת מרחק והיסח דעת - מעורבות בתאונות רבות. האם ההחמרה באכיפת המהירות היא כלי אפקטיבי למאבק בתאונות, או שקל יותר למדינה לאכוף אותה ולהפיק באמצעותה דוחות?
"אני חושב שהתשובה מורכבת יותר משני הקצוות. אי אפשר לומר שמהירות אינה מסוכנת, פיזיקלית ובטיחותית, ככל שהמהירות גבוהה יותר, זמן התגובה והמרחק הנדרש לעצירה גדלים, ובמקרה של תאונה עוצמת הפגיעה בדרך כלל חמורה יותר. לכן בהחלט יש הצדקה לאכיפת מהירות, בעיקר במוקדים מסוכנים, ליד הולכי רגל ובצמתים.
אבל מכאן ועד להפוך את אכיפת המהירות לחזות הכול - יש מרחק גדול.
נתוני הרלב"ד עצמם מעניינים מאוד. בסיכום 2024, מתוך העבירות שנרשמו בתאונות חמורות, אי־מתן זכות קדימה להולך רגל היווה כ־14%, אי־ציות לרמזור כ־14%, מעבר בין נתיבים כ־11%, מהירות מופרזת כ־11% ואי־שמירת רווח כ־8%. כלומר, מהירות היא גורם משמעותי, אבל היא בוודאי אינה העבירה היחידה שמעורבת בתאונות קשות".
נתוני 2025, שפורסמו על ידי הרלב"ד בפברואר 2026, מחדדים עוד יותר את התמונה. בשנה זו נרשמה מהירות מופרזת כעבירת הנהיגה שתרמה ל־7% מהתאונות החמורות, לעומת 11% ב־2024. אי־מתן זכות קדימה להולך רגל עמד בראש הרשימה עם 15%, אחריו אי־ציות לרמזור עם 13%, מעבר בין נתיבים עם 11% ואי־שמירת רווח עם 10%. (ל.ג).
עו"ד בן נתן מוסיף:
"אני אומר את זה כבר שנים כעורך דין תעבורה: מצלמת מהירות היא אחד מאמצעי האכיפה הקלים ביותר להפעלה, היא לא צריכה לעצור רכב, לא צריך שוטר שיזהה נהג שמחזיק טלפון, לא צריך להוכיח סטייה מסוכנת או אי־מתן זכות קדימה בזמן אמת. המערכת מודדת נתון, מזהה לוחית ומפיקה אירוע אכיפה. לכן אני בהחלט מבין את הטענה הציבורית שלמדינה קל יותר לאכוף מהירות מאשר עבירות אחרות.
אבל אני גם לא מקבל את הטענה שכל אכיפת מהירות היא 'מסחטת כספים'. אם המשטרה מזהה צומת שבו יש תאונות קשות בגלל נהגים שמאיצים כדי להספיק רמזור ומורידה דווקא שם את סף האכיפה - מבחינתי זו יכולה להיות אכיפה נכונה וממוקדת.
הבעיה מתחילה כאשר האכיפה נמדדת במספר הדוחות ולא בתוצאה הבטיחותית.
מבחינתי, המדד צריך להיות פשוט: האם במקום שבו הוגברה האכיפה ירדו התאונות, ההרוגים והפצועים קשה? אם כן – האכיפה עושה את עבודתה. אם מספר הדוחות וההכנסות עולה אבל מספר התאונות אינו יורד, המדינה צריכה לבדוק מחדש את מדיניות האכיפה שלה.
והפתרון האמיתי לקטל בכבישים לא יכול להיות רק מצלמות מהירות. הוא חייב להיות שילוב של אכיפה נגד שימוש בטלפון, סטייה מנתיב, אי־מתן זכות קדימה, רמזורים, נהיגה מסוכנת ושכרות יחד עם נוכחות משטרתית, תשתיות בטוחות וחינוך."
את מצב נקודות החובה, ניתן לבדוק ללא תשלום באזור האישי הממשלתי, בעמדות השירות העצמי, במוקד משרד התחבורה או במשרד הרישוי. אמצעי התיקון מתחילים כבר מצבירה של 12 נקודות.
עו"ד עמרי בן נתן הוא עורך דין המתמחה בדיני תעבורה וממייסדי משרד בן נתן, עמר ושות'. המשרד עוסק במגוון תיקי תעבורה, בהם עבירות מהירות, נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, תאונות דרכים, פסילות רישיון, דוחות ונקודות, וכן ייצוג נהגים בעבירות תנועה ובהליכים מול רשויות האכיפה ובתי המשפט.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
