רגע לפני חופשת סוכות, כשישראלים רבים אורזים מזוודות ויוצאים לחו"ל, עו"ד שרון נהרי, מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, עבירות מין, הסגרות ופשיעה בינלאומית, מסביר כיצד חופשה תמימה עלולה להסתיים במעצר, מה קורה כשמדינה זרה מבקשת הסגרה - ומה חשוב לדעת כבר מהרגע הראשון
חופשות החגים מוציאות ישראלים רבים אל מעבר לים, אבל יש מי שעבורם ביקורת דרכונים תמימה עלולה להפוך בתוך דקות לאירוע משפטי מורכב. חקירות המתנהלות במדינות אחרות, בקשות הסגרה וצווים בינלאומיים יכולים להפתיע גם אדם שלא ידע כי שמו נמצא על הכוונת. בטור מיוחד לאתר "משפטי", לקראת חופשת סוכות, עו"ד שרון נהרי - מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, עבירות מין, הסגרות ופשיעה בינלאומית, מסביר איך פועלים הליכי הסגרה בין מדינות, מה המשמעות של מעצר בחו"ל, אילו זכויות עומדות לישראלים במצב כזה - ומדוע להתנהלות בשעות הראשונות עשויה להיות השפעה מכרעת על המשך ההליך.
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים כי חציית גבול, נחיתה בשדה תעופה או אפילו חופשה משפחתית תמימה עלולות להסתיים במעצר פתאומי. לעיתים מדובר בחקירה המתנהלת בישראל ולעיתים בדרישה של מדינה זרה בגין עבירות שבוצעו לכאורה באמצעות האינטרנט. החשוד עשוי כלל לא לדעת שמתנהל נגדו הליך, עד לרגע שבו שוטר הגבולות מבקש ממנו להתלוות לחדר צדדי.
הגידול במספר המעצרים אינו מקרי. עבירות מרמה, השקעות פורקס, מסחר בקריפטו, הונאות אינטרנט, הלבנת הון ועבירות סייבר אינן נעצרות עוד בגבולות המדינה. החשוד עשוי לשבת בישראל או בקפריסין, החברה להיות רשומה במדינה שלישית, השרתים במדינה רביעית והלקוחות בגרמניה, בצרפת או באוסטריה. במצב כזה, כמה מדינות עשויות לטעון לסמכות חקירה ואף לבקש את הסגרתו של אותו אדם.
ניסיון מהשטח: תיקי הסגרה של ישראלים בחו"ל
כעורך דין העוסק שנים רבות בהליכי הסגרה ובפשיעה בינלאומית, ניהלתי שורה ארוכה של תיקים מורכבים שבהם ישראלים נעצרו בחו”ל. כך היה בתיקו של שי אביטל, שנעצר בהולנד במסגרת בקשת הסגרה לישראל. בעניינו של סימון לבייב הצלחנו להביא לסגירה מלאה של התיקים שנוהלו נגדו. גם עורכת הדין מאיה רייטן נעצרה בחו”ל, ובמסגרת הטיפול המשפטי הצלחנו להביא לשחרורה. במקרה של הרב אליעזר ברלנד הצלחנו להביא לשחרורו ממעצר בהולנד. אלה רק חלק מן המקרים שבהם טיפול משפטי מהיר, מדויק ומתואם בין כמה מדינות היה חיוני לשמירה על זכויותיו ועל חירותו של המבוקש.
השעות הראשונות לאחר המעצר: טעויות שעלולות לעלות ביוקר
כל תיק הסגרה שונה ממשנהו, אולם המכנה המשותף ברור. השעות הראשונות שלאחר המעצר עשויות להשפיע על ההליך כולו. טעות שנעשית בתחילת הדרך, מסירת גרסה ללא ייעוץ, חתימה על מסמך בשפה זרה או הסכמה חפוזה להסגרה, עלולות להיות קשות מאוד לתיקון בהמשך.
האם אזרחות ישראלית מגינה מפני הסגרה?
ישראלים רבים סבורים שאזרחות ישראלית מעניקה להם חסינות מפני הסגרה. זו טעות. מדינת ישראל מסגירה גם אזרחים ותושבים ישראלים, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ולהסכמי ההסגרה הרלוונטיים. במקרים מסוימים ניתן להתנות את ההסגרה בכך שאזרח ותושב ישראל, אם יורשע וייגזר עליו מאסר, יוכל לשוב לישראל כדי לשאת כאן את עונשו. אולם עצם היותו ישראלי אינה חוסמת את ההליך.
נעצרתם באירופה? כך פועל צו המעצר האירופי
בתוך האיחוד האירופי פועל צו מעצר אירופי, המאפשר העברה מהירה יחסית של אדם ממדינה חברה אחת למדינה חברה אחרת. ישראלי שנעצר ביוון, בקפריסין, בגרמניה או בצרפת עלול למצוא את עצמו בתוך הליך קצר ואינטנסיבי. גם כאשר האדם מעוניין להסכים להסגרתו, אסור לעשות זאת באופן אוטומטי לפני שבודקים מהו בדיוק הצו, האם הוא נדרש לצורכי חקירה או לצורך העמדה לדין, מהן העבירות המיוחסות לו, מה צפויים להיות תנאי מעצרו והאם ניתן להגיע מראש להסדר בעניין שחרורו או תנאי התייצבותו במדינה המבקשת.
הודעה אדומה של אינטרפול היא לא צו מעצר
יש להבחין גם בין צו מעצר לבין הודעה אדומה של אינטרפול. הודעה אדומה אינה צו מעצר בינלאומי בפני עצמה, אלא בקשה למדינות לאתר אדם ולעוצרו באופן זמני לקראת הליך הסגרה. כל מדינה פועלת בהתאם לדין המקומי שלה. עם זאת, מבחינה מעשית, הופעת שמו של אדם במערכות אינטרפול עלולה לגרום לעיכוב, למעצר, להגבלות תנועה ואף לפגיעה בחשבונות בנק ובפעילות עסקית.
נעצרתם בחו"ל? אלה הדברים שחשוב לעשות מיד
כאשר ישראלי נעצר בחו”ל, אסור לו למסור גרסה מפורטת לפני שהתייעץ עם עורך דין שמבין גם בדיני ההסגרה וגם בדין הפלילי הבינלאומי. עליו לבקש מתורגמן, לקבל עותק מצו המעצר, לברר איזו מדינה דורשת אותו ומהי עילת המעצר ולעמוד על זכותו ליצור קשר עם נציגות ישראל ועם בני משפחתו. אין לחתום על מסמך שאינו מובן, ובוודאי שאין להסכים להסגרה רק משום שנאמר לו כי כך ההליך יסתיים מהר יותר.
הליך הסגרה עשוי להתנהל במקביל בכמה מדינות
ניהול נכון מחייב פעולה בשתי מדינות ולעיתים בשלוש: המדינה שבה בוצע המעצר, המדינה המבקשת וישראל. יש להקים מיד צוות משפטי מתואם, להשיג את חומרי הצו, לבדוק את התשתית הראייתית, את דרישת הפליליות הכפולה, את שאלת ההתיישנות, את זהות האדם המבוקש, את מטרת הבקשה ואת הסיכון לפגיעה בזכויותיו. במקביל יש לבחון חלופת מעצר, ערבויות, כתובת מגורים, הפקדת דרכון והתייצבות במשטרה.
לקראת חופשת סוכות: לא מחכים למעצר בשדה התעופה
העולם הפך קטן, אך מערכות האכיפה הפכו מחוברות ומהירות יותר. מידע בנקאי, תנועות קריפטו, כתובות IP ונתוני נסיעה עוברים בין רשויות בקצב שבעבר לא היה אפשרי. לכן מי שחושש שקיימת נגדו חקירה או דרישה בינלאומית אינו צריך להמתין למעצר בשדה התעופה. בדיקה מוקדמת, גיבוש אסטרטגיה והיערכות משפטית במדינות הרלוונטיות עשויים להיות ההבדל בין מעצר ממושך ומפתיע לבין הליך מבוקר שבו זכויותיו נשמרות.
עורך דין שרון נהרי, הוא מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, עבירות מין, הסגרות ופשיעה בינלאומית.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
