לאחרונה התבשרנו, כי הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2011, לפיה נוסע שטיסתו התעכבה או בוטלה, יהיה זכאי לסיוע או לפיצוי.
המטרה של הצעת החוק היא להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה, אך הם לא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל סיבות שלא תלויות בהן (כמו למשל: שינוי במועד הטיסה, ביטול הטיסה, "אוברבוקינג" ועוד).
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות
הצעת החוק קובעת תנאים, שאם יתקיימו יזכו את הנוסע בהטבות בגין ביטול טיסה, עיכובה או סירוב להעלותו על הטיסה. ע"פ הצעת החוק, הנוסע יהיה זכאי לסיוע ללא תשלום, להחזר הוצאות, לפיצוי כספי ולכרטיס טיסה חלופי- הכל בהתאם לנסיבות.
הצעת החוק עדיין לא אושרה ועוד לא הפכה לחוק מחייב, אך אם תאושר, ייתכן שמצבם של נוסעים שנפגעים כתוצאה מעיכוב/ביטול טיסות, ונאלצים להגיע לבית המשפט ולתבוע פיצוי, יהיה שונה.
לקריאת הידיעה בעניין הצעת החוק, לחצו כאן
לא עלו על הטיסה- אל-על תפצה
כך, למשל בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה דן בתביעה שהוגשה נגד אל-על וסוכנות הנסיעות דיזנהויז. התובעים, בני זוג, קנו ביום 19/5/09 שני כרטיסי טיסה מאל-על באמצעות דיזנהויז.
הכרטיסים כללו טיסה ישירה של אל-על למומביי וחזרה, עם טיסת קישור של חברה אחרת לניו-דלהי. ביום 5/10/09 התובעים טסו בטיסת הקישור מניו-דלהי למומביי, הם היו אמורים לנחות במומביי בשעה 20:05, כאשר טיסת ההמשך של אל-על יוצאת בשעה 23:00. אולם, בשל עיכוב נחיתת המטוס במומביי בשעה 21:00, הם הגיעו לדלפקים של אל-על, ונמסר להם שבשל קוצר הזמן, לא ניתן היה להעלות את המטען לטיסה. נאמר להם שהמטען ישלח בתוך שבוע, והם הסכימו לכך, אך בתוך מספר דקות, באופן לא מוסבר, ננטש דלפק אל-על והם לא ידעו מה לעשות, ולאחר שעה וחצי של שוטטות פנה אליהם קצין הביטחון של חברת אל-על ונאמר להם שהטיסה יצאה, וכי הטיסה הבאה יוצאת רק בעוד 3 ימים. לכן הם נאלצו לרכוש כרטיסים אחרים דרך חברה טורקית. הכרטיסים החדשים עלו כ- 500 דולר לכל אחד, כלומר בסה"כ 1000 דולר.
דיזנהויז טענה מצידה, כי היא עמדה בהתחייבויותיה שכללו את אספקת הכרטיסים כמוסכם, וכי אין לה שליטה על לוחות הזמנים של חברות התעופה ועל איחורים שנגרמים עקב מזג האוויר, ואם מישהו אחראי לאי עליית התובעים למטוס, אלו התובעים עצמם או אל-על.
אל-על טענה, כי התובעים איחרו להגיע לדלפק הבידוק הבטחוני, ולכן הם איחרו את הטיסה חזרה.
השופט אהוד קפלן קבע, כי הוא מאמין לתובעים בכך שהגיעו לדלפק הבידוק הביטחוני של אל-על, כ- 45 דקות לפני הזמן שנועד מלכתחילה לזמן יציאת הטיסה, כלומר: כשעה לפני יציאתה בפועל, זמן שבהערכות מתאימה של אל-על היה אמור להספיק לכך שהם יעלו על הטיסה.
כמו כן, השופט האמין לכך שהתובעים הסכימו שהכבודה שלהם תוטס בטיסה נפרדת, ושהסיבה לאי עלייתם לאותה טיסה לא הייתה נעוצה בסירובם כביכול לטוס ללא חפציהם, כפי שטענה אל-על. עם זאת, נקבע כי נזקם של התובעים אינו אלא הסכום ששילמו עבור כרטיסי הטיסה לחברת התעופה הטורקית, כ- 1000 דולר, וביחד עם הוצאות ההליך, בסה"כ 4000 ₪. לאור האמור, אל-על חויבה לשלם לתובעים סכום של 4,000 שקלים.
(תק (חד') 22858-03-10 בועז צור נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ ח.צ.)
ממקרה זה עולה, כי אם תאושר הצעת החוק, ייתכן כי תביעות כאלו כלל לא יגיעו לבית המשפט, שכן הפיצוי יינתן באופן אוטומטי. כמו גם סיוע או החזר הוצאות, בהתאם לנסיבות.
הטיסה התעכבה - האם הנוסעים יקבלו פיצוי?
אם תתקבל הצעת החוק, לפיה נוסע שטיסתו התעכבה או בוטלה, יהיה זכאי לסיוע או לפיצוי כספי, ייתכן שתביעות בנושא ילכו ויתמעטו

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

דוח מצב המדינה של מרכז טאוב: המחירים הכלכליים והחברתיים שהמלחמה עוד תגבה מישראל
תקציב הביטחון כמעט הוכפל, החוב הציבורי שוב מטפס, יוקר המחיה ממשיך להכביד ועשרות אלפי ישראלים נוספו למעגל נפגעי פעולות האיבה. דוח חדש של מרכז טאוב מציג תמונת מצב מטרידה של ישראל בשנתה השלישית למלחמה - ומזהיר כי רבות מהשלכותיה רק מתחילות להתברר.

צפייה במונדיאל בזמן העבודה: האם אפשר לפטר עובד בגלל משחק כדורגל?
המשחקים הגדולים של המונדיאל גורמים ללא מעט עובדים להציץ בשידור בזמן העבודה או לבקש לצאת מוקדם כדי לא לפספס את שריקת הפתיחה. אבל האם למעסיק מותר לאסור על צפייה במשחקים? האם עובד שמזניח את עבודתו בגלל המשחקים מסתכן בהליך משמעתי או אפילו בפיטורים? עו"ד משה בושי עושה סדר ומסביר איפה עובר הגבול.