הכרה באמהות אצל זוגות חד מיניים - האם פריצת דרך?

לפני ימים מספר, ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה פסק דין חלקי, בתביעה שהגישו שתי נשים ביחד עם ילדן, במסגרתה ביקשו מבית המשפט, כי יכיר בזכותה של אחת מהן להירשם כ"אמו המשפטית" של ילדן במשרד הפנים.

שתי אמהות לילד
יחודה של תובענה זו הינו בכך, כי המדובר בזוג נשים, החיות יחד שנים רבות ומהוות משפחה לכל דבר ועניין. אחת הנשים תרמה לשנייה ביצית, ומשזו עברה הפרית זרע מתורם אנונימי, הושתלה הביצית המופרית ברחמה של הנתרמת. המשמעות היא, כי שתיהן אמהותיו של הילוד.

היועץ המשפטי טען כי יש צורך לנקוט הליך אימוץ
הליך זה קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה טרם ההפריה, במספר סייגים. לימים, משנולד ילדן, הגישו השתיים לבית המשפט תביעה, אולם היועץ המשפטי לממשלה התנגד בטענה, כי על האם התורמת, שהיא למעשה אימו הביולוגית של הילד, לנקוט הליך של אימוץ כלפיו, שכן לא ניתן לרושמה כאימו הביולוגית במרשם האוכלוסין.

דרישה אבסורדית
אין צריך לומר, כי המדובר בדרישה אבסורדית מאין כמותה, שהרי אישה התורמת ביצית לאחרת, לא יכולה מחד להיות אימו הביולוגית של הילד, ומאידך בשל כך שאין כיום הליך של רישום שתי אמהות במשרד הפנים, להגיש בקשה לאימוץ בנה שלה.

המצב הקיים כיום, הינו כי האם שלה תרמו הביצית, ואשר עוברת הלכה למעשה את הליך ההריון בכללותו, תוך נשיאת העובר ברחמה, נרשמת כאם הביולוגית של הילד במשרד הפנים, בכפוף לסייגים מסוימים, כגון אי רישומה של אם פונקאית כאימו הביולוגית של הילד במשרד הפנים.

בישראל, ישנן שתי דרכים לרישום ילד במשרד הפנים, בנוסף כמובן לרישום הורים טבעיים של הילד. האחת היא אימוץ והשניה היא צו הורות על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), אשר מסדיר את נושא הפונדקאות הנזכר לעיל, אולם אינו חל כאן שכן אין המדובר ב"גבר ואישה" כנדרש שם.

בתיק זה, החליט בית המשפט זמנית אומנם, לבדוק את ענין רישומה של האם הביולוגית במשרד הפנים (מרשם האוכלוסין) כ"אמהות אזרחית", אולם בטרם יתן פסק דין סופי ביקש לבדוק הדבר לאחר קבלת תסקיר על ידי פקידת סעד באשר לטובתו של הילד.

פסק דין אמיץ
כותבת שורות אלו סבורה, כי המדובר בפסק דין אמיץ מאין כמותו, כאשר בית המשפט שם על הכף את זכותה של אישה להיות אם, זכות שאין אדם עלי אדמות הרשאי לקחתה ממנה, בוודאי שלא מחמת נטייה מינית, ואת זכותן של נשים חד מיניות להקים יחדיו משפחה ולהירשם כאמהות במרשם האוכלוסין.

אומנם בית המשפט הוסיף בפסק הדין, כי הוא אינו מתיימר להכיר בתא משפחתי חדש ופסק הדין מוגבל לנסיבות המיוחדות של התיק, אולם סבורני, כי על אף אימרות אלה, טוב יהיה אם נצא סוף סוף ממחשכים, ונבין כי העולם מתקדם, כל אדם זכאי לבחור כיצד לחיות את חייו ועם מי להקים משפחה, ואין למדר זוגות חד מיניים מהזכות להיות הורים רק מחמת נטייתם המינית.