זכויות יוצרים בארכיטקטורה - כשהחותם האדריכלי ניכר ביצירה

לאדריכלים זכויות יוצרים ביצירות שלהם כל עוד הם מציעים שפה תכנונית שייחודית להם או אם תכננו בניין יוצא דופן בעל אלמנטים מקוריים. על ז"י והפרה

זכויות יוצרים בארכיטקטורה - כשהחותם האדריכלי ניכר ביצירה

חוק זכות יוצרים משנת 2007 מעניק הגנה א-פריורית לקטגוריות מסוימות של יצירות אמנות ובהן זכויות של אדריכלים ביצירות שלהם. החוק קובע, כי האדריכל אינו צריך לעשות דבר בכדי לעגן את זכויותיו ביצירה שתכנן וגם כאשר קבלן, אדם פרטי או חברה קונים מהאדריכל את תוכניותיו, זכויות היוצרים נשארות בידיו. יחד עם זאת, לא כל בניין, מבנה או אלמנטים מבניים יכולים וזכאים לקבל זכויות יוצרים. בנוסף, בשל אופיים הציבורי של מבנים, חשוב לעגן זכויות אלה כבר בשלב ההזמנה של היצירה.

די שזכויותיו ביצירה יוכרו, על האדריכל להוכיח, כי החותם הייחודי לו ניכר בה. עליו להראות שיש ביצירה משום יצירתיות, ייחודית ומקוריות

אילו יצירות ארכיטקטוניות נופלות תחת הגנת החוק זכויות יוצרים?

כדי שזכויותיו ביצירה יוכרו, על האדריכל להוכיח, כי החותם הייחודי לו ניכר בה. עליו להראות שיש ביצירה משום יצירתיות, ייחודית ומקוריות, בין אם בבניין כולו ובין אם באלמנטים שונים בו שהם חדשים ומקוריים, שהם תוצר עבודתו ומוכרים כשפה הארכיטקטונית שלו, וכי לא הפכו לשפה ציבורית מוכרת. תתכן הגנה גם בבניין ספציפי שיש בו אלמנטים מקוריים, מיוחדים, יצירתיים או שפותחו בהתאמה לשימוש בבניין.

אחת הדוגמאות המוכרות בעידן המודרני היא השפה הארכיטקטונית הייחודית שיצר האדריכל לה-קורבוזיה, שמטרתה היתה לעצב את האופן שבו בניינים, שכונות ומרחבים עירוניים שלמים יראו ויתוכננו בערים מודרניות. אחד המושגים שאפיינו את השפה שלו היה ה"כפר האנכי" שזכה לפרסום רב כפתרון חדש למבני מגורים בערים מודרניות גדולות.
בעוד שבתקופתו הוא יצר שפה אדריכלית חדשה, הרי שכיום בנייני ענק כאלו לא יקבלו הגנה תחת החוק לזכויות יוצרים משום שהם הפכו זה מכבר לסטנדרט.

הגשרים הללו נחשבים ליצירה אדריכלית שיש בה חותם ברור של השפה הייחודית של האמן וכל שימוש באלמנט של המיתרים (לכשעצמם שיטה הנדסית פונקציונלית ביותר) בגשרים אחרים ללא אישור, ייתכן כי יחשב כהעתקה והפרת זכויות יוצרים

אילו דוגמאות עכשוויות יש לשפה ארכיטקטונית ייחודית?

דוגמה מוכרת מישראל היא גשר המיתרים של סנטיאגו קלטרווה, אדריכל ומהנדס ספרדי בעל סגנון ייחודי, הבונה בניינים ציבוריים וגשרים תלויים ברחבי העולם, בהשראת עולם החי והצומח. בישראל בנה קלטרווה גשרי מיתרים בירושלים ובפתח תקווה. הגשרים הללו נחשבים ליצירה אדריכלית שיש בה חותם ברור של השפה הייחודית של האמן וכל שימוש באלמנט של המיתרים (לכשעצמם שיטה הנדסית פונקציונלית ביותר) בגשרים אחרים ללא אישור, ייתכן כי יחשב כהעתקה והפרת זכויות יוצרים. 

דוגמה מוכרת נוספת מהעולם היא השפה הארכיטקטונית של האדריכל המפורסם פרנק גרי, היוצר בניינים מיוחדים, מסובבים, הנראים לעתים כמפורקים. כך, במוזיאון בבילבאו או בבניינים המרקדים שתכנן בפראג - ג'ינגר ופרד - ניכרת טביעת האצבע הברורה שלו, שיש לו עליה זכויות יוצרים.

הזכות מוסרית היא זכותו שלא יהרסו, יפגמו או ישנו את היצירה הארכיטקטית שלו (שינוי, שיפוץ, הרחבה, הגדלה) מבלי להתייעץ איתו ולקבל את הסכמתו ואישורו

אילו זכויות יוצרים יש לאמנים בארכיטקטורה?

כמו בכל תחום שבו ניתנות זכויות יוצרים, לאמן היוצר זכות כפולה - זכות מוסרית וזכות קניינית. הזכות מוסרית היא זכותו שלא יהרסו, יפגמו או ישנו את היצירה הארכיטקטית שלו (שינוי, שיפוץ, הרחבה, הגדלה) מבלי להתייעץ איתו ולקבל את הסכמתו ואישורו, כמו גם זכותו לסרב לשינוי - כלומר, הזכות להיות זה שיחליט מה יקרה עם היצירה שלו ולערער על כל פגם שנוצר בה. בנוסף, זכותו ששמו כמי שיצר את הבניין יוודע בציבור.
הזכות הקניינית היא זכותו שהשפה הארכיטקטונית הייחודית שלו לא תשועתק ללא אישורו, וכך לגבי כל רווח שמאן דהוא עשוי לעשות בזכות שימוש חוזר ונוסף בה. 

האדריכל זכאי להחליט לגבי השאלה מי יוכל ומי לא יוכל לעשות שימוש בשפה התכנונית הייחודית שלו ותמורת אילו תמלוגים

כיצד מיושמות בפועל זכויות היוצרים בארכיטקטורה?

זכות היוצרים כמוה כזכות קניין, ולכן היא מוכרת כזכות להחליט על אגד זכויות בה. האדריכל זכאי להחליט לגבי השאלה מי יוכל ומי לא יוכל לעשות שימוש בשפה התכנונית הייחודית שלו ותמורת אילו תמלוגים. זכויות אלה נשארות מוכרות גם כזכויות העיזבון שלו, 70 שנה אחרי מותו. 

זכויות יוצרים - למי הן שייכות?

מה אופיין של הטענות המשפטיות לזכויות יוצרים בארכיטקטורה?

בחיפה, למשל, ידוע מקרהו של האמן גרשון קניספל המצוי עדיין בהליכים משפטיים. קניספל, המתגורר כיום בברזיל, כיהן בעבר כיו"ר אגודת האמנים בחיפה, אדם מוכשר ומוערך, שחלק מהשפה הייחודית שלו מתבטא בתבליטים רבים שהוצבו על קירות בניינים בחיפה. המדובר בתבליטים דרמטיים ויפים מאוד, בעלי מסרים חברתיים הנוגעים לחברה ולתקומת המדינה. אחד הבניינים במחלוקת עליו הוצב תבליט ידוע שלו הוא היכל הספורט ברוממה בחיפה. תבליט זה הוא יצירה ייחודית המורכבת מ-4 חלקים,  תבליט ידוע ומוכר לכל תושבי העיר.

לאחרונה שופץ היכל הספורט, ולאחרי השיפוץ התברר כי בתהליך השיפוץ הוסתר חלק ניכר ומשמעותי מהיצירה המקורית. האמן תובע כיום את העירייה. לטענתו, הוא יצר את התבליט ויש לו זכויות ביצירתו. אחת מזכויותיו ביצירה היא הזכות שהיצירה לא תיפגם, ושהאמן ייתן את רשותו לפני שעושים משהו כדי לשנות את הניראות ולהסתיר חלקים גדולים ממנה כך, בטח ובטח ביצירה כה מונומנטלית ומוכרת.

העירייה, מצידה, טענה שהוא עבד בעירייה בזמן שיצר את היצירה, ולכן היצירה והזכויות בה שייכות לה. התביעה נמצאת בהליכים עדיין, אך הטיעון כאן ברור ונוגע בעיקר לזכות המוסרית של האמן ביצירה, ולטענתו כי פגיעה ביצירה היא פגיעה בזכויותיו ובשמו כיוצר מרכזי. עבור קניספל, זו גם דרכו לקבע ולהגן על זכותו המוסרית בשאר התבליטים שלו שמוצבים בכל רחבי חיפה. 

מבחינה משפטית ליוצר זכויות ביצירתו גם בלי שיעשה דבר. ואולם, מבחינה מעשית וריאלית, חשוב מאד שהאמן יעמוד על זכויות היוצרים שלו כבר בשלב החוזה

כיצד ניתן לעגן את זכויות היוצרים בארכיטקטורה?

מבחינה משפטית ליוצר זכויות ביצירתו גם בלי שיעשה דבר. ואולם, מבחינה מעשית וריאלית, חשוב מאד שהאמן יעמוד על זכויות היוצרים שלו כבר בשלב החוזה. כלומר, מרגע שהיצירה מוזמנת, דווקא כשלא עולה על הדעת פגיעה עתידית בה, דווקא אז חשוב לעגן את זכויותיו ביצירתו. מומלץ לציין בפירוש בחוזה ההזמנה שהזכויות המוסריות והקנייניות שלו יישמרו, עם פירוט הזכויות עד כמה שאפשר. 

יש לכן חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי, שינסח בצורה ברורה את הזכויות הללו עוד בשלב ההזמנה. רק כך האמן יכול להבטיח את כוחו מול מזמין היצירה, ולוודא שכל שינוי שיבוצע בה יבוצע תוך התייעצות עמו ובאישורו. ללא חוזה מסודר מראש, קשה מאוד להילחם נגד המזיקים העתידיים והדבר יהיה כרוך בתביעות משפטיות יקרות ומורכבות.

לסיכום, עיקר זכויות היוצרים בארכיטקטורה הוא הזכות המוסרית - שלא יעשה שיוי, שיפוץ הריסה, שעתוק או שימוש נוסף ביצירה הארכיטקטונית ללא אישור האדריכל, יחד עם זכותו הקניינית. עם זאת, זכות היוצרים מגינה רק על אותם אלמנטים שהם ייחודים לשפה הארכיטקטונית של אותו אדריכל ולא לכל בנין שתכנן מעצם תכנונו.

 

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

חוק זכות יוצרים משנת 2007 מעניק הגנה א-פריורית לקטגוריות מסוימות של יצירות אמנות ובהן זכויות של אדריכלים ביצירות שלהם. החוק קובע, כי האדריכל אינו צריך לעשות דבר בכדי לעגן את זכויותיו ביצירה שתכנן וגם כאשר קבלן, אדם פרטי או חברה קונים מהאדריכל את תוכניותיו, זכויות היוצרים נשארות בידיו. יחד עם זאת, לא כל בניין, מבנה או אלמנטים מבניים יכולים וזכאים לקבל זכויות יוצרים. בנוסף, בשל אופיים הציבורי של מבנים, חשוב לעגן זכויות אלה כבר בשלב ההזמנה של היצירה.

די שזכויותיו ביצירה יוכרו, על האדריכל להוכיח, כי החותם הייחודי לו ניכר בה. עליו להראות שיש ביצירה משום יצירתיות, ייחודית ומקוריות

אילו יצירות ארכיטקטוניות נופלות תחת הגנת החוק זכויות יוצרים?

כדי שזכויותיו ביצירה יוכרו, על האדריכל להוכיח, כי החותם הייחודי לו ניכר בה. עליו להראות שיש ביצירה משום יצירתיות, ייחודית ומקוריות, בין אם בבניין כולו ובין אם באלמנטים שונים בו שהם חדשים ומקוריים, שהם תוצר עבודתו ומוכרים כשפה הארכיטקטונית שלו, וכי לא הפכו לשפה ציבורית מוכרת. תתכן הגנה גם בבניין ספציפי שיש בו אלמנטים מקוריים, מיוחדים, יצירתיים או שפותחו בהתאמה לשימוש בבניין.

אחת הדוגמאות המוכרות בעידן המודרני היא השפה הארכיטקטונית הייחודית שיצר האדריכל לה-קורבוזיה, שמטרתה היתה לעצב את האופן שבו בניינים, שכונות ומרחבים עירוניים שלמים יראו ויתוכננו בערים מודרניות. אחד המושגים שאפיינו את השפה שלו היה ה"כפר האנכי" שזכה לפרסום רב כפתרון חדש למבני מגורים בערים מודרניות גדולות.
בעוד שבתקופתו הוא יצר שפה אדריכלית חדשה, הרי שכיום בנייני ענק כאלו לא יקבלו הגנה תחת החוק לזכויות יוצרים משום שהם הפכו זה מכבר לסטנדרט.

הגשרים הללו נחשבים ליצירה אדריכלית שיש בה חותם ברור של השפה הייחודית של האמן וכל שימוש באלמנט של המיתרים (לכשעצמם שיטה הנדסית פונקציונלית ביותר) בגשרים אחרים ללא אישור, ייתכן כי יחשב כהעתקה והפרת זכויות יוצרים

אילו דוגמאות עכשוויות יש לשפה ארכיטקטונית ייחודית?

דוגמה מוכרת מישראל היא גשר המיתרים של סנטיאגו קלטרווה, אדריכל ומהנדס ספרדי בעל סגנון ייחודי, הבונה בניינים ציבוריים וגשרים תלויים ברחבי העולם, בהשראת עולם החי והצומח. בישראל בנה קלטרווה גשרי מיתרים בירושלים ובפתח תקווה. הגשרים הללו נחשבים ליצירה אדריכלית שיש בה חותם ברור של השפה הייחודית של האמן וכל שימוש באלמנט של המיתרים (לכשעצמם שיטה הנדסית פונקציונלית ביותר) בגשרים אחרים ללא אישור, ייתכן כי יחשב כהעתקה והפרת זכויות יוצרים. 

דוגמה מוכרת נוספת מהעולם היא השפה הארכיטקטונית של האדריכל המפורסם פרנק גרי, היוצר בניינים מיוחדים, מסובבים, הנראים לעתים כמפורקים. כך, במוזיאון בבילבאו או בבניינים המרקדים שתכנן בפראג - ג'ינגר ופרד - ניכרת טביעת האצבע הברורה שלו, שיש לו עליה זכויות יוצרים.

הזכות מוסרית היא זכותו שלא יהרסו, יפגמו או ישנו את היצירה הארכיטקטית שלו (שינוי, שיפוץ, הרחבה, הגדלה) מבלי להתייעץ איתו ולקבל את הסכמתו ואישורו

אילו זכויות יוצרים יש לאמנים בארכיטקטורה?

כמו בכל תחום שבו ניתנות זכויות יוצרים, לאמן היוצר זכות כפולה - זכות מוסרית וזכות קניינית. הזכות מוסרית היא זכותו שלא יהרסו, יפגמו או ישנו את היצירה הארכיטקטית שלו (שינוי, שיפוץ, הרחבה, הגדלה) מבלי להתייעץ איתו ולקבל את הסכמתו ואישורו, כמו גם זכותו לסרב לשינוי - כלומר, הזכות להיות זה שיחליט מה יקרה עם היצירה שלו ולערער על כל פגם שנוצר בה. בנוסף, זכותו ששמו כמי שיצר את הבניין יוודע בציבור.
הזכות הקניינית היא זכותו שהשפה הארכיטקטונית הייחודית שלו לא תשועתק ללא אישורו, וכך לגבי כל רווח שמאן דהוא עשוי לעשות בזכות שימוש חוזר ונוסף בה. 

האדריכל זכאי להחליט לגבי השאלה מי יוכל ומי לא יוכל לעשות שימוש בשפה התכנונית הייחודית שלו ותמורת אילו תמלוגים

כיצד מיושמות בפועל זכויות היוצרים בארכיטקטורה?

זכות היוצרים כמוה כזכות קניין, ולכן היא מוכרת כזכות להחליט על אגד זכויות בה. האדריכל זכאי להחליט לגבי השאלה מי יוכל ומי לא יוכל לעשות שימוש בשפה התכנונית הייחודית שלו ותמורת אילו תמלוגים. זכויות אלה נשארות מוכרות גם כזכויות העיזבון שלו, 70 שנה אחרי מותו. 

זכויות יוצרים - למי הן שייכות?

מה אופיין של הטענות המשפטיות לזכויות יוצרים בארכיטקטורה?

בחיפה, למשל, ידוע מקרהו של האמן גרשון קניספל המצוי עדיין בהליכים משפטיים. קניספל, המתגורר כיום בברזיל, כיהן בעבר כיו"ר אגודת האמנים בחיפה, אדם מוכשר ומוערך, שחלק מהשפה הייחודית שלו מתבטא בתבליטים רבים שהוצבו על קירות בניינים בחיפה. המדובר בתבליטים דרמטיים ויפים מאוד, בעלי מסרים חברתיים הנוגעים לחברה ולתקומת המדינה. אחד הבניינים במחלוקת עליו הוצב תבליט ידוע שלו הוא היכל הספורט ברוממה בחיפה. תבליט זה הוא יצירה ייחודית המורכבת מ-4 חלקים,  תבליט ידוע ומוכר לכל תושבי העיר.

לאחרונה שופץ היכל הספורט, ולאחרי השיפוץ התברר כי בתהליך השיפוץ הוסתר חלק ניכר ומשמעותי מהיצירה המקורית. האמן תובע כיום את העירייה. לטענתו, הוא יצר את התבליט ויש לו זכויות ביצירתו. אחת מזכויותיו ביצירה היא הזכות שהיצירה לא תיפגם, ושהאמן ייתן את רשותו לפני שעושים משהו כדי לשנות את הניראות ולהסתיר חלקים גדולים ממנה כך, בטח ובטח ביצירה כה מונומנטלית ומוכרת.

העירייה, מצידה, טענה שהוא עבד בעירייה בזמן שיצר את היצירה, ולכן היצירה והזכויות בה שייכות לה. התביעה נמצאת בהליכים עדיין, אך הטיעון כאן ברור ונוגע בעיקר לזכות המוסרית של האמן ביצירה, ולטענתו כי פגיעה ביצירה היא פגיעה בזכויותיו ובשמו כיוצר מרכזי. עבור קניספל, זו גם דרכו לקבע ולהגן על זכותו המוסרית בשאר התבליטים שלו שמוצבים בכל רחבי חיפה. 

מבחינה משפטית ליוצר זכויות ביצירתו גם בלי שיעשה דבר. ואולם, מבחינה מעשית וריאלית, חשוב מאד שהאמן יעמוד על זכויות היוצרים שלו כבר בשלב החוזה

כיצד ניתן לעגן את זכויות היוצרים בארכיטקטורה?

מבחינה משפטית ליוצר זכויות ביצירתו גם בלי שיעשה דבר. ואולם, מבחינה מעשית וריאלית, חשוב מאד שהאמן יעמוד על זכויות היוצרים שלו כבר בשלב החוזה. כלומר, מרגע שהיצירה מוזמנת, דווקא כשלא עולה על הדעת פגיעה עתידית בה, דווקא אז חשוב לעגן את זכויותיו ביצירתו. מומלץ לציין בפירוש בחוזה ההזמנה שהזכויות המוסריות והקנייניות שלו יישמרו, עם פירוט הזכויות עד כמה שאפשר. 

יש לכן חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי, שינסח בצורה ברורה את הזכויות הללו עוד בשלב ההזמנה. רק כך האמן יכול להבטיח את כוחו מול מזמין היצירה, ולוודא שכל שינוי שיבוצע בה יבוצע תוך התייעצות עמו ובאישורו. ללא חוזה מסודר מראש, קשה מאוד להילחם נגד המזיקים העתידיים והדבר יהיה כרוך בתביעות משפטיות יקרות ומורכבות.

לסיכום, עיקר זכויות היוצרים בארכיטקטורה הוא הזכות המוסרית - שלא יעשה שינוי, שיפוץ הריסה, שעתוק או שימוש נוסף ביצירה הארכיטקטונית ללא אישור האדריכל, יחד עם זכותו הקניינית. עם זאת, זכות היוצרים מגינה רק על אותם אלמנטים שהם ייחודים לשפה הארכיטקטונית של אותו אדריכל ולא לכל בנין שתכנן מעצם תכנונו.

 

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

לקבלת יעוץ מד"ר עו"ד מיכל סגל ארנולד, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד קבע פגישה עם דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד

משרד עו"ד מיכל סגל ארנולד, עו"ד וד"ר, עוסק בקניין רוחני ובתאגידים, זכויות יוצרים, חוזים ורישיונות, רישום סימני מסחר ומדגמים, תקשורת...

לפרופיל המלא